המסעדה האיטלקית הטובה ביותר בתל אביב
איטלקיה בפשפשים, אמורה מיו, ארנסטו, לה רפובליקה די רונימוטי, מגזינו, מל ומישל, פנקינה, קוואטרו, קנטינה, קפה איטליה: מי תיבחר למסעדה האיטלקית הכי טובה בתל אביב?
*הזוכים בקטגוריה ייבחרו בידי פורום הקולינריה הישראלי שייסד מגזין טיים אאוט, המורכב ממאות אנשי מפתח בענף: מסעדנים, שפים, בלוגרים קולינריים, עיתונאי אוכל, צלמי אוכל, סטייליסטים מזון, ייננים ופודיז. 13 הקטגוריות הנוספות יועמדו לבחירתכם
איטלקיה בפשפשים
מזה 8 שנים פועלת האיטלקיה בתוך מבנה באוהואוס בלב לבו של שוק הפשפשים, באחת הפינות העמוסות והמרכזיות שבו. המסעדה היתה אחת הראשונות בגל המסעדות שקמו בשוק ומשלבת עד היום תפריט שמתבסס ברובו על מגוון מנות פסטה ופיצות לצד מנות ראשונות לחלוקה. לאחרונה הצטרפה לקבוצת סן רמו (שמחזיקה בנוסף לאיטלקיה גם ב"קזינו סן רמו" וב"דייגו סאן") השפית נעה לוי (ג'וז ולוז) אשר מרעננת בימים אלו ממש את תפריט המסעדה. בין מנות הדגל של המקום: רביולי ספוריטו – רביולי תרד וריקוטה, שרי, חמאה, קרצ'ופי צלוי, שום קונפי ובזיליקום, לינגוויני די מארה- שרימפס, קלמרי, נתחי דג, עגבניות טריות, פטרוזיליה, שום וכוסברה ופיצה אמריקנו, עם רוטב עגבניות, מוצרלה, פפרוני, בצל סגול ופלפל ירוק.
אמורה מיו
חוליה שלישית במובלעת האיטלקית של משפחת סלומון ברחוב אבן גבירול. זה מתחיל בפיצה פצה, ממשיך בגלידת פצה ומסתיים במסעדה איטלקית "כמו שצריך". התפריט עשיר ועמוס בכל טוב המטבח האיטלקי, ולכן מומלץ במיוחד ללכת על ארוחת הטעימות: תמורת 140 ש"ח (לאדם, מינימום הזמנה לשניים) תקבלו מבול של אנטיפסטי, פוקאצ'ות, פסטות ובשרים וגם שתייה וקינוח – עילפון מובטח.
ארנסטו
מאז סוף שנות התשעים ממוקמת המסעדה של ארנסטו על סמולנסקין פינת בן יהודה ולא מקימה רעש וצלצולים. את ארנסטו, הבעלים, שעלה לישראל מרומא, לא עניינו אף פעם טרנדים חולפים. מכאן נובע עיקר חִנה של מסעדתו הצנועה והארכאית מעט. מלבד מנות האנטיפסטי, שכוללות מנות שקשה למצוא בשאר מסעדות איטלקיות מקומיות, יש לציין את מנות הפסטה, שכמה מהן מפגינות סוג של שלמות (למשל ספגטי קצ'ו אה פפה). מסעדת ארנסטו יכולה להיחשב כ"מסעדת תיירים", וגם המחירים המעט גבוהים יכולים לגרום לה להיחשב ככזו. למי שמפחד מפגיעה בארנק, מומלץ לבוא לכאן בשעות הצהריים (12:00־16:00) וליהנות מאחד מהדילים העסקיים המשתלמים בעיר: מנת פסטה בתוספת סלט או מרק וכוס שתייה במחיר 35 שקלים.
לה ריפובליקה די רונימוטי
מאז שהמסעדה הוקמה, היא תמיד הייתה אחת המסעדות היותר נעימות וסימפטיות בסביבה, וכעת הלוקיישן החדש ממשיך בדיוק את אותו הקו: צוות חייכני ומסביר פנים, חלל מרווח, קירות לבנים, שולחנות עץ פשוטים ועירומים. רונימוטי תמיד הייתה מסעדה נעימה, וכך ניתן לתאר את תפריט האוכל שלה, שהכוח שלו הוא דווקא בעדינותו. בתפריט מנות כמו מלנזה די ג'רדינו (מנה קלאסית שבה מבושלים החצילים במיץ עגבניות ובפרמזן); בוקצ'יני (כדורי מוצרלה די בופלו בפירורי לחם); ניוקי ברוטב עגבניות עם אנשובי; וקנלוני עגל כמו שלא אכלתם מימיכם.
לה רפובליקה די רונימוטי. צילום: שחף טויזר
מגזינו
אחרי שהשתלטו על עולם ההמבורגריות הישראלי בדמות מוזס, ותפסו מעמד הגמוני בעיר בתחום הפיצות בעזרת טוני ווספה, האחים יורם וארי ירזין התפנו לפתוח את מגזינו. הפעם מדובר במסעדה איטלקית משפחתית בשותפות עם טל שטרן. הדי אן איי של מגזינו הוגדר כ"האחות הצעירה והמקועקעת של קפה איטליה" (קפה שהוא למעשה מסעדה נוספת מבית היוצר של האחים ירזין). המגזינו מורכב מרהיטי וינטג', מוזיקה רועשת, וממוצע של 80 שקלים לסועד. כל אלה אמורים להפוך אותו לאטרקציה בליינית נגישה, למרות המיקום הסמוך לאזור התחלואים ופקקי התנועה של אתר בניית הרכבת הקלה. מגזינו ממוקמת בהאנגר רחב ידיים, והחצר של המסעדה, שהיא פנינה נדל"נית אורבנית נדירה, היא הערך המוסף של הוויב במקום.
מגזינו. יור רוק. צילום: אנטולי מיכאלו
מל ומישל
זה אך מתבקש שאחת המסעדות הרומנטיות ביותר בתל אביב תהיה מסעדה איטלקית. השפים יוגב ירוס וניר וימן הקימו את מל ומישל בשנת 2006, והם מציעים תפריט איטלקי־ים תיכוני באינטרפרטציה אישית. וימן וירוס מכינים במקום פסטה טרייה, נקניקים ובשרים מעושנים, והתפריט כולל שימוש נרחב בפירות ים ומגוון גדול של אנטיפסטי ופסטה. נוסף לתפריט, שלא תמצאו בו שטאנצים מוכרים שרווחים בכל מסעדות העיר, מל ומישל מספקת אווירה אינטימית עם תאורת נרות אפלולית, קירות פרחוניים וכלי אוכל מבית סבתא.
מל ומישל. צילום: אנטולי מיכאלו
פנקינה
פנקינה היא מסעדה רומאית אותנטית של העולה מרומא רמי פדלון. אחרי 17 שנים שבהן ניהל את המסעדה שלו ברובע היהודי ברומא פדלון החליט לעלות לארץ ולפתוח מסעדה איטלקית כשרה בתל אביב. לכאן הוא מביא את מיטב המתכונים היהודיים של רומא שהוכחו כמוצלחים במיוחד בידיה הטובות של חמותו. רביולי ריקוטה עם פרחי זוקיני, מנת קרעי ספגטי עם ציר דגים, עגבניות ופיקורינו, או פילה קוד בטמפורה הן דוגמאות מהתפריט החלבי הכשר. כמובן שמוגשים כאן גם קינוחים של טירמיסו, קרם ברולה או עוגת ריקוטה. המיקום על פינת דיזנגוף, מתחת למלון ולא רחוק מהים, מייצר איזו התנהלות קוסמופוליטית תוססת.
קוואטרו
האיטלקיה החדשה של השף אביב משה היא אנטי תזה למסעדות המסורתיות משובצות המפות. קוואטרו נעוצה בעורף של מסעדת מסה, עם מרפסת אדירת מימדים הצופה לשרונה מרקט, ומציעה את הגרסה האישית והעדכנית של משה למטבח האיטלקי. זה קורה בחלל שרצפתו מעוטרת ציורים בסגנון אפריקני בשחור לבן, מעל הבר הארוך משתלשלות המוני שרשראות של חרוזי פלסטיק, ועציצי הדקלים יוצרים רושם של רזורט נופש. בתפריט רק מנה אחת של פסטה וגם היא קלילה יחסית. שאר המנות מורכבות ממוצרלה, טונה צרובה, כבד אווז ופרחי קישוא ממולאים באופן שמבהיר שזה אותו מטבח ים תיכוני של משה רק בהשראה שונה. שימו לב לקרם ברולה שהציפוי שלו מעוטר באותה הדוגמה המצוירת על הרצפה.
קנטינה
בשנת 2004 סגר ג'ו מרסיאנו את מסעדת איל פאצו, מעוז הברנז'אות, ומשך את קליקת הסלבז לשדרה הראשית של העיר. מאז שנפתחה, הפכה קנטינה לאחת המסעדות המדוברות בעיר. רוב העיסוק בקנטינה נוגע בסצינה הצהובה שרוחשת ובוחשת על המרפסת הפתוחה: אנשי תקשורת, פרסום, לילה וכוכבים לרגע מדגמנים את החיים הטובים של תל אביב על כוס יין וברוסקטה. ברמת התפריט קנטינה מציעה פסטות (כולל הרביולי המפורסם שרבים מהללים אותו ולא מעט משמיצים את מחירו האסטרונומי), פיצות, מנות בשר ודגים, ועל מרבית המתכונים אחראי מרסיאנו.
קנטינה
קפה איטליה
כמה שבועות לפני שפתחו האחים ירזין (מוזס, זוזוברה, עד העצם וצ'ימיצ'נגה, שעל חורבותיה נפתחה קפה איטליה) את המסעדה, כבר היה ברור שמדובר בשוס. לצמד המסעדנים הוותיק יש מגע של זהב. ואכן, מיום פתיחתה, קפה איטליה היא אחת האיטלקיות הפופולריות בעיר. קפה איטליה הוא מסוג המקומות שגורמים לך לשאול: "איך לא עשו את זה קודם?". נכון, תוכלו למצוא בתל אביב מקומות עם פסטה טובה יותר ועם תפריט מגוון יותר, אבל משהו בעיצוב האלגנטי והמדויק, ברחש הבלתי פוסק ובאוכל המינימליסטי מספק לסועדים סוג חוויה שאי אפשר למצוא במקומות אחרים. אל תחמיצו את הספגטיני נוצ'ה או הטירמיסו, שנראה כמו יציקה אגבית שנפלה לצלחת היישר מגן עדן.
