לאכול עם העיניים: הארוחות הכי מעוררות תיאבון שנראו על המסך
אוכל טוב תמיד מעורר תיאבון, אבל איכשהו על המסך הוא תמיד נראה הרבה יותר טוב. לא מעט ארוחות נאכלו מולנו, אבל אנחנו יצאנו לחפש דווקא את אלו שעשו לנו חשק לנעוץ שיניים במסך. אלו הארוחות הכי מעוררות תיאבון בקולנוע ובטלוויזיה
"שף": פסטה אלי אוליו
ב-2014, לאחר שביים כמה סרטים גדולים בשביל אולפני מארוול והזניק את השתלטותם על עולם הקולנוע, הבמאי ג'ון פאברו ("איירון מן", "אלף") חזר למקורות כאשר ביים וכיכב בסרט קטן על שף מצליח שעוזב מסעדה גדולה כדי לפתוח עסק אוכל קטן. ואם זה לא מספיק, הוא ליהק לתפקיד בת-זוגו ואשתו לשעבר בתסריט המגלומני הזה את סקרלט ג'והנסון וסופיה ורגרה, בהתאמה. אז איך ג'ון פאברו ישכנע אותנו שבן-דמותו הצליח להשיג אישה שנראות כמו סקרלט ג'והנסון? עם סצינת הבישול הכי מחרמנת של העשור ההוא, כמובן. תראו את השף קארל מטגן את השום, ומצלחת את הספגטי המעורר-תיאבון הזה. איזה אישה תוכל לעמוד בפיתוי?
"החבר'ה הטובים": בישול בכלא
ואם כבר בישול עם שום (הידוע בכינויו: בישול טוב) איך אפשר שלא להזכיר את מרטין סקורסזה, הבמאי האיטלקי-אמריקאי שיכול לגרום אפילו לאוכל בכלא להיראות טוב. יש כמה מטעמים איטלקיים טעימים בסצינה הזאת מ"החבר'ה הטובים" – גבינות, נקניק, שוק פרה – אבל כלום לא משתווה לשוט ההוא של פולי (פול סורבינו) חותך את שיני השום דק-דק עם להב של סכין גילוח, כדי שהם יימסו כמו שצריך במחבת עם רק קצת שמן. כמה מעריצי קולנוע החלו לחתוך את השום שלהם באותה צורה אחרי שהסרט יצא? אין דרך לדעת בוודאות, אבל ננחש שלא מעט.
"חברים": חג ההודיה
בתור ישראלים, החשיפה שלנו לחגים אמריקאיים הוא בעיקר מסדרות טלוויזיה וסרטים. נכון, בשנים האחרונות התחלנו לחגוג כאן את האלווין באוקטובר וחג המולד בדצמבר, אבל אני לא חושב שאף ישראלי יחגוג את חג ההודיה. ובגלל שאותו חג הופיע בעיקר בסיטקומים, שלא רצו להתעמת עם ההיסטוריה המכוערת של החג, החשיפה שלנו אליו היא בעיקר דרך אותם ארוחות מפוארות עם תרנגול הודו גדול על השולחן וכל מיני תוספות שאנחנו לא מבינים. ב"חברים" היה פרק חג הודיה כמעט כל עונה, וכאשר הם לא שמו את תרנגול ההודו על הראש, האוכל תמיד נראה מפתה מאוד. אנחנו לא היינו מאחרים לארוחת החג שלך, מוניקה, כמו ה"חברים" לכאורה האלו.
"רוק 30": יום הסנדוויץ'
"רוק 30" היא סדרה שאוהבת אוכל, כי הדמות הראשית שלה ליז למון היא אישה שאוהבת אוכל. בעיקר סנדוויצ'ים. וגבינה. וסנדוויצ'ים עם גבינה. כאשר אתה עובד במקום עבודה קבוע, בשלב מסוים נמאס לך מכל אפשרויות האוכל המוצעות, ולכן בבניין רוקפלר 30 יש יום מיוחד בו אנשי הצוות הולכים למקום סודי, ומביאים סנדוויצ'ים מיוחדים עם רוטב מיוחד לטבילה. אין הרבה פרטים בפרק לגבי המרכיבים של אותו כריך קסום, או סוג הרוטב, אבל אנחנו יודעים שזה מספיק טוב כדי שליז תבלע את הכל בשדה התעופה בדרך לווידוי אהבתה לפלויד. אז כזה סנדוויץ' אנחנו רוצים.
"דרייק וג'וש": חדר הממתקים
מה ההגדרה של ארוחה? באיזה שלב ערימת אוכל הופכת לארוחה, ובאיזה שלב היא הופכת לעיצוב פנים? זו השאלה שעולה מהפרק הזה בסיטקום הנוער "דרייק וג'וש", בו אנחנו מגלים שדרייק מכור לממתקים וג'אנק פוד בזמן שג'וש מכור למשחקי וידאו. האחים החורגים מתערבים על מי ישבר ראשון, וברגע השיא של הפרק ג'וש הופך את חדר השינה שלהם לחיקוי זול, אך עדיין מרשים, של מפעל הממתקים של ווילי וונקה. יש ממתקים תלויים בכל מקום, בריכת שוקולד גדולה במרכז החדר ואפילו הכרית עשויה צמר גפן מתוק. זה נראה, לילד, מאוד טעים, ולמבוגר כמו התקף צרבת שמחכה לקרות. וזה עדיין מפתה לאללה.
"המסע המופלא": סעודת חזירים
יכולנו בקלות למלא את הרשימה הזאת עם סדרות וסרטי אנימציה, כי הרי אוכל תמיד נראה יותר טוב כאשר הוא מצויר על ידי אמנים מוכשרים. ואם יש אדם שהפך אוכל מצויר ליצירת אמנות זה הייאו מיאזאקי, מייסד אולפן האנימציה "סטודיו ג'יבלי". כל הסרטים שביים מלאים במאכלים יפנים שנראים נהדר, אבל רק אחד מהם מציג סעודה כל-כך מפתה שאוכליה הופכים לחזירים, באופן מילולי. וזו הסעודה הנטושה-באופן-מסתורי מ"המסע המופלא". כן, אתם תהפכו לחיות-אדם מפחידות כעונש אם תאכלו אותה, אבל זה נראה שווה את זה. והנה איך להכין אותה.
"בובספוג": קציצת הסרטן
ואם כבר מצוירים, מה עם המאכל שכל ילד שנולד על גבול המילניום רצה לאכול? כן כן ילדים, אתם מוכנים לקציצת הסרטן שבובספוג מכין בסרטן הפריך! האם היא כשרה? האם היא צמחונית? האם היא עשויה מסרטן בטוויסט איום ונורא? למי אכפת. תראו איך הוא מטגן בהתלהבות את הקציצות האלה, איך הוא מניח באהבה את התוספות. כולנו רוצים קציצות סרטן, בין אם הם רגילות, צבעוניות, עם או בלי חמוצים – תנו לנו את הקציצה הזאת, ושייק אצות בצד. מה שזה לא יהיה.
"רטטוי": רטטוי
ואיך אפשר שלא לסיים עם מכתב האהבה המצויר הכי יפה שנכתב לאוכל? בסרט הנהדר "רטטוי", בבימויו של בראד בירד ובהפקת אולפני פיקסאר, עכבר משתלט על גופו של עובד במסעדת יוקרה צרפתית (בתהליך שכדאי לא לחשוב עליו יותר מדי) ועוזר לו להפוך לשף נחשב ומכובד. אבל כאשר שומע על זה מבקר האוכל המרושע אנטון אגו – הניב גלבוע של הסרט – הוא מגיע למסעדה בכוונה להרוס אותה עם ביקורת מרושעת. רמי העכברוש בוחר דווקא להגיש לו את תבשיל הירקות הפשוט, רטטוי, אך מצליח להחזיר את אנטון לילדותו בסצנה שתמיד גורמת לי לבכות. אבל ההישג הכי גדול של המנה בסרט היא לגרום לי, אדם שנמנע מירקות כמה שיכול, להזיל ריר על תבשיל של חציל, קישוא ופלפלים.