וודקה, פולין והמלחמה הבאה

לא רק גפילטע: גם על וודקה הפולנים דורשים חזקה היסטורית. יובל ג'וב הרגיל צולל לעומקו של המשקה השקוף וחוזר עם האנגאובר רציני. לא לבעלי כבד חלש

פולנים אוהבים גם ליהנות
פולנים אוהבים גם ליהנות
5 בדצמבר 2013

בספר המרתק "העולם הוא שטוח" הצליח העיתונאי האמריקאי תומאס פרידמן לשכנע שהעולם המודרני הוא אכן שטוח. בשנת 1492, כשקולומבוס יצא מערבה כדי לגלות את אמריקה, העולם היה עוד עגול. אבל היום, אליבא דה פרידמן, הוא השתטח לעובי של מסך פלאזמה דק במיוחד. פרידמן לא מתכוון לצורה הפיסית של כדור הארץ כמובן, אלא לעובדה הבלתי ניתנת לערעור שעידן הגלובליזציה גרם למחיקת הרב-לאומיות ולטשטוש מוחלט של ההבדלים ההיסטוריים בין מקומות מרוחקים על פני כדור הארץ.

 אם נצטרך לבחור משקה אלכוהולי שיתאים לתאוריית העולם השטוח הפרידמנית יהיה זה בוודאי וודקה. וודקה היא ללא ספק המשקה של העולם החדש. זה מצחיק לקרוא למשקה שהומצא לפני שמונה מאות שנה אי שם בערבות פולין או רוסיה "משקה של עולם חדש". אבל אי אפשר להתכחש למציאות. בשנים האחרונות עשתה הוודקה קאמבק מטורף. בארצות הברית, כמו באירופה, קטגוריית הוודקה תופסת כבר נתח של יותר ממרבע שוק המשקאות המזוקקים- הרבה יותר מכל סוג משקה אחר בשוק. זה מדהים במיוחד נוכח העובדה שמדובר במשקה אלכוהולי שמעט לא היה ידוע בצפון אמריקה עד לשנות החמישים של המאה הקודמת- עת האמריקאים התחילו להתוודע למותג סמירנוף. כיום עומדות מכירות  הוודקה בארה"ב על על מחזור של יותר מ 9 מיליארד דולר.

לא משהו שהיינו ממליצים לכם לעשות בבית: בחור אמריקאי שותה בקבוק וודקה ב-15 שניות!

להזכירכם, העולם הוא שטוח, ובמציאות כזו, המגמה בישראל לא נבדלת מהמגמה העולמית. מספרי הצמיחה של הוודקה מרשימים למדי. רבים מנסים לתת הסברים לפשר העלייה המטאורית בצריכת הוודקה. מדברים על העלייה בפופולריות של קוקטיילים (שהוודקה כידוע היא בסיס לרובם), על מערכת מיתוג ושיווק משומנת היטב ועל תדמית שקופה ונקיה שמתאימה לטרנדים הבריאים והנקיים של העידן החדש. כולם צודקים- לכל אלה יש חלק בנסיקה בצריכת הוודקה. אבל מעל הכל מסוככת עובדה פשוטה שלא רבים נותנים עליה את הדעת. בתחילה זה אולי ישמע מופרך, אבל האמת היא שוודקה היא בכלל לא סוג של משקה. וודקה היא אף משקה וכל המשקאות ביחד.

בהתחלה זה אולי נשמע כמו משפט זן חסר פשר, אבל תנו לי להסביר למה בהרבה מובנים וודקה היא יותר פיקציה מאשר משקה אמיתי. אפילו האיחוד האירופי חושב כך. הגוף הזה דן במשך שנים ארוכות בשאלה האלמותית "מה זה לעזאזל וודקה?". עם הזמן הכינוסים של ועידת המזון של האיחוד בנוגע למשקה השקוף זכו לשם "מלחמת הוודקה". העילה למלחמה היתה פשוטה: הפולנים שרואים את עצמם כבעלי חזקה היסטורית על המשקה, דרשו שהאיחוד יקבע בחוק שוודקה רשאית להיות מוגדרת ככזו רק במידה והיא יוצרה מדגנים או מתפוחי אדמה על פי אמות המידה המסורתיות של ייצור וודקה בפולין וברוסיה. הדרישה הפולנית נבעה מכך שבשנים האחרונות שיותר ויותר יצרנים אירופאיים החלו לייצר וודקה משלל מרכיבים כמו ענבים, סלק סוכר, מולסת קני סוכר, פירות ובעצם כל דבר בעולם שאפשר להתסיס בעזרת שמרים לצורך הפקת אלכוהול. בנאום חוצב להבות, שהתרחש בדיון המכריע שאל שר החקלאות הפולני, את נציגי מדינות אירופה: "האם הייתם מעלים על דעתכם לקרוא ליין שזיפים תוסס שמיוצר במזרח אירופה בשם "שמפניה"? האם הייתם מעלים על דעתכם לקרוא לשיכר דבש ענבים לאטבי בשם "גראפה"? איזו זכות ניתנה ליצרנים לקחת מוצר פולני ולעוות אותו ללא גבול? אין כאן בכלל שאלה: וודקה שמיוצרת מענבים היא אולי eau-de-vie , אך היא בוודאי אינה וודקה. וודקה שמיוצרת משזיפים היא שנאפס או סליבוביץ, אבל היא בשום צורה אינה וודקה. רבותי, רק וודקה מדגנים ומתפוחי אדמה היא וודקה!".

כך תזהו וודקה מזוייפת:

מלבד ההיגיון שבה, בטענה של השר הפולני גלומות תובנות מרחיקות לכת. כשחושבים על עניין הוודקה לעומק מבינים את גודל הבעייתיות שבהגדרות הקטגוריות הנוכחיות. לפי ההגדרה הרחבה, כל משקה אלכוהולי בסיסי שנמהל במים זכים עד לדרגת אלכוהול של 40% הוא בעצם וודקה. מכאן שוויסקי לפני שהונח להתיישן בחביות הוא סוג של וודקה. כך גם קלבדוס וברנדי (להזכירכם, כל המשקאות הללו הם משקאות שקופים עד שהחבית צבעה אותם בצבעה הזהוב). וכך גם רום, טקילה, שנאפס וכל התזקיקים הידועים לנו. עכשיו יטענו המסנגרים שלכל משקאות הבסיס הללו טעמים אופייניים ואילו ייחודה של הוודקה הוא בנייטרליות שלה. אבל גם לטענה הזו אין ידיים ורגליים. היום הרבה ממותגי הוודקה דווקא מתהדרים בטעמים אופניים של חומרי הגלם, ב"רמזים לפירות", "טעמי עישון", "ארומות של פרחים" ועוד שלל תיאורים ציוריים, וזה עוד לפני שדיברנו על קטגוריית הוודקה בטעמים (וודקות בתוספות תמציות טעם סינטטיות או טבעיות), שהיא אחד ממנועי הצמיחה החזקים ביותר של מותגי הוודקה ברחבי העולם. בקיצור, כשהכל מותר, אין משקה אלכוהולי שקוף שלא ראוי להקרא וודקה. הכל וודקה.

אבל הטענה הכל כך הגיונית של פולין לא התקבלה. הלובי העוצמתי של צרפת, הולנד, איטליה וספרד (שם ממוקמות רוב המזקקות שמייצרות וודקה על בסיס ענבים ופירות) לא הותירו לאיחוד האירופאי ברירות. בסוף הכינוס ההוא שהתקיים בשנת 2007 ההגדרה היחידה שעליה הצליח להתחייב האיחוד היתה ש"על וודקה להיות מיוצרת ממוצר חקלאי". זו  ההגדרה שתופסת עד היום, למורת יצרני הוודקה הפולניים, שמנסים בימים אלה להעלות מחדש את הסוגייה על השולחן עמוס המטעמים של אגף המזון של האיחוד האירופי . כלומר, האיחוד הסכים ברוב נדיבותו לא לכלול נפט בהגדרה הרחבה של וודקה. דרך אגב, לפי ההגדרה הנוכחית ביו-דיזל יכול להחשב גם הוא כסוג של וודקה. רק שתדעו למקרה שבפעם הבאה יזדמן לכם לינוק דלק עם צעינורית ישירות מהטנק של האוטו.