לא ייאמן: מצאנו פיצה טובה באמת בקניון עזריאלי

ארקפה! הארומה שהתלבשה יפה לחתונה בחוות רונית. בשוק רשתות בתי הקפה ארקפה מציעה את החוויה הכי אסתטית. תמורת מאפים מעט אובר-פרייסד וקפה על הצד היקר של הסקאלה (14 ש"ח לאמריקנו גדול) מקבלים חלל שמתאמץ וגם מצליח לשדר נובורישיות ניאו-קלאסית. או במילים אחרות, עץ ולא פורמייקה. מלצרים במדים מעומלנים עם סינרים ולא סתם טי-שירט. כריך גבנ"צ ב-39 ולא ב-26. אם יש זמן להרוג עם סבתא לפני ההצגה בהבימה או שאתה סתם מחפש להרוג סבתא – זה המקום.

אבל מעבר לקונספט הקפה הבורגני, נראה שבארקפה התחיל איזה מאמץ לחישוב מסלול מחדש, או בנוסף. הסנונית הראשונה לכך היא בחללית האם שלהם ברחוב הצפירה שבתחילת מזרח העיר, שם הוקם "בית קלייה" שהוא גם בית קפה גדול שמזכיר בתי קפה היפסטרים באזורי תעשייה בברלין. שם, לצד קפה (איכותי – שזו דרך אחרת להגיד חמוץ כזה), (אבל בקטע טוב), (בכוסות קטנות מדי), (ולא מספיק רותח), יש תפריט שונה מהסטנדרט עם מאפים טריים וגם פיצות. החלל גם הוא שונה, גדול ותעשייתי עם תקרה גבוהה.

בהמשך לאותה מגמה, ארקפה פתחו פיצרייה בעזריאלי (כן, עזריאלי. אותה אקס-טריטוריה ללא חוקים שאליה חיילים מהקריה ותיכוניסטים מראשון בורחים כדי לחזור בזמן לסניף של בלאק-בורגר). הפיצרייה, בשם V60, כשמו של דריפר קפה, נפתחה בדמות קונטיינר ולצידו ספסלים על גג הקניון של עזריאלי, ובשיתוף עם הפיציולו רענן נוסל. למי שלא עוקב אחר נוסל באינסטגרם – מדובר באחד ממייסדי רשת דומינו (הלא היא הפיצה הטובה בארץ. כן), שרץ בין תחרויות פיצה בעולם, מייעץ לפיצריות בארץ, ומקדיש את חייו ואת חשבון האינסטגרם שלו לנושא. תעקבו אחריו. זה כמו פורנו רק שאפשר לראות בעבודה.

פיצה טובה בתל אביב היא כבר מזמן לא משהו לדבר עליו. אבל פיצה מחוץ לתל אביב, או באקס-טריטוריה כמו מגדלי עזריאלי? זה כבר כמעט נושא לשיחה אם ממש חייבים לדבר עם מישהו

כשמגיעים לקונטיינר החדש בשעת ערב המקום נראה נטוש. ארקפה עוד לא מייחצנים אותו והוא בהרצה. בקונטיינר ניצב לו מוכר בודד ומשועמם, והפיצות מונחות על הדלפק ונראות מעט ישנות. שאלתי מה הפיצה הכי טרייה ונעניתי במרגריטה ופטריות. המשולשים נכנסו לחימום מחדש ואני כבר תהיתי שמא קפצתי לביקור מוקדם מדי.

לאחר חימום קצר קיבלתי את הסלייסים והתיישבתי. מהפוסטים של רענן באינסטוש הבנתי שמדובר בפיצה שאמורה להיות ניו יורקית. הן לא נראו כאלה. הן היו ממוצעות ודקות וכלל לא טראשיות. התוספות היו סטנדרטיות, כמעט באופן מתריס מול האלטרנטיביות בעיר של מק אנד צ'יז וגומיגם.

אחזתי בפיצה. הקשה אמנם היה נוכח אבל הרבה מעל קו הגובה של של הבצק. ביס ראשון בו הפיג לי את החשש הראשוני – תחתיתו הייתה נוקשית ויציבה, אך תוכו היה רך ואוורירי. הוא היה מעוטר במה שנראה כסמולינה שהשוותה לו את המרקם הגרגירי הנעים שיש בבצק פיצה. הרוטב היה מעט שטוח בטעמו ונראה שהתבסס על צנצנות המוטי שניצבו על קירות הקונטיינר, אבל נראה שזה היה תפקידו, שכן במקום שפע תבלינים לבזיקה. הגבינה הייתה החלק ה"ניו יורקי" יותר בפיצה. היא לא פוזרה בכתמים כמו בפיצות ה"אותנטיות", אלא נפרשה באופן נדיב ולא מחורר על כל שטחה של הפיצה. החימום מחדש עורר את מרקמה והיא נמתחה כפי שצריך.

גמעתי את שני המשולשים בתיאבון. הם היו טעימים, איכותיים, ויחסית קלילים. פיצה טובה בתל אביב היא כבר מזמן לא משהו לדבר עליו. אבל פיצה מחוץ לתל אביב, או באקס טריטוריה כמו מגדלי עזריאלי? זה כבר כמעט נושא לשיחה אם ממש חייבים לדבר עם מישהו. עכשיו גם לחיילים מהקריה שקופצים מעזריאלי יש מה לאכול, וזו אפשרות לא רעה בכלל לארוחה אחרונה.

כוכבים: 4

וייב: שנייה, אנחנו בהרצה

טעים: ברור

טבעוני: אין

מחיר: 15 ש"ח למרגרטיה, 17 ש"ח לתוספות

קניון עזריאלי, דרך בגין 132 תל אביב, ראשון-חמישי 7:00-22:00, שישי 7:00-15:00, 052-3892401