פרסי האוכל 2018: הבולנז׳רי/ פטיסרי הטוב ביותר בתל אביב

תנו לנו כל היום לנשנש מאפים, בצקים, עוגות ולחמים. אלו הן שמונת המקומות שהכי כיף לנשנש בהן מאפה מתוק (או מלוח) ולשים לכמה רגעים את רגשות האשם בצד

קרואסונים בבייקרי החדש של הבנדיקט. צילום: שרית גופן
קרואסונים בבייקרי החדש של הבנדיקט. צילום: שרית גופן
22 בנובמבר 2018

בולנז׳רי 96

מאז שהשף קונדיטור ערן שוורצברד ושותפתו אוריאן אבידן הגיעו למזרח העיר החלה נהירה של פודי'ז לצד השני של האיילון. עוגת הקראנץ' שוקולד שמייצרים כאן הגיעה למקום הראשון בדירוג שלנו והקרואסונים למקום השני, עקביות שמעידה על תשומת לב לכל שלב בביצוע. בוויטרינה תמיד תמצאו עוגות אלגנטיות בגודל שמאפשר לחלוק את העונג עם חברים, וגם טרטלטים ומאפים קטנים לרגעים של אגואיזם טהור.

בייקרי

אמנם מדובר על רשת שרלוונטית יותר למי שגר במרכז העיר (למעט הסניף ביד חרוצים) ואמנם, אין בשורה חדשה ופורצת דרך ב-2017 אבל כמה מקומות אתם מכירים שיודעים לשמור על אותה הרמה בלי קשר לוותק או לסניף ולעשות את זה כל יום באותו האופן בדיוק?

דלאל

הקונדיטוריה/מסעדה בנווה צדק עושה הכל נכון: מהמיקום (שלא מושך טונות של תיירים למרות המרכזיות שלו), עד האיכות, ההקפדה על הפרטים, המחיר והאופציות. אולי אחת הקונדיטוריות הכי ורסטיליות ברשימה, במובן של אחת כזו שתקרוץ גם לחובבי קלאסיקות וגם לחובבי טרנדים. גם לפודיז וגם לסבים שלהם.

דלאל. צילום: יוסי לוי
דלאל. צילום: יוסי לוי

לה מולאן

בעידן של רשתות כמעט ולא נותרו בעיר מאפיות בוטיק אמיתיות. כאלה שעיסת השאור נשמרת בהן בירכתי המאפיה ומותפחת מידי לילה בכדי להיות משוגרת אל התנור לפנות בוקר ולהגיע אל הסועדים משוחה בחמאה עם הקפה של הבוקר. כזאת היא מאפיית לה מולאן, צרפתית, אינטימית, כמעט חשאית וכוללת גם בית קפה קטן ועתיר מאפים צרפתיים מדוקדקים.במשפט אחד: הדרך היחידה לקפוץ מדיזנגוף סנטר לפריז בהליכה.

לחמים

אימפריית המאפים של אורי שפט חורגת כבר הרבה מעבר ללחמים, ודווקא ויטרינות המאפים הן שגורמות לנו להתעלף כל פעם מחדש: עוגות בחושות ושמרים, טארטים עם קרם פטיסייר ופירות טריים, רוגלעך, קרואסונים עם ובלי שקדים ושוקולד, אקלרים, טארטלטים, פטיפורים ועוגיות, ובחגים מאפים ייעודיים שתמיד מגיעים למקומות הראשונים ברשימות שלנו.

מאפיית לחמים. צילום: קון פולוס
מאפיית לחמים. צילום: קון פולוס

פיקה

לפני שמיכאל רוטשילד פתח את המאפייה השוודית שלו, אנחנו די בטוחים שבכלל לא הכרנו את המסורת השוודית של "פיקה" הפסקות ומפגשי חברים לקפה ומאפים. מאז, נדמה לנו שמאפי השמרים היחודיים בתיבול זעפרן או הל מתוק-חריף היו פה מאז ומתמיד, ואנחנו עדייו תוהים מה הסוד השוודי לבצקי השמרים הלחים והמושלמים שיוצאים מהתנורים פה. אם מתחשק לכם מאפה קצת לא שגרתי או עם שם שובר שיניים, פיקה היא בדיוק המקום בשבילכם

פיקה (צילום: מרים אלסטר)
פיקה (צילום: מרים אלסטר)

רביבה וסיליה

רביבה אפל, המלכה האם של הקונדיטוריות בישראל, שהתחילה מבית קפה קטן ברמת השרון והפכה לדבר הכי קרוב שאפשר בביצה הזו למותג, נפטרה השנה אבל בית הקפה-קונדיטוריה שלה ממשיך לפעול במרץ. לך תזכור איך קונדיטוריות בישראל נראו בסוף שנות השמונים ואיך הן נראות היום. חלק לא מבוטל מהקרדיט הזה מגיע לרביבה וסיליה, שתודה לאל עברו (קצת) יותר קרוב למרכז תל אביב אחרי שבמשך שנים היו סיבה טובה עבור תל אביבים להצפין לרמת השרון.

רביבה וסיליה. צילום: דניאל לילה
רביבה וסיליה. צילום: דניאל לילה

שרויטמן

השף-אופה ערן שרויטמן הרחיק עד שכונת נחלת יצחק (היא לא באמת בקצה היקום. הסלון של איל שני כאן), וכל הפודי'ז אחריו. בחלל קטן שרובו מאפיה ורק חלקו הקטן בית קפה יש באופן קבוע ניחוח של מאפים טריים שיכול לשגע פילים. המגוון מצומצם יחסית, אבל זה רק כי כל מוצר מקבל את מלוא תשומת הלב בקמחים ובתהליך העבודה: לחם שיפון, לחם מחמצת בלישה ידנית עם קראסט משגע, מחמצת שיפון ואמרנט, חלות לשבת וכמובן הפרעצל המפורסם, שכבר הפך לסמל מסחרי.

שרויטמן. צילום: ערן שרויטמן
שרויטמן. צילום: ערן שרויטמן