מיקרוסופט כלאה את "סופרמן" בריבוע זכוכית. האם זה הדיסק הבא?

פרויקט חדש של מיקרוסופט והאחים וורנר עשוי לנבא את הדרך שבה נאחסן מידע יקר ערך בעתיד. רק תשתדלו להתרחק מפטישים

"סופרמן" מ־1978
"סופרמן" מ־1978
5 בנובמבר 2019

שיתוף פעולה חדשני מערבל בימים אלה את עולמות הקומיקס והטכנולוגיה, עם נגיעות של נוסטלגיה לחובבי קולנוע. כפי שחשף מגזין וראייטי, מיקרוסופט חברה לאחים וורנר בפרויקט אחסון שאליו נבחר הסרט "סופרמן" מ־1978, אותו ביים ריצ'רד דונר ובו מככבים כריסטופר ריב, מרלון ברנדו וג'ין הקמן. שיתוף הפעולה ייחשף באופן רשמי בכנס של מיקרוסופט הנערך בימים אלה באורלנדו.

הסרט מאוחסן על ריבוע זכוכית, בערך בגודל של תחתית לכוס – 7.5 ס"מ על 7.5 ס"מ, בעובי 2 מ"מ. זהו למעשה המבחן הראשון שעורכת מיקרוסופט לטכנולוגיית האחסון החדשה שעשויה להוות פתרון בטוח עבור הסרטים והסדרות שיוצאים מהוליווד, וכמובן גם לשימוש אחר בעתיד, כמו מידע רפואי ובנקאי. "לזכוכית יש תוחלת חיים ארוכה מאוד של אלפי שנים", הסביר לווראייטי חוקר ראשי במיקרוסופט, אנט רוסטרון.

פרויקט סיליקה של מיקרוסופט (צילום מסך מאתר החברה. צילום: ג'ון ברכר)
פרויקט סיליקה של מיקרוסופט (צילום מסך מאתר החברה. צילום: ג'ון ברכר)

על פי הפרסום, מיקרוסופט חוקרת את הנושא כבר מ־2016 בשיתוף עם מרכז המחקר של אוניברסיטת סאות'המפטון. מטרת הפרויקט, שזכה לשם "פרויקט סיליקה" (צורן דו חמצני, שאחת מצורות הייצור שלו היא זכוכית), היא לאתר מדיום אחסון חדש שיענה על הצרכים של מה שמכונה "cold data" – מידע שלא יהיה צורך לשלוף אותו במשך שנים או אפילו עשורים, כזה שלא צריך להיות על שרת, אך יש לו ערך רב. לאחים וורנר, כמובן, יש הרבה מסוג הדאטה הזה, ונכון להיום הכל מאוחסן על פילם – גם אם החומרים צולמו באופן דיגיטלי. זהו כלי שדורש שימור ותופס מקום, ולעומתו דיסק הזכוכית הוא בשורה של ממש.

פרויקט סיליקה נשען על טכנולוגיית לייזר מדויקת, בדומה לזו שמשומשת בניתוחי עיניים. בשונה מהטכנולוגיה של דיסקים רגילים או DVD, דיסק הזכוכית מצפין מידע באופן רב שכבתי. כרגע טכנולוגיית האחסון החדשה וחילוץ המידע ממנה עוד נמצאת בשלבים מוקדמים, אבל היא עובדת. אחרי שצרבו את "סופרמן" לדיסק, הצוות וידא שהמידע לא הושחת. הסרט היה שלם ונשמר במלוא תפארתו.

אך עם כל הכבוד לטכנולוגיה, האם מישהו שכח שזכוכית נוטה להישבר? ובכן, במיקרוסופט ערכו בדיקות כדי להעריך את עמידות הדיסק, שכרגע לא ידוע כמה מידע הוא יכול להכיל. "אפינו אותו בתנורים מאוד מאוד חמים", סיפר רוסטרון. הצוות שלו השקיע את הזכוכית במים רותחים, חימם אותה במיקרו ואפילו שרט אותה בצמר פלדה – אך הזכוכית נשמרה והמידע שעליה לא נפגע. רוסטרון מודה שאם מישהו יתאמץ ממש לשבור אותה הוא כנראה יצליח. אבל אם לא יכו בה בפטיש, הוא אומר, המדיום הזה בטוח מאוד.