נוסבאום AI: עוד 10 אנשים ותוכניות שנשמח שהטכנולוגיה תחזיר
חזרתו של משה נוסבאום למסך בעזרת טכנולוגיית AI גם חיממה את הלב הציני שלנו, וגם עשתה לנו חשק להחזיר למסך כמה מהדמויות שאהבנו לראות לאורך השנים, כי הטלוויזיה הישראלית זקוקה לריענון אבל אין לה כסף. כאלה אנחנו, באים לעזור
משה נוסבאום הוא עיתונאי ותיק ורב זכויות. איש מרשים שבעיקר מגלם את החריצות והניסיון של 40 שנותיו במקצוע, ולזה מגיע כל הכבוד. אבל הסיפור שבזכותו עלה לכותרות לא היה סיפור שהוא הביא, אלא הוא עצמו. עם שובו של נוסי למהדורת החדשות, בעזרת טכנולוגיית AI – העיתונאי יושב באולפן, וקולו הופק באמצעות הטכנולוגיה המד"בית בטקסט שנכתב מראש.
>> אל תחכו לנטפליקס: הקומדיות הבריטיות הכי טובות שפספסתם
היה בזה בהחלט משהו מרגש – נוסבאום חולה ה-ALS (ניוון שרירים) שנאלץ להיפרד מעבודתו חזר למסך. אבל האמת היא שהיה גם משהו קצת לא נעים בחוויה הזאת – אחרי הכל, הדמות שאנחנו רואים על המסך איננה באמת משה נוסבאום. היא הפקה טכנולוגית מרשימה שנועדה להחליף את הבנאדם – אבל זה לא הדבר האמיתי. ויחד עם ההתרגשות, היה שם גם קרינג' קל, בעיקר התחושה הבלתי נמנעת שהסיפור כאן הפסיק להיות העיתונות, ויותר העיתונאי. אבל היי, אם זה העולם שאנחנו חיים בו, אז הנה כמה הצעות לעוד דמויות שהיינו שמחים להחזים לסמך הטלוויזיה, אפילו אם רק ב-AI. היי, הטכנולוגיה קיימת.
מוטי קירשנבאום
כי עוד מעט זה כבר עשר שנים, והגעגועלאיש האהוב, לדוקומנטריסט המופלא, ובעיקר לאיש הדעה והמחשבה לא פסק. הוא הפך לסמל לחילוניות, חוש הומור מבריק, ומבט שכל כך אוהב את הארץ, וכל כך נחוש לתקן אותה. בעולם שבו עיתונאים הפכו להיות טאלנטים, קירשנבאום היה עיתונאי אמיתי שידע טוב מאוד לברור בין אמת לבולשיט. ונדמה שכל זה שווה רק בשביל הרגע שהוא יראיין עוד אחד מהפוליטרוקים שלנו, ויבהיר לו שהוא מזיין את המוח.
מודי בר-און
עוד אדם שהזווית הייחודית שלו חסרה. לאיש ולאגדה לא היתה יכולת לפתור את המצב – אבל כשראית אותו, ובעיקר שמעת את קולו, ידעת שיהיה בסדר. היכולת לשלב בין קומוניקטיביות ליצירה גבוהה, בין עממיות לבין איכות – אין הרבה אנשים כמו האיש ההוא. ואם אפשר, נשמח רק לראות אותו לרגע חוזר ללהג את נשמתו על תנועת כדור ופריפריאליות, רק כדי להרגיש שוב שיש היגיון בתוך השיגעון הזה.
"מ.ק. 22"
לא ברור אם באמת צריך AI בשביל זה, אבל אם כבר יש – נשמח להשתמש בו כדי להחזיר את סדרת הקאלט תוצרת ערוץ "ביפ" זצ"ל, בטח בתקופה שבה הצבא ממש מתגלה במלוא שכונתיותו. לא הייתם מתים לראות פרק על פרשיית ז'אבו ארליך? האם שוקרון יודח אחרי חלקו במחדל? מה לרמטכ"ל של מדינת ישראל יש להגיד על זה? ומעל הכל – למה נדמה לי שכמו במציאות, גם הפעם חנוכה ושולמן ייצאו אשמים? ככה זה, כואב להם לראות ספרדי מצליח. טפי כוסעמק.
אהרל'ה ברנע
אנחנו מבינים שאהרל'ה המקורי קצת עייף, ובאמת מגיע לו לנוח – אבל את השארם הברנעי חסר לנו מאוד חסרים על המסך, ובעיקר עיתונאים ששווה להאמין להם. וחוץ מזה, גם קצת כריזמה ופלרטוט עם יונית לא תזיק למסך שלנו.
ברונו
אחת מפיסות הנוסטלגיה המצוינות (שעדיין נמצאת פה ושם ביוטיוב) החלה בתחילת ימי ערוץ 2. הדמות עם הזקן המחודד, שהיתה הראשונה שהופיעה על המסך והסבירה לנו מה לעזאזל נראה, סיפקה גם היא סדר בעולם שנראה לנו אז כאוטי, והפך מאז מבולגן עוד יותר. שלמה בראבא עדיין איתנו, אז אולי כדאי שהוא יחזור בגרסת AI צעירה – כי נראה לי, גבירותיי ואדוניי, שגם הטלוויזיה קצת צריכה איזה מדריך טוב. וחוץ מזה, יהיה נחמד אם גם יהיו כמה תכניות, ולא רק חדשות. אתם יודעים, שיהיה לו מה להסביר.
נסים משעל
הפוליטיקאים עושים מה שהם רוצים, וכבר אין מי שיעמת אותם עם החארטה שלהם. משעל הנהדר עשה את זה בצורה טובה מאוד – גם אם בצעקות. ואולי זה גם געגוע לפעם האחרונה שבה נתניהו באמת היה נבוך על המסך מול כולנו – זה קרה אצלו בתכנית.
החרצופים
כי כבר חרשנו את התחושה שהפוליטיקאים שלנו הם יותר קריקטורה ממציאות, ולמרות שזה מרגיש שאי אפשר להגחיך את המגוחך ממילא – אני לא מסכים, כי אפשר עוד יותר. "החרצופים", בדרכם הגרוטסקית, היו אפשר היה להשפיל את הפוליטיקאים שלנו באופנים שב"ארץ נהדרת" לא יכולים באמת לעשות. חוץ מזה, לא הייתם רוצים לראות חרצוף של בני גנץ? הוא יהיה בובה ריקה אפילו יותר מהאמיתי.
אסף הראל
עם כל הכבוד לשירות החשוב בעיריית תל אביב, הטלוויזיה צריכה אותך יותר. גם בגלל התכנית שסגרה לנו הרבה לילות, אבל אפילו עוד יותר בזכות הקול האמיץ והייחודי שכל כך חסר במחוזותינו. מתחת לחליפת הבדרן, הראל היה גם סמל לחילוניות, לליברליות, ולאמירת אמת בתקופה שבה השקר צף. או בקיצור – אם ינון מגל יכול לחגוג, הגיע הזמן שהקומיקאי שלנו (שהוא הרבה יותר מצחיק) יחזור וייתן בראש.
רק בישראל
כי באמת שהעם נקעה רגלו. ארז טל ואורנה בנאי כבר מזמן התרחקו מהמסך שלנו (כל אחד וסיבותיו), אז זו הזדמנות נהדרת להחזיר אותם לבמה המרכזית. כי ללימור ושמעון יש לא מעט לצחוק עליו בתקופה המוזרה הזאת – לא מעט קטעים של "לא נגענו", פוליטיקאים שכרגיל עושים מעצמם צחוק – ורק חסרים את התכנית הזאת שתעשה מזה זהב קומי. וחוץ מזה, אנחנו ממש מתגעגעים ללימור. גם אם רק ב-AI.