למשחקי וידאו, או משחקי מחשב כמו שקראו להם פעם, הייתה בעבר תדמית לא טובה. אנשים ששיחקו במשחקי וידאו נתפסו ככאלה שרוצים להיאחז נואשות בילדות שלהם – מרוכזים בעצמם ובתוך עולם פנטסטי, מנותק מהמציאות הקונקרטית של החיים. עצם המילה הזאת, "משחק", מעידה על כך שזה לא כמו החיים. עם הזמן וההתפתחות העולם למד שיש אנשים שעבורם משחקי הויידאו הם החיים עצמם. רק שם, בתוך העולם הווירטואלי והמנותק של משחקי המחשב, הם הצליחו להיות הם עצמם הרבה יותר מאשר בעולם החומרי והחיצוני. מקום שבו לא יוכלו לשפוט אותם, לתייג אותם, ללעוג להם. דרך האווטרים והדמויות, הם מצליחים לבטא את עצמם בצורה טובה יותר.
>>
מהעולם הזה נולדה "גיים צ'יינג'ר", סדרה דוקומנטרית בת ארבעה פרקים שעלתה בשבוע שעבר ב"כאן 11", והיא תוצר העבודה של נבט מזור – קולנוען וגיימר ממושב דקל שבעוטף עזה, שהחליט לספר את הסיפור האישי שלו. סיפור של ילד שהתקשה בקשרים חברתיים, אבל מצא במשחקי הווידאו את הדרך ליצור קשר עם העולם החיצון. דרך המשחקים, הוא יוצר קשר עם עוד אנשים שהסיפור האישי שלהם שזור בעולמות הגיימינג – כאלה שהמשחקים עזרו להם להיות מי שהם.
לא סתם זכתה "גיים צ'יינג'ר" בפרסים רבים (כולל פרס הקולנוע הדוקומנטרי הישראלי), כי היא קודם כל שובת לב ואמפתית. בתוך טלוויזיה שבה מרכיב האמפתיה אינו מאוד גבוה, ובעולם שבו אין ממש מקום לחלשים, היא מושיטה יד לכל מי שבדרך כלל לא מופיעים על המסך – לאנדרדוגים. מצעירה טרנסית שמשתמשת במשחקים כדי לרפא טראומה ישנה, דרך צעיר עם תסמונת טורט שהפך למוזיקאי מצליח דרך המשחק, או גבר שחווה עם אשתו לידה שקטה ומצליח סוף סוף לדבר על זה, עד חרדי שהצליח לצאת בשאלה דרך משחק הישרדותי. עבורם, זה לא היה משחק – אלה היו החיים והדרך לחיות איתם באמת.
ונדמה לי שזו גם הסיבה שהיא כ"כ מצליחה לגעת באנשים, כי היא לא מחפשת לייפות את הסיפורים. היא מספרת אותם כמו שהם, ונותנת למרואיינים את המקום והזמן לספר את זה כמו שהם רוצים. ומצד שני היא גם מושיטה להם יד של פיוס – מראה להם שזה בסדר, גם בתוך העולם הקשוח שבו אנחנו חיים (למרות, ואולי בגלל, ענני המלחמה שאנחנו חיים בהם), להיות חלש. זה בסדר להיות פגיע. ויש אנשים שיידעו לקבל את זה באהבה.

"גיים צ'יינג'ר" היא קבוצת התמיכה הטלוויזיונית של כל מי שנשאר בחושך. דרך הסיפורים האמפתיים שהיא מביאה, ודרך הסיפור האישי של מזור – שמתקשה לגלות רגשות, אבל בדרכו מצליח לחבק בצורה הכי מרגשת שאפשר – היא מאירה דרך עבור רבים שלא נמצאים שם. כאלה שעוד מחפשים את דרכם בעולם, ומחפשים עולם אלטרנטיבי אחר לברוח דרכו. וזה לא חייב להיות רק משחק וידאו, זה יכול להיות כל עולם אלטרנטיבי אחר שמאפשר לך למצוא את הקול שלך בעולם. היא לא אומרת לך שזה בהכרח הפיתרון הנכון, אלא רק מראה שזה אפשרי. שאפשר להיות עצמך גם אם יש אנשים רעים בעולם שינסו לגרום לך להתחבא.
וזו גם המחאה השקטה של הסדרה – בתוך עולם שהולך ומתקטב, שבו הדברים הולכים ונעשים שחור או לבן, היא חוגגת את המורכבות. היא לא מספרת סיפורים של אנשים מושלמים, או כאלה שהתרפאו ו"ראו את האור", אלא את הסיפור העדין יותר, זה שמחפש את הדרך כל הזמן, זה שטועה ונופל ומתרסק בדרך, אבל בסוף – בתקווה – מגיע אל המקום הנכון שבלב. אל המקום השלם. אם תרצו, גם אל המקום השמח.

ובדרך, "גיים צ'יינג'ר" גם מחזירה את הכבוד למעשה הדוקומנטרי. המילה "דוקו" קצת התרוקנה מערכה בשנים האחרונות, בעיקר בגלל "נטפליקס" שהציפה את השוק בסדרות דוקו קלילות, שגם אם הן מרתקות (והן מרתקות), לא מביאות את הקולות שלא נשמעים. "ג'יים צ'יינג'ר" משתמשת בשפה אחרת, שהיא לא דוקומנטרית קלאסית – דרך העולם של משחקי המחשב, מראיינת אווטרים שרק אחר כך הופכים לבני אדם, לא ממש מביאה צילומי חוץ או מונולוגים – אבל היא הכי דוקו שאפשר. כי היא מביאה בני אדם אמיתיים, חשופים, שאומרים את האמת שלהם.
"גיים צ'יינג'ר" אוהבת את הגיבורים שלה – גם כשהם טועים. היא מכירה בבעיות שלהם, אבל גם רואה את הצדדים המוארים שלהם. והיא מסמנת עבור כולנו – דווקא בתקופה שבה האמפתיה וטוב הלב מפסידות לרוע ולאטימות – שיש עוד מקום לטלוויזיה חומלת. לטלוויזיה מחבקת. לטלוויזיה שיודעת לסלוח על הפגמים והשגיאות שיש בכל אדם. ובכך, היא מזכירה שוב כמה רק בטלוויזיה ציבורית אמיתית – כמו התאגיד – דבר כזה בכלל יכול להגיע לעיניים של כולנו. תודה לאל.
ג'יים צ'יינג'ר, מוצ"ש, כאן 11
דליה שימקו היא שחקנית, במאית תיאטרון ומחזאית ישראלית שאתם מכירים מאינספור תפקידי קולנוע וטלוויזיה שעברה בהם לאורך קריירה בת יותר מ-40 שנה, אבל לעד תיזכר בתפקיד הפריצה שלה, בסרט "נועה בת 17". מאז שנת 2003 היא כתבה, ביימה ועיבדה לבמה הצגות רבות במסגרת אנסמבל אספמיה, עמותה בניהולה המייצרת תיאטרון פרינג', ופועלת מתיאטרון תמונע. את המחזה החדש ביותר שלה ושל האנסמבל, "השתקפויות", תוכלו לתפוס במהלך חודשי מרץ-אפריל בתמונע. כאן מוצאיםפרטים נוספים וכרטיסים.
>> קפה ללבוש בו תקווה ושדרה ירוקה משמחת // העיר של אילנה וייזר-סנש
>> קרינג' בשדרה ומסעדה לאלטר אגו ג'יימס בונדי // העיר של ליאת פלדמן
>> בוקר מושלם בים וספה להתרסק עליה לשנ"צ // העיר של קרן אלכסנדר
תמונע הוא הבית של אנסמבל אספמיה כבר עשרים ושלוש שנים – שזה במונחי תל אביב כמעט נצח. יש במקום הזה משהו נדיר: גם אנדרגראונד, גם מוסד, גם מחוספס וגם מחבק. ובעיקר – אינטימיות אמיתית בין במה לקהל. קרבה אמיתית בין קהל לשחקנים, ככה תיאטרון צריך להיות.
שונצינו 9, תל אביב

אני לא מגיעה אליו מספיק, אבל עצם הידיעה שיש ים בתל אביב מנחמת אותי. זה כמו חבר טוב שאת לא רואה הרבה, אבל שמחה שהוא קיים. לצוף בים שקט זה אחד מרגעי האושר שלי.

אהבה חדשה יחסית. מקום יפה, חדש, נוצץ, כמעט הייטקי מדי לאמנים שמורגלים בקירות מתקלפים. חדרי חזרות, סדנאות, תנועה בלתי פוסקת. אבל הזיכרון שנשאר איתי דווקא שקט: תחילת המלחמה. המקום נפתח והזמין אמנים פשוט לבוא להיות יחד.
לאונרדו דה וינצ'י 14, תל אביב

גינה קטנה עם היסטוריה פרטית מפוארת. הנשיקה הראשונה שלי התרחשה שם, מתחת לעץ הגדול שראה הרבה נשיקות בחייו הארוכים. שנים אחר כך, בקורונה, שוב מצאתי שם נחמה.
שדרות תרס"ט 2, תל אביב

האופרה, הקאמרי, מוזיאון תל אביב, בית אריאלה – צפיפות מבורכת של אמנות במרחק הליכה. מקום שמאפשר לעבור מתערוכה להצגה, ממחול לאופרה, מספר לקפה. זאת תל אביב שהתאהבתי בה. ואז הכיכר הזו הפכה לכיכר החטופים. בהתחלה זה נראה לי קטן מדי להכיל את גודל הכאב, אבל עם הזמן היא נעשתה לב עצוב וחזק.
שדרות שאול המלך 25, תל אביב

קשה לי להצביע על מקום אחד לא אהוב. אני פשוט לא אוהבת שתל אביב הפכה להיות חפורה כולה. לפעמים יש לי תחושה שאני מסתובבת בתוך תפאורה לסרט ממלחמת העולם הראשונה, ושעוד רגע יפציעו חיילים מתוך השוחות. אי אפשר לזוז, הכול אבק, רעש, חסימות אינסופיות. עיר שהיא גם אתר בנייה וגם ניסוי בסבלנות אנושית. ואני רק מקווה לזכות לראות את העתיד היפה שכל זה מבטיח.

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
“הגבירה מאבו דיס” של עדילי ליברמן ונדב בושם. מופע שגרם לי לצחוק מכל הלב העצוב והמותש. שנון, פרוע, חד ומדויק להפליא. כזה שמצליח להיות קורע מצחוק בלי לוותר על עומק ועל כאב דק שמסתתר בין הפאנצ’ים. תענוג נדיר.
איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
באופן אולי מפתיע – הספר “חטוף” של אלי שרעבי. יצירה עם עוצמה אנושית מטלטלת, שהחזירה לי משהו בסיסי אך יקר: אמונה בכוחו של האדם. שרעבי הוא, בעיניי, גיבור נפש.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
עדי ישראלי. בת 28, קול אמיץ, חד וצלול. אקטיביסטית בלתי נלאית בנושאי החטופים, מגדר והמאבק על הדמוקרטיה. תזכורת חיה לכך שאכפתיות היא עדיין עמדה רדיקלית.
מה יהיה?
אין לי מושג מה יהיה. אני רק יודעת למה אני מקווה שלא יהיה: שלא תהיה עוד מלחמה, ושלא נחיה תחת מציאות שמכרסמת בדמוקרטיה. מעבר לזה, התקווה שלי פשוטה – שיהיה כאן טוב כמו שמגיע לאנשים היצירתיים, הערכיים ומלאי התשוקה שחיים כאן.
מדי ערב אנחנו מפרסמים כאן באתר "טיים אאוט" אתהמלצת הצפייה הלילית שלנו. מראש אנחנו לא מכוונים גבוה: דברים שאפשר לצפות בהם בלילה בלי לשרוף את המוח במנת יתר של טפשת (את זה אתם יכולים לעשות לבד) גם אם אינם יצירות מופת על-זמניות. ההמלצות מבוססות לפעמים על צפייה בפרק בודד שמראה פוטנציאל כלשהו למשהו, אבל אתם בהחלט מוזמנים להתלונן להנהלה אם לא אהבתם את אחת ההמלצות, ואנחנו נשגר את אחד מעובדי המערכת לעבר השמש. לכבוד תחילת השבוע ולנוחותכן אנחנו מקבצים את כל ההמלצות במקום אחד, לטובת הלילות המתים בשבוע שלפנינו, מדורגות על פי הפרמטר "כמה בא לנו שתראו אותן". וזכרו: אם השכנים שלכם לא איומים, סימן שאתם לא גרים בשכונה הנכונה.
יוצר "מרטי סופרים" ג'וש ספרדי וחברת ההפקה הכי מעניינת A24 חברו ליצירת דוקומנטרי שעל פניו, נשמע כמו משהו שכבר ראינו – סיפורים על סכסוכי שכנים שיצאו מכלל שליטה, והפכו לאירוע שמשבש את כל השכונה. אבל כיאה ליוצרים ולבית ההפקה, "שכנים" היא הכל חוץ מדוקומנטרי רגיל ופשטני, ומצליחה לשרטט משהו מאמריקה שסוגרת יותר מעשור עם תנועת מאגה, פוסט קורונה ובמשבר כלכלי בעצימות נמוכה.
לפעמים כל מה שצריך זה סיפור טוב, והסיפור של אנצו טורוטורה הוא ללא ספק אחד המשוגעים בהיסטוריה – כל עוד לא מפריעה לכם איטלקית. מנחה של טוקשואו מצליח להחריד באיטליה מואשם על ידי מספר מפיונרים במעורבות בסחר סמים, ונקלע לקפקאות מופלאה בסדרה שעשויה בדקדוק וקצב שונה מהסטנדרט, בסדרה שמזכירה למה HBO נחשבים תו תקן של איכות – גם כשמדובר בסדרה זרה.
לפרטים נוספים
סיטקום בריטי מוזר ומתוק על גבר מבוגר שמזייף את מותו (בערך) לטובת כספי הביטוח, אשתו שמסתירה את זה מהעולם והבן שלהם, שמגלה שאביו בעצם בחיים ולא יודע איך להתמודד עם המידע – במיוחד כשבת זוגתו שוטרת. אולי זה מפתיע, אבל הסדרה מבוססת באופן רופף על סיפור אמיתי, אם כי היא לוקחת אותו למקום הרבה יותר קליל ומתוק מהמקור.
לפרטים נוספים
הקאדר הדוקומנטרי המצוין של כאן 11 עם עוד סדרה חשובה שלא רק מניחה את האצבע על הדופק, אלא ממש תוקעת אותה בתוך הפצע הפועם – סדרה הסוקרת את ההיסטוריה המורכבת של התקדמות נשים לתוך תפקידי לחימה, ואיך ממשלת הימין על מלא והשותפים הטבעיים שלה חותרים תחת ההתקדמות, ומעצבים מחדש את דמותה של המדינה בשמרנות, מיזוגניה ויריקה בפני הנשים המדהימות שנלחמו ונלחמות פה. כיף סך הכל.
לפרטים נוספים
יש בעייתיות לא קטנה עם סוג הדוקו החדש הזה של נטפליקס, במסגרתו חוזרים אחורה לתוכניות ריאליטי מוקדמות ושופטים אותן לחומרה. ראשית – יא בריונים, נראה אותכם מנסים לעשות את זה על סדרות שמתרחשות עכשיו בנטפליקס. שנית – יא צבועים, אתם מרוויחים רייטינג על אותו חומר מצולם, פשוט עם צדקנות נלווית. כך או כך, זה עדיין כיף למדי, והסדרה הזו שקורעת את טיירה בנקס וההפקה שלה היא בידור מצוין, רק אל תעמידו פנים שאתם לא באים בשביל הג'וס.
לפרטים נוספים
ואם כבר אנחנו בג'וס, השף הצעקן והזועם גורדון רמזי סיפק לא מעט רגעי ריאליטי נהדרים ונוראיים לאורך השניים (זוכרים את "כריך טיפשה?"), אבל במקום לעשות עליו דוקומנטרי שחושף את הזוועות והעלבונות שביצע במטבחים, בנטפליקס החליטו ליצור דוקומנטרי שעוקב אחריו בתקופה מיוחדת בקריירה שלו – רגע לפני פתיחת קומפלקס של 5 מסעדות שונות. כנראה שכל סלב צעקן זכאי לקבל טיפול שונה.
לפרטים נוספים
"תרבות הביטול" היא הקופירייט השלילי שהודבק לתופעת MeToo והשלכותיה, וכבר אפשר לקבוע שבמובנים רבים היא נכשלה. היא איתנו כבר שמונה שנים ובמישור המקומי בולט במיוחד המקרה של אייל גולן, שלמרות כל הדברים המזעזעים שאנחנו יודעים ממשיך למלא אצטדיונים, כשבמישור הבינלאומי עבריין המין המורשע דונלד טראמפ הפך לאיש החזק בעולם למרות כל הפוסי'ז שקיבלו את הגראב שלו.
>> "זה עידן של בולשיט, ולכן חשוב שנתבונן בעין מפוכחת בהיסטוריה"
>> "פורטובלו": HBO עושה לאיטלקים ולביביסטים בית ספר לדמוקרטיה
נכון שיש גם לא מעט דמויות שנשארו מחוץ למסכים שלנו אחרי שנחשפו בקלקלתם, הבולט ביותר הוא אולי קווין ספייסי שמנסה לשקם את עצמו ללא הצלחה לאחר שזוכה. אבל המקרה המעניין ביותר הוא של ג'סטין רוילנד, אחד היוצרים של "ריק ומורטי", שהפך לפרסונה נון גראטה בהוליווד. עכשיו השם שלו עולה שוב בעקבות יציאתו של המשחק החדש High on Life 2 שיצא בסוף השבוע שעבר כשהשאלה המרכזית היא האם ביטול היוצר בהכרח מהווה גזר דין מוות על הפרנצ'ייז שבו הוא מעורב?

המקרה של רוילנד מעניין כי הוא היה מעורב בכל כך הרבה פרויקטים. המוכר ביותר מביניהם הוא "ריק ומורטי" כמובן, שמתקשה להחזיק מעמד ללא רוילנד. דן הרמון וצוות הכותבים בחרו שלא להתייחס להיעדרו ופשוט להחליף אותו בשני מדובבים שלא מצליחים להגיע לרמתו. בסדרה אחרת שהוא מעורב ביצירתה, "הפכים סולריים" הקורעת, הם פשוט בחרו להכין מהלימונים לימונדה והחליפו את הקול של הדמות שגילם בטענה שמדובר בוירוס משנה קולות, והתוצאה הייתה הרבה יותר טובה. כתסריטאי די הסתדרו בלעדיו.
המקרה של "High on Life" הוא דוגמה מעניינת, במיוחד, כי לא מדובר רק במשחק, אלא בחברת משחקים שלמה בשם Squanch Games שרוילנד עצמו ייסד והתפטר ממנה לאחר שפורסמו ההאשמות באלימות במשפחה והטרדה מינית.במשחק הקודם הוא דובב את האקדח, ואת היעדרו פתרו בהסבר קומי קצר. העניין הוא שמדובר במשחק שלם של חברת משחקים שכל הסגנון וההומור שלה מבוסס על הסגנון וההומור של רוילנד. זאת לא רק שאלה של "האם הפרנצ'ייז ישרוד", זאת שאלה גדולה יותר: האם החברה תשרוד?
מהמעט ששיחקתי, ארבע שעות מתוך עשרים, אני יכול להגיד שחלק גדול ממה שהפך את המשחק הראשון למה שהוא עדיין שם ועל מה (או מי) שלא, הם מפצים עם חידושים כמו סקייטבורד שמשוחק מגוף ראשון, נשקים חדשים, כולל משימה שדורשת ממך ליצור אקדח מראש שאתה כורת בעצמך, ומשימות שדורשות ממך לעשות קצת יותר מללכת לנקודה מסוימת ולהרוג פושע גלקטי שמעשן בני אדם (כמו משימת שיט תענוגות-תעלומת רצח שבו אתם משחקים בתפקיד הבלש).
המקרה של רוילנד מדגים באופן מושלם שבעניין האימפקט של תרבת הביטול, הכל תלוי מה ואיך עושים. יש לא מעט דוגמאות לזה כשהזכורה ביותר היא "בית הקלפים", שלאחר ההסתבכות של ספייסי העבירה את רובין רייט עברה לתפקיד הראשי כדי לסיים את הסדרה בכבוד. דוגמה מוצלחת נוספת היא "זגורי אימפריה", שלא החזירה את משה איבגי ועדיין זכתה לשבחי המבקרים. זה לא תמיד עובד.

דוגמה טובה לסרט שלא צלח את תרבות הביטול גם היא סרט של ספייסי, "כל הכסף שבעולם", בבימויו של רידלי סקוט. כשהתחילו להגיע תלונות על ספייסי בשנת 2017, מיהרו להחליף אותו בכריסטופר פאלמר ולצלם מה שאפשר מחדש. הסרט נכשל ודי נשכח מאז. גם סרט בכיכובו של לואיס סי.קיי בשם "אני אוהבת אותך, אבא" היה אמור לצאת רגע לפני פרסום ההאשמות נגדו, אך לבסוף הוקרן פעם אחת בפסטיבל טורונטו ונגנז. זאת כנראה בחירה טובה עבור פרויקט שעוסק ביוצר קולנוע מבוגר שמנהל רומן עם נערה בת 17. למרות שניתן לצפות בו לאחר שהקומיקאי המבוטל רכש את ההפצה, הוא לא זכה להצלחה ודי נשכח מאחור.
אפשר להתווכח על תרבות הביטול ועל הקביעה שנכשלה, ובינתיים נראה שהוליווד ושאר תעשיות הבידור עוד לומדות איך להתמודד עם התופעה (או למסמס אותה), אבל זה כבר לא אותו גזר דין מוות לפרנצ'ייזים כפי שהיה בהתחלה. לא כל פרויקט אפשר להציל, לא כל פרויקט משתלם להציל וסביר להניח שבהמשך נראה עוד פרנצ'ייזים מתרסקים ונופלים בגלל האלימות המינית של יוצריהם וכוכביהם, אבל לפחות בינתיים מסתמן שגם המהפכה הזאת לא תשודר בטלוויזיה, אולי גם לא על שום מסך אחר.
זו לא הארוחה הכי חשובה ביום, אבל היא בוודאות הארוחה הכי מהנה של השבוע: בתור הכלאה בין ארוחת בוקר לארוחת צהריים, הבראנץ' הוא הפרנקנשטיין של האוכל. במקרה הזה לא מדובר במפלצת, אלא בארוחה אקסטרה מיוחדת שמוגבלת בזמן, במקום ובכמה ביצים תוכלו לאכול (כמה שיש). נכון, ישמי שכבר לא יכול לסבולאת הארוחה המוגזמת עם הנטייה הקלה לשחיתות, אבל אנחנו חושדים שזה בעיקר כי הם תקועים בתור ועדיין רעבים. בכל זאת, הם לא אכלו בוקר. אז עבור מי שכן רוצה לתכנן ולהזמין, לפניכם הרשימה המעודכנת ביותר של טיים אאוט, ובה הבראנצ'ים הכי טובים בתל אביב.
הסופ"ש המסורתי שלנו: 58 בתי קפה בתל אביב שפתוחים בשבת בבוקר
>> הדבר הטעים הבא: 18 מסעדות הדגים הכי טובות בתל אביב
>> בואי ונשתה לחיי האהבה: 18 הברים הכי רומנטיים בתל אביב
אחרי יותר משנתיים שבמהלכן עסקו בדברים ברומו של עולם, חמ"ל אוכל בתחילת המלחמה למשל, מתפנים האחים דוקטור להחזיר את הבראנץ' המהולל בגרסה חדשה. לצוות הצטרפה הקונדיטורית טולי נווה (אורנה ואלה, נומי), שמכינה מגוון מאפים יפהפיים, מלוחים ומתוקים, על קו התפר שבין פטיסרי צרפתי לקולינריה מקומית. ומה שעוד יותר יפה זה שהארוחה מוגשת גם באמצע השבוע, אירוע שמצדיק דיווח על יום מחלה.
אבן גבירול 26, ראשון-שישי 8:00-12:00, 03-6917171

בר האוכל שכבר הוכיח את עצמו כאחד המקומות הלוהטים בעיר בערב, מאתגר את עצמו ב-Daylight Drinking – סרוויס שישי צוהריים שמח וסקסי, עם מבחר יינות רחב מהרגיל (כולל אופציה מתחשבת לחצאי כוסות), ורמוט ואמארו בקראפים ומנות שנבנו במיוחד עבור האירוע כולל פאקינג קובה חמוסטה, מנה מהבית של שף בן כהן שמוגשת רק בנסיבות אלו לכמה שעות, עד שהסיר נגמר.
הרכבת 12, שישי 15:00-12:30,להזמנות

למרותכאפות בלתי פוסקות מהשכנה ומהביורוקרטיה העירונית, החבר'ה של המשביר עדיין כאן כי האהבה לשכונה חזקה יותר מהיגיון בריא. בגלגולו החדש, לאחר שירש את הדדה שנסגר, מציע המקום דיל בוקר משתלם וקפה ב-10 ש"ח בלבד, שמעודדים לבוא ולהפגין סולידריות. בכל זאת, מישהו צריך לממן את עורכי הדין.
המשביר 2, ראשון-שבת 13:00-09:00

לא לגמרי חדש אבל בהחלט מחודש, עם מנות עוד יותר מוגזמות וסקסיות, הבראנץ' בגייג'ין ממשיך להסתער בכל הכוח על סצנת האוכל המופרעת מיפן. בשעות הבוקר בסופ"ש פושטת האיזקאיה המעוצבת את הלבוש היוקרתי (כלומר, את הסושי והצלחות הקטנות), ומתחפשת למזללת רחוב עם טריפל אג סנדו, פנקייק בייקון רוטט וביצה עלומה ועוד הפתעות שעושות נעים בבטן.
גייג'ין, לילינבלום 29 תל אביב, שישי-שבת 12:00-15:30

קפה אירופה משיק בראנץ' סוף־שבוע חדש ומקדים לראשונה את פתיחת המטבח לשעה 11:00 בבוקר, עם זריחת החמה ממש. לא תמצאו שם מנות בראנץ' קלאסיות, אלא גרסאות בוקר לא מתנצלות למנות הערב ולביסים הליליים שהמקום מזוהה עמם. ביחד עם תפריט קוקטיילים מפתה, הופעות חיות, אירועי תוכן ושיתופי פעולה קולינריים מתחלפים, קפה אירופה עושים בשעות האור את מה שהם עושים הכי טוב בלילה – מייצרים חוויית בילוי שלמה ועשירה שבליבה קולינריה משובחת.
רוטשילד 9,שישי ושבת 16:00-11:00,להזמנות

כדי להבין את האטרף לארוחה הכי כיפית בשבוע מספיק לראות מה קורה באמש, שמרחיב את הבראנץ' פארטי גם ליום שבת עם מוזיקה חיה, אווירת מסיבה, דרינקים בשפע ומנות סקסיות להרמת מצב הרוח.
לילינבלום 30, שישי ושבת 16:00-12:00,להזמנות

אחת לשבועיים בשישי בצוהריים ביסטרו פאלט פותח את הדלתות ל-Parisian Brunch Rave– אירוע שמפגיש במקום אחד מזנון הדוניסטי עמוס מגשי אוכל מפתים, מוזיקה חיה ואלכוהול בחוויה יפואית שמחה ומשוחררת. תמורת 290 ש"ח תוכלו לפשוט על הבופה שוב ושוב, ולשלם רק על האלכוהול.
שד׳ ירושלים 22, יפו, שישי 16:00-12:30,להזמנות

כניסתו של שף מושיקו אברהם (לשעבר אריא) משדרגת את המטבח של נואמה במנות בוהריים שמנסות להתרחק מהבנאליה ולהביא לעיר משהו חדש וטוב. רק בשל כך מגיעות לו נקודות זכות, וגם בגלל האומץ לצאת מחממה מוזהבת ללב המאפליה של נחלת בנימין.
נחלת בנימין 59, תל אביב. שישי ושבת12:00-17:00

המסעדה היפה במלון דריסקו עברה בשנתיים האחרונה סדרת טלטלות עם עזיבתם של שף תומר טל ואחריו השפים אלעד דגן וטל סוחמי (מנסורה). שף ירון פישניאק צמח מלמטה כיד ימינו של טל, וככזה הוא משיב לג'ורג' וג'ון את מעמדה ברשימת הפיין דיינינג. הבראנץ' הוא מפגן תכלית של מנות בוהוריים אלגנטיות, כולל גרסה חדשה לספגטי סרטנים האיקוני, והלוקיישן נותר אחד היפים בעיר.
אוארבך 6 יפו, שבת, 15:00-12:30, להזמנות 03-7269309

לכבוד חגיגות העשור הבראנץ' האהוב חוזר בגרסה משופרת: בופה עמוס גבינות, דגים, סלטים ומאפים טריים, מנות אישיות קטנות ומנה עיקרית לבחירה במחיר קבוע מראש ללא אותיות קטנות, כולל שתייה קרה וחמה ללא הגבלה (מיצים טבעיים, מימוזה וקאווה וברד אפרול שפריץ אופנתי). ועוד בונוס – מעכשיו לא צריך להידחף בשישי כי הבראנץ' מוגש לאורך כל השבוע.
רוטשילד 65 תל אביב, ראשון-שבת, 13:00-07:00, להזמנות 03-7677675

משהו טוב קורה במלון לינק מרשת מלונות דן. אחרי פתיחתבית הקפה שאולהמתחדש מלון העסקים הצעיר והצבעוני בארוחת בוקר/בראנץ' במחיר אטרקטיבי של 88 ש"ח לאדם. מזנון עשיר, מנת ביצים לבחירה, שתייה חמה ומיץ תפוזים סחוט טרי, וכל זה בפחות משטר כתמתם אחד. זקני תל אביב לא זוכרים דברים כאלה.
שאול המלך 39 תל אביב,ראשון-שישי 07:30-11:00, שבת 08:00-12:00 (על בסיס מקום פנוי)

מסעדת משק ברזילימציינת 25 שנים להיווסדה, נצח במונחי קולינריה ישראלית ועוד יותר כשמדובר במקום שכולו טבעוני. לכבוד האירוע המרשים הושק בראנץ' חדש, שכמו כל פרט כאן מתחיל בבחירת חומרי גלם טריים במיטיבם, ומסתיים במנות נדיבות, צבעוניות, מעוררות תיאבון וטעימות בהתאם. התפריט מגוון ומפתה, ומתבקש להרכיב ממנו ארוחה א לה קארט. אבל שווה לשים לב לבראנצ'פסט: חמישה מזאטים, פוקאצ'ה/לחם טף מתוצרת בית, סלט קטן, שתי צלחות (מנות עיקריות) ושתי כוסות קפה/מיץ סחוט ב-250 ש"ח – אחד הדילים השווים בעיר כרגע, ולא רק בגלל המחיר. ועוד בונוס: אין צורך לחכות לסופ"ש, כי הבראנץ' מוגש בכל יום.
אחד העם 6, נווה צדק, תל אביב. ראשון-שבת 10:00-13:00, 03-5166329

אנשי ILU birds, שכבר סחפו העיר עם בראנצ'ים סודיים, משיקים בבר השיפודים הסקסי ברבור בראנץ' קז'ואלי אך מוקפד, עם מנות שעושות נעים בחך ובבטן, בלי לעשות מזה יותר מדי עניין. עגבניות ואנשובי, סשימי מבושם בברגמוט ושיסו והאשבראון עם רוסטביף וביצת עין מוגשים במקביל למנות מתפריט הערב (אל תוותרו על זיטי עם שיפוד פטריות וגלידת אגוזים נהדרת וטבעונית), לצד קוקטיילים קלילים ויינות תואמים. לתוספת סטייל השולחנות מכוסים מפות לבנות, אבל אל תתנו לזה למנוע מכם להגיע בכפכפים ועם הכלב, מיתרונות הישיבה במדרחוב.
נחלת בנימין 36 תל אביב, שבת 17:00-12:00

שיפודים קטנים, סנדו, אוקונומיאקי ועוד ביסים יפניים פותחים את הסופ"ש באובי באווירת פאן קלילה, על רקע מוזיקה טובה ואלכוהול משובח. וככה אפשר ליפול לשנ"צ ועוד לקום רעבים לארוחת שישי אצל ההורים.
יבנה 31, תל אביב, שישי 12:00-15:30,להזמנות

לאחר שביסס את מעמדו כמקום בילוי לוהט בערב, הבר האיטלקי של שפית דנה לי ברמן פותח את הדלתות בשעות האור. טרטר בקר ותפוצ'יפס, קרוק מאדאם, טוסט PB&J עם קרמו בוטנים וריבת ענבים ועוד מנות בין קלאסי למוגזם מרכיבים בראנץ' תל אביבי כהלכתו, קצת שיכור ומאוד טעים.
נחלת בנימין 43 תל אביב, שבת 16:30-11:00

נכון שהוא לא לגמרי חדש אבל בכל זאת יש סיבה להזכיר את הבראנץ' בכריסטוף, בר יין – אוקיי, סלון – עם שיק צרפתי בשוק לוינסקי. אפשר לספר על הצלחות הקטנות (3 ב-100 ש"ח) ועל היין (בקבוק יין שני ב-50 אחוז הנחה), ועל האווירה המנצחת שאין לה הרבה תחרות.
השוק 28 תל אביב (שוק לוינסקי), שישי-שבת
וינונה פוראבר כבר לא, ורק רובע א' נותר לשף אביתר מלכה על תקן חלון ראווה. בבראנץ' שמתקיים אחת לחודש – ועל כן חובה להזמין מקום מראש – מוגשת פתיחת שולחן אשדודית עם מנות דגים נאים ועוד הפתעות (289 ש"ח לזוג). משם אפשר להמשיך לנשנש מתפריט הערב ולהוריד קוקטיילים עד לכניסת שבת המלכה.
יהושע התלמי 18, כל שישי האחרון בחודש, 12:00-16:00, להזמנות 053-5500605

יש לנו סימפטיה לבר החמוד שנפתח תוך כדי המלחמה, ובכל זאת אינו מוותר על פרחים ומפות לבנות למען הרומנטיקה, ועל מוזיקה שמחה בשביל הנשמה. תפריט הבראנץ' משובץ מנות קטנות וטעימות, וכאשר הלב שמח והבטן מלאה אפשר להמשיך לים, כי לפי התחזית אין שום סימן לחורף.
>> בבר, הכרמל 4 תל אביב, שישי 17:00-11:00

הסטייק האוס היוקרתי ממלון המלך דוד בירושלים התמקם צמוד למלון דן, היכן שפעלו בעבר רפאל ואנימאר, ובעקבות הצלחת סרוויס הערב הוכנס לנוהל בראנץ' קרניבורי ובו סמאשבורגר, כריך פריים ריב מעושן וסטייקים נהדרים, וקרפ סוזט איקוני לקינוח. הקוקטיילים מצוינים והנוף מושלם, וכדאי להביא את ההורים שייהנו (וישלמו את החשבון).
גריל רום, הירקון 87 תל אביב, שבת 16:00-12:00

ניחוח משכר של מאפים מבשר על הבראנץ' של רביבה וסיליה, המסעדה שבגללה שווה להגיע לקניון G אם אינכם מחובבי הז'אנר הסוציו-אקונומי. אגז בנדיקט ברוטב הולנדז, קרוק רביבה מוגזם כהלכה (טוסט בריוש עם גאודה, פרמזן, מוצרלה וביצת עין), פרנץ' טוסט בריוש עם שמנת חמוצה ותותים ועוד מנות בוהוריים אלגנטיות פותחים את הסופ"ש בנימה אופטימית ובסטייל שאין שני לו.
נסים אלוני 10, ראשון-חמישי עד עד 11:45, שישי עד 12:30

בתום מספר חודשים שבהם ביסס את עצמו בשעות הערב והלילה, הוטל ססיל חוגג את הסופ"ש. טוסטונים עם סלט ביצים ובייקון ועוד מנות ביניים קלילות ואלגנטיות מתכתבים עם אווירה פלורנטינאית-אירופאית, קוקטיילים תואמים ומוזיקה טובה, שישלחו אתכם לשנ"צ מתוק עם חלומות על פריז.
>> הוטל ססיל, אברבנאל 52 תל אביב, שישי מ-9:00, שבת מ-10:00

שף אסף גבאי ממשיך לשדרג את מעמדה של שה ויוי מעוד מקום בדיזינגוף למסעדת דגים מצוינת. מנות ביצים מרשימות וטעימות מכאן ומשם, מגש קומות ובו דגים כבושים, גבינות מהמחלבה הקטנה ועוד דברים טובים וגם סטייק אנד אגז ופסטייה דגים, קוקטיילים ומנות מתפריט הערב. סוף סוף משהו טוב קורה בפינה שכל כך הרבה שנים סבלה ממוג'ו מנוחס.
שה ויוי, דיזינגוף 166 תל אביב, שישי-שבת 10:00-13:00

כל העיניים על "בואו", המסעדה החדשה של תומר טל, אבל לבראנץ' בלופט יש סטייל משלו. שף ניצן רז מגייס היכרות רבת השנים עם הקהל הישראלי לטובת תפריט ובו קרוק מסייה, סטייק אנד אגז ועוד מנות בראנץ' עשירות לצד קינוחים וקוקטיילים תואמים. אווירה תוססת, שירות מקצועי ועיצוב נפלא ישלחו אתכם הביתה מרוצים עד הגג.
טל ישראל 5, שישי-שבת 12:30-15:00

בבראנץ' התיאטרלי במלון הבוטיק שמוקדש לאמנויות הבמה תמצאו מזנון אלגנטי של לחמים ומאפים, סלטים, גבינות ודגים כהקדמה למנה בהזמנה אישית, לדוגמה ביצי עין על פרנץ' טוסט מלוח וגאודה, וברד פודינג עם סלט ביצים וטרגון. האווירה, השפע ושטיקים קטנים וחמודים שמרפררים לאמנות הבמה הפכו את הבראנץ' בבקסטייג' לאחד המבוקשים בעיר, ולכן חובה להזמין מקום מראש.
מלון בקסטייג', בילינסון 6 תל אביב, ראשון-חמישי, 07:00-13:45 (הושבה אחרונה ב-12:00), שישי ושבת, 07:00-14:15 (הושבה אחרונה ב-12:30)

ארוחות הבוקר של דיקסי, לשעבר מיתולוגיה עירונית, היו נבלסות בדרך כלל על ידי פליטי מועדוני העיר בשעות המופרכות ביותר של הלילה. הזמנים אמנם השתנו, אבל חיים כהן החזיר את הבראנץ' לחיים –שישי ושבת בין 09:00 ל-11:30 בבוקר בלבד– ואתם יודעים מה זה אומר: שתי גרסאות בנדיקט, ארוחת בוקר אמריקנית עם שלוש ביצים איך שתרצו, ביפבורגר פרנץ' טוסט וכל הג'ז הנהדר הזה.
דיקסי, יגאל אלון 120 תל אביב

שיק פריזאי כמו שרק בשבזי יש אופף את הבראנץ' בדלאל, המקום שמצליח להיות רומנטי גם בשעות הבוקר. בתפריט מככבים בורקס גבינות עם ביצה וצזיקי, קרואסון קורנדביף וביצה עלומה ועוד מנות בוהריים רכות ומנחמות שהולכות מצוין עם אלכוהול.
דלאל, שבזי 10 תל אביב, שני-חמישי 11:00-18:00, שישי-שבת 09:00-17:00

מהבראנצ'ים היציבים והאהובים ביותר בתל אביב: שישה פתיחים זוגיים פתיחים למרכז השולחן, כולל הר גאו איקוני, ועיקרית נהדרות להתלבט ביניהן. המחיר ברף העליון של הסקאלה, אך יש סיבה שכבר שנים הקהל מצביע ברגליים.
טאיזו, מנחם בגין 23 תל אביב, שישי 11:00-14:00

תהפוכות המלחמה, זו שהייתה וזו שתכף תקרה, חידדו את לונל והפכו אותה לאחד ממקומות הבילוי האהובים בפלורנטין, גם בבוקרי הסופ"ש. ברוסקטה ג'חנון ודג נא, טוסט ירושלמי ועוד ביסים עזי טעם מתכתבים עם המקורות התימניים (חות'ים זה כבר הכי פאסה) של שף ינון אל על, ועם פלורנטין הכיפית שמסביב.
לונל, אברבנאל 72 תל אביב, שישי-שבת 9:00-15:00

שף גיל דהאן ממשיך את מסורת הבראנץ' במשייה ומגיש את כל מה שהוא חושב שנרצה לאכול בסופ"ש – אומלט פטריות גאודה וסרטנים, ביצה רכה על בריוש והולנדז ועוד מנות אישיות מתוחכמות, שנוחתות על השולחן מיד לאחר שמסיימים להסתער על הבופה. המחיר בהתאם, אבל בכל זאת מסעדת פיין דיינינג.
משייה, מנדלי 5 תל אביב,שישי-שבת 8:00-12:00

הבר של שף מוטי טיטמן ושותפו בן רינג (מלגו ומלבר) הופך בשעות הבוקר של יום שישי לביסטרו סקסי עם תצוגת תכלית של מנות קטנות, קוקטיילים תואמים ואווירה שמשאירה את האירועים מחוץ לדלת. אם המקום מלא – מה שקורה לרוב – אפשר לעצור לדרינק בעמידה או לנסות את מזלכם בסניף קריית אונו.
סוסייטי קפה, זבולון 13 תל אביב, שישי 15:00-10:00

הבראנץ' המצוין בפר דרייר הוא מנייה בטוחה שתמיד מצדיקה את עצמה: אגז בנדיקט, שקשוקה, שניצל וצ'יפס ועוד מנות בוהריים טעימות שכיף לנשנש בחברותא, בנוסף לתפריט הקבוע. הפאטיו ירוק ונעים מתמיד, האלכוהול מתומחר באיפוק והווייב קליל וידידותי – כל הדברים שצריכים להיות שם כדי להנעים עלינו את ההתעוררות בבוקר סופ"ש. בהזדמנות זאת כדאי לדעת שבשעות ההפי האואר פר דרייר מציע דיל שווה במיוחד – 50 אחוז (!) הנחה על תפריט האוכל ו-20 אחוז הנחה על האלכוהול (ראשון-חמישי 17:00-19:00).
פר דרייר, בת עמי 7 תל אביב, שישי-שבת 10:00-16:00

עם האירועים האחרונים בקופנגן – והגיע הזמן שמישהו ישים סוף להשתוללות – תאילנד נכנסת לקטגוריית חלום רחוק, אבל אפשר לסמוך על קאב קם שיביא את הטעמים הבועטים והאווירה הקולית, מינוס הים. הבראנץ' הסקסי יגרום לכם להזיע מחריפות ולהוריד קוקטייל אחרי קוקטייל כדי לכבות את השריפה, ואז לטעום עוד משהו קטן וחריף כי ככה אנחנו, מזוכיסטים של אוכל טוב.
קאב קם, לינקולן 11 תל אביב, שבת 12:00-15:30

שיק רומנטי, שירות שיודע מה תרצו עוד לפני שחשבתם על כך ואוכל נפלא עם די.אן.איי מקומי מרכיבים את הבראנץ' בקלארו, בפער אחד המבוקשים והאהובים בתל אביב. "הטוסט הכי מושחת בעיר" (שינקן, גאודה וציפוי קורנפלקס ערמומי), אגז בנדיקט על חלה קלויה עם פטריות ואספרגוס, סביח קלארו ולביבות תפוחי אדמה יסדרו לכם סופשבוע רגוע, שמנמן ומגרגר.
הארבעה 23 פינת דוד אלעזר תל אביב, שישי 09:00-15:00, שבת 09:00-12:30

בראנץ' השיכורים המיתולוגי שרד את המעבר לאזור שוק הכרמל ושב בגרסה מורחבת ומשופרת, בסימן בואו נתחזר כי מי יודע מה יהיה מחר. סובלאקי טלה ומעורב שישקו ועוד מנות כטוב לבו של שף דורון לוי עליו מוגשים עם קוקטיילים כעוד צעד בדרך לשנ"צ הלום אלכוהול ומתוק במיוחד.
שישקו. הכובשים 48 תל אביב, שישי-שבת 11:00-16:00

שף איתי קושמרו ממשיך לשכלל את הבראנץ' שמחבר בין שוק הכרמל ללווינסקי עם סלטים וממרחים, דגים נאים והמבורגר שמצליח לבלוט מעל שאר הקציצות בעיר.
AKA, נחלת בנימין 44, שישי ושבת 12:00-16:00

הבראנץ' של R48 מזכיר שכשאין אירועים בטחוניים, יכול להיות כאן ממש טוב. קוליות מובנית עוטפת מנות בוקר אלגנטיות, ולכם רק נשאר ליהנות מהשיק והסטייל, פלאס פחמימות יפהפיות ופסיפס של ביסים טעימים.
רוטשילד 48, שישי-שבת 11:30-08:30

עיצוב של ארמאני, פריטי אמנות שלא ישאירו אתכם אדישים ונוף פנורמי של תל אביב מרכיבים את הבראנץ' בפופ אנד פופ, שמתאים לאירועים מיוחדים שדורשים מידה גדושה של רושם. הארוחה נפתחת במצעד צלחות קטנות ונמשכת במנה אישית לבחירה, הכול בסגנון אסיאתי פריסטייל. מנות אחרונות אינן כלולות במחיר אבל מומלץ לא לוותר עליהן, במיוחד על קינוח תירס.
הארבעה 28, שבת 16:00-11:00

ימי החורף הופכים את החיים בעיר למאתגרים. תשתיות עייפות, נהרות באמצע הרחוב ואווירת הנכאים הכללית עשויה להכביד על הנפש – לא סתם נולד המושג "דיכאון חורף". אבל מזג אוויר אפרורי הוא דווקא מנוע מושלם להרים רגליים, ולצאת לראות את הנופים הטבעיים של ישראל, ובאופן כללי, את הצפון היפהפה שלנו.
>> החופש קורא לי: 18 בתי המלון הכי מומלצים ומפנקים בישראל
>> זאת הארץ הטובה: 7 אתרי נופש מומלצים בחיק הטבע הישראלי
אזור אצבע הגליל עייף במיוחד אחרי שנתיים וקצת של מלחמה ויותר מדי איומים, וכך גם התיירות לאזור, שפסקה לחלוטין בימי המלחמה ועדיין מתקשה להתעורר. אבל בימי החורף, כשהגשם צובע את השדות בירוק וגוונים אחרים, ועם הנוף המרהיב של החרמון המושלג שמשקיף ממעל, אין הרבה נקודות בארץ שמרגישות עכשיו נכונות יותר. וגם יש את הבונוס מחמם הלב בהרגשה שאתן עוזרות להפיח חיים בחבל ארץ נפלא שעבר תקופה קשה במיוחד.
מלון כפר גלעדי, הממוקם בחלקו הצפוני של הקיבוץ, הוא גלגול מודרני לבית המרגוע המיתולוגי שפעל במקום מאז 1942. מאז זרמו מים רבים בנחל עיון, והמלון שינה את פניו לא פעם, כאשר כיום הוא מעוצב באופן שמשקף את העבר, אבל לא מתבייש להביט לעתיד ובעיקר לסביבה שלו. הלוגו של המלון, החקוק על קיר הכניסה, אומר בעצמו כבר את הכל – איור מודרני של פסל האריה השואג של תל חי ההיסטורית. הנוף המשקיף מרבים מהחדרים, כמו גם קומת התצפית היפהפיה, כולל את עמק החולה, רמת הגולן והר החרמון, ומקרקע אתכם למקום וההיסטוריה שלו, מבלי להכביד יתר על המידה על חוויית האירוח של המלון שנפתח מחדש במהלך חודשי הקיץ לאחר שיפוץ בהשקעה של שלושה מיליון שקלים. אם הצפון באמת מתעורר, זו הנקודה הכי טובה עבורו לשבת לקפה של הבוקר.

כיאה למורשת בית הארחה שלו, המלון בנוי מ-8 מבני אירוח המפוזרים סביב מדשאה מרכזית ומוריקה, ומבנה לובי מרכזי מעוצב במינימליזם שחור-לבן ברובו, מואר להפליא ושופע מרחבי ישיבה מרווחים מול בר מעודן. רק מבט מדוקדק על הקירות מגלה איורים הפזורים על הקירות, ומתארים נקודות זמן משמעותיות בהיסטוריה המקומית, מהמורשת החלוצים של ההתחלה ועד לאתוס העמידות של מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, מרגע שתצאו מהחלל הנעים לא תחשבו על מלחמות, אלא על שקט – כי בין הלובי לחדרים תמצאו רחבה ירקרקה, עם ספסלים, כמה ערסלים ולא מעט דשא ועצים שמכניסים אוויר בין מבני האירוח הלבנים בהם תשהו.

כל אחד מאותם מבנים קרוי על שם דמויות משמעותיות או ארגונים חשובים מתולדות הציונות בכלל, והאזור הקרוב בפרט: כך תוכלו להתארח בבר גיורא, בארגון השומר, תל חי, מניה שוחט ואיך לא – גם בחדרי טרומפלדור. במלון 158 חדרים וסוויטות, החל מחדרי דלקס ועד למיני-סוויטות Executive מרווחות, הכוללים גם מרפסת, או לכל הפחות טרסה חיצונית לכל חדר. גם בהם העיצוב הפשוט בולט, כאשר אהבנו במיוחד את הקיר העוטף את השירוקלחת, המעוצב כמעיין ארגז עץ, ומשווה לחדר אלמנט צימרי מסוים. טלוויזיה חכמה עם רוב ערוצי הכבלים (וגם יוטיוב) תאפשר לכם לשים משהו ברקע, בזמן שאתם נושמים אוויר צפוני נקי, ומתרווחים בחדר שעיקרו נקודת מוצא לסביבה – בין אם בתוך מתחם המלון, ובין אם מחוץ לו.

מעבר לאותו אוויר ואווירה, במקום תמצאו גם שתי בריכות – אחת בחוץ לימי הקיץ, ואחת מחוממת ומחופה לימי החורף (אך היא פועלת גם בקיץ) – ספא, חדר כושר, מועדון ילדים ונוער "גלעדודס", מרכז כנסים ואזור תצפית משגעת לצפון אצבע הגליל.
ללא ספק גולת הכותרת של הביקור היתה המטבח, שבהובלת השף אבי כהן הפך למסעדה של ממש, הבנויה על תפריט גלילי עם טייקים מעניינים וייחודיים ששואבים השראה מהסביבה. כך, למשל, ארוחת הערב כללה מנות מרשימות כמו כנאפה כבש (עם טחינה, סילאן, פיסטוקים וקונקסה עגבניות), קדרת אסאדו עם מח עצם בציר בקר ויין או כתף טלה מפורק בצלייה איטית, כמו גם מגוון רחב להפליא של אופציות לצמחו-טבעונים, נמנעות מגלוטן וכל צורך אחר – שלא לדבר על מגש המתוקים שהצליח להשכיח שהוא פרווה. גם ארוחת הבוקר הרגישה מפוארת לא פחות, וסיפקה בורקסים, פיצות שונות, מאפים, גבינות ושקשוקות (אפילו שקשוקת פולנטה מעניינת) שהצליחו לשבור את פורמט עמדת החביתות הקבועה. ארוחה שכזו, עם הנוף שמשקיף מהחלונות לעמק, היא דרך מושלמת לסגור או לפתוח יום בצפון.

באופן אולי מפתיע, גם בגבולות הקיבוץ עצמו תמצאו מספר מקומות ששוות ביקור, כמו מבשלת בירה קראפט משפחתית בשם אודיז, שהוקמה לפני עשור על ידי אב ובנו, אודי וניר טמיר, שמגישים במקום בירה קרה וטרייה, לצד אוכל אסייתי של סושי וגיוזות (ובימי שני, גם ראמן). משם ועד למלון נפרש גם שביל הלולים, שמרכיב גלריות של יוצרות מקומיות, בית קפה חביב בשעות היום וגם החצר הראשונה של הקיבוץ, ובה מבנה הרפת הראשונה – רפת א’, הסליק ובית הראשונים. באזור זה יש גם חנות ספרים ותקליטים יד שנייה – הכל במרחק הליכה ובתוך הקיבוץ.
את תשומת הלב לקטנות אפשר למצוא דווקא במסגרת החבילות שמציעים מטעם בית המלון, המשלבים אטרקציות שונות לטיפוסים שונים. כך, למשל, חבילת Wine & Spa Retreat כוללת ארוחת בוקר, טיפולי ספא וסיור בכרם וטעימות יין, בעוד שחבילת Xtrim Duo מתאימה יותר לזוגות שאוהבים אנדרנלין, עם ארוחת בוקר וטיול אקסטרימי לבחירה בין נסיעת ריינג'ר, איזי-ריידרים או טיול סוסים.

בין 970 ש"ח לזוג (עבור חבילת "לילה בכפר" באמצע שבוע) ועד ל-1,845 לזוג (עבור חבילת "Wine & Spa Retreat") –להזמנות.
>> הכותב היה אורח המלון
>> פורסם לראשונה באתר המגזין "את"
רוצה לקבל גיליון טרי של TimeOut עד הבית ב-9.90 ש"ח בלבד?
(במקום 19.90 ש"ח)