רואים עולם: מה כדאי לראות בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בחיפה?

פסטיבל הסרטים ה-39 של חיפה ייפתח ב-28.9 עם הקרנה של "ז'אן דו בארי", סרט הפתיחה של פסטיבל קאן, על פילגשו של המלך לואי ה-15, בגילומו של ג'וני דפ. מייוון (ככה, כמו מדונה), שביימה ומגלמת את האישה שבכותרת, תכבד את ההקרנה בנוכחותה.

בימים הבאים יוקרנו סרטים בולטים מקאן ומפסטיבלים נוספים, וגם כמה קלאסיקות, בהן "פנטזיה" של דיסני בליווי חי של התזמורת הסימפונית של חיפה, ו"הקרקס" של צ'פלין בליווי אפקטים קוליים חיים בביצוע אנסמבל Foley-Amor. עוד יוקרן "פרח הסוד שלי" של אלמודובר לצד סרטו הקצר החדש – "דרך מוזרה לחיות", מערבון עם איתן הוק ופדרו פסקל. מבין המוני הסרטים בחרתי להמליץ על שבעה.

אוטוביוגרפיה

הסרט האינדונזי הזה צבר שובל נאה של פרסים בפסטיבלים בינלאומיים, בהם פרס פיפרסקי (איגוד המבקרים הבינלאומי) בפסטיבל ונציה 2022. לאחרונה הוא גם נבחר לייצג את אינדונזיה באוסקר. "אוטוביוגרפיה" ניחן בתבנית קלאסית של סיפור חניכה על צעיר תם ולהוט שמגלה שהחונך הבוגר שלו הוא אדם לקוי מבחינה מוסרית. כמו אביו (האסור בכלא) וסבו לפניו, ראקיב משגיח על ביתו גדל המידות של אדון פורנה, שעבר עם משפחתו לעיר גדולה. יום אחד הגנרל לשעבר שב הביתה לנהל מסע בחירות לראשות העיר הפריפריאלית, והופך את הנער לנהגו וליד ימינו. ראקיב רואה בו דמות אב, ואינו שועה לאזהרת אביו שפורנה אינו איש טוב. כרזת בחירות שהושחתה מניעה שרשרת של אירועים שמעמידים את ראקיב במבחן. מקבול מובראק, שזה סרטו הראשון, ביים ביד בוטחת, ובשפה קולנועית עדכנית, והוא מאזן היטב בין התכנים הפוליטיים והחברתיים, לדרמה האישית.

המתנחלים

שני שליש מערבון, שליש דרמה קולוניאליסטית – סרט הביכורים המרשים של פליפה גאלווס זכה בפרס פיפרסקי (ראו למעלה) בפסטיבל קאן 2023, ונבחר לייצג את צ'ילה באוסקר. בתחילת המאה שעברה בארץ האש בקצה הדרומי של אמריקה הדרומית, בעל אדמות ועדרים שולח שלושה רוכבים – סקוטי, אמריקאי וצ'ילאני – לסמן את גבולות האימפריה העצומה שלו, ולטהר אותה מילידים סרבנים. הדרך מזמנת להם מיני מפגשים והפתעות. הסיפור מוגש דרך עיניו של סגונדו, בן תערובת שמתקשה לירות באנשים ככה סתם או לאנוס על פי פקודה. זה סרט מסע איטי ויפה בתוך נופים מרהיבים, שבמערכה האחרונה קופץ שבע שנים קדימה ומחליף מהלך באופן דרמתי. ואז הוא נעשה ממש מעניין. הסגנון הוא קלאסי, המודעות היא עכשווית, ורק רמת המשחק הלא אחידה פוגמת בשלמות החוויה.

פיצקרלדו

סרט מסע נוסף בדרום אמריקה הוא "פיצקרלדו" של וורנר הרצוג, שעותק חדש ומשוחזר שלו יוקרן במסגרת מחווה לבמאי הגרמני בן ה-81, שהפך את עצמו לאחד האנשים המרתקים בקולנוע העולמי. הסרט מ-1982 מגולל את סיפורו החצי אמיתי של מהגר אירי (קלאוס קינסקי) שחולם להקים בפרו בית אופרה שאליו יוכל להזמין את זמר האופרה הנערץ עליו אנריקו קרוזו. כדי לגייס ממון הוא חוכר חלקה של עצי גומי באזור מרוחק באמזונס, במטרה להגיע לשם בספינת קיטור. החלק המטורף של התוכנית, שהעניק לסרט את פרסומו, הוא הניסיון לגרור את הספינה דרך היבשה כדי להעבירה מנהר לנהר. כמו גיבורו האובססיבי, הסרט הארוך הזה מלא השראה מטורפת, והמפגש בין אופרה לסבך הג'ונגל הפראי מניב שרשרת של סצנות עוצרות נשימה. עוד יוקרנו במסגרת המחווה להרצוג "המסתורין של קספר האוזר", "דיטר הקטן מוכרח לעוף", "נוספרטו הערפד" והסרט התיעודי "וורנר הרצוג – חולם רדיקלי". מומלץ לא לוותר על אף אחד מהם.

חוזה השרטט

במאי נוסף שזוכה למחווה הוא יקיר הפסטיבל פיטר גרינאוויי (גם הוא בן 81), שהתארח בחיפה יותר מפעם אחת. הפסטיבל יקרין ארבעה מסרטיו הארוכים ואחד קצר ואם אינכם מכירים את הקולנוע האינטלקטואלי והחתרני של גרינאוויי מומלץ להתחיל עם "חוזה השרטט" מ-1982, הסרט שפרסם את שמו (והראשון שלו שהופץ בישראל). באנגליה של סוף המאה ה-17, שרטט נשכר על ידי גברת להכין 12 רישומים של האחוזה שלה, אותם היא רוצה להגיש כמתנה לבעלה הנעדר. החוזה כולל היענות לדרישותיו המיניות של השרטט. כשבאחוזה מתגלה גווייה, וברישומיו של השרטט מתגלים פרטים חסויים, הוא הופך לחשוד ברצח. זה סרט שנון, מחוכם ומרהיב עין שבו הרעיונות הארס-פואטיים של גרינאוויי משתלבים באופן המושלם ביותר בנרטיב ובדרמה. "חוזה השרטט" היה שיתוף הפעולה הראשון של גרינאוויי עם המלחין הגדול מייקל ניימן, שהלחין 11 מסרטיו, אך הפסקול הקצבי והסוחף בהשראת הנרי פרסל הוא עדיין הזכור שבהם. אם זה יעשה לכם חשק לעוד גרינאוויי, נסו את "זד ושני אפסים" – סרט אבסורדי על מוות וריקבון.

היפנוזה

בני הזוג ורה ואנדרה (הרברט נורדרום מ"האדם הגרוע בעולם") מפתחים אפליקציה בתחום הבריאות ומתכוננים להציג אותה בתחרות שיכולה לסדר להם משקיעים. לפני הכנס, ורה עוברת טיפול בהיפנוזה במטרה להפסיק לעשן. כתוצאה מהטיפול (או שלא) היא מתחילה להתנהג באופן יותר ויותר מוזר ולא צפוי. היא, למשל, טוענת שיש לה כלב בלתי נראה, ודורשת משאר המשתתפים בכנס להתייחס אליו. אנדרה, מצידו, מנסה למזער נזקים, וזומם להשאיר אותה רדומה בחדר במלון. סרטו הנושך והמבדר של ארנסט דה ייר השוודי מייצר שלל סיטואציות שמעוררות חוסר נוחות, ומאתגרות אותנו להחליט לצד מי אנחנו עומדים. הסרט זכה בפרס פיפרסקי בפסטיבל קרלובי וארי, וזיכה את נורדרום בפרס השחקן.

אירופה

תאגיד "אירופה" רוצה להיטיב עם אזורים נחשלים ביבשת, להשקיע כספים ולקדם נשים. כך לפחות מספרת ביאטה, נציגת התאגיד המסתורי שמגיעה לעמק בדרום אלבניה, ומנסה לשכנע את תושביו למכור את אדמותיהם. אחד המקומיים מסרב להיפרד מהכוורת של אביו וזה דורש מביאטה ביקורים חוזרים ונשנים בביתו. מה באמת מתכנן התאגיד לאזור? הצצה לכך נקבל רק כשעה אחרי תחילת הסרט, וזה יותר מצמרר מכפי שאתם מדמיינים. סרטה החמישי של הבמאית האוסטרית-איראנית סובאדה מורטזאי עוסק בתופעה של ניצול בכסות פילנתרופיה, ונשכר רבות מההתנגשות הסגנונית בין הופעותיהם המחוספסות של נון אקטורז אלבנים, לבין הופעתה המאופקת והחלקלקה של השחקנית הגרמניה לילית סטנגנברג בתפקיד הפנים הידידותיות של התאגיד.

תיק גולדמן

המהפכן פייר גולדמן אינו ידוע בישראל, אך בצרפת דמותו המפלגת שימשה נושא לכמה ספרים. בן לשורדי שואה שפיתח תודעה שמאלנית מיליטנטית, הוא נשלח ל-12 שנות מאסר אחרי שביצע שלושה מעשי שוד מזוינים. במהלך שהותו בכלא הוא כתב ספר אוטוביוגרפיה בשם "זיכרונות חשוכים של יהודי פולני שנולד בצרפת", שהיה לרב מכר וזכה במעמד של טקסט מכונן. אחרי שחרורו, ב-1974 נגזר לו מאסר עולם באשמת רצח כפול. גולדמן הכחיש בעקשנות, ערער, ולמשפט הגיעו תומכים רבים – בהם כוכבת הקולנוע סימון סניורה – שראו בו סמל של השמאל הנרדף. המשפט המתוקשר הזה משוחזר בדקדקנות בסרטו של סדריק קאהן ("רוברטו סוקו", "חיים טובים יותר"), מהטובים שבבמאי צרפת, שמרבה לעסוק בסרטיו בתכנים חברתיים. זאת דרמה משפטית חדה שלתוכה מתקבצים מתחים פוליטיים ואידיאולוגיים. אריה וורטאלטר (האב ב"נערה") מגיש הופעה כריזמטית בתפקיד גולדמן המסרב להישמע לעורך דינו. וירז'י רדזילוביץ', הזכור כ"איש השיש" של ויידה, מגלם את אביו.

פסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה יתקיים בין 28.9 ל-7.10. לפרטים וכרטיסים