הרגתם את הרומנטיקה: הדרכים בהן קומדיות רומנטיות דפקו אותנו
כיאה לג'ן זי, אנחנו אוהבים לחפש דברים שדפקו אותנו בילדות במקום לקחת אחריות על המעשים שלנו. ואיפה יותר טוב לחפש דפקות מאשר לקומדיות הרומנטיות שטיפחו בנו תקוות לנסיך צ'ארמינג. בואו לשלוח אצבעות מאשימות על תרבות הפופ איתנו
הקומדיות הרומנטיות תמיד היו שם בשבילנו, לספק לנו אסקפיזם טהור מהמציאות העגומה שאנחנו נמצאות בה (הטקסט כתוב בלשון נקבה אבל פונה לשני המינים: נשים והומוסקסואלים). במהלך גיל ההתבגרות הן הבטיחו לנו עתיד ורוד וזוהר, כשנפרדנו מבן הזוג הן הזכירו לנו שיש עוד דגים עסיסיים בים וכשנכנסו למערכות יחסים ארוכות ומשמימות הן שלחו אותנו לדמיונות מלאי תשוקה.
בנתיים הכל נשמע מושלם, לא? ברור שלא. לא ראיתן קומדיות רומנטיות? תמיד יש תסביך בעלילה. הקומדיות הרומנטיות אמנם סיפקו לנו תחושה חמימה ונעימה בבטן לרגע קט, אבל גם הולידו פנטזיות ואשליות שיתנו לנו בוקסים בבטן לשארית חיינו. לא מאמינות? יש לנו הוכחות לכל הציפיות הלא ריאליות שהקומדיות הרומנטיות יצרו אצלנו, והן מתחבאות בתוך הסרטים האהובים עליכן.
אם הוא אוהב אותך, הוא יעשה מחווה רומנטית מוגזמת
הדוגמה המושלמת: 10 דברים שאני שונאת אצלך.
אחת מסצנת המחווה הרומנטית הזכורות ביותר בתולדות הקולנוע היא ללא ספק הסצנה בה פטריק, הבחור המרדן-אבל-בסתר-רגיש של התיכון (הית' לדג'ר), מחליט לעשות מחווה כדי לשבות את ליבה של קאט, הבחורה הקשוחה-אבל-בסתר-רגישה (ג'וליה סטיילס). הוא משחד את אב הבית על מנת שיתן לו להשתמש ברמקולים של מגרש הספורט בזמן שקאט נמצאת באימון, ואז פוצח בשיר הרומנטי ביקום, "Can't take my eyes off you" תוך כדי שהוא נכנס בצעדי ריקוד בליווי התזמורת של התיכון ומצביע עליה. תארו לעצמכן את האכזבה שהייתה לי כשמבן הזוג הראשון שלי קיבלתי כנאפה ליום ההולדת, או את הפנים שלי בעודי מקבלת גיפטקארד שבן זוג אחר קיבל מהעבודה והוריש לי בחגיגות השנה שלנו (סיפור אמיתי). בכל מקרה, חשוב לזכור שגם מחוות גדולות לא יצליחו לחפות על בעיות במערכת יחסים.
כדי להיות מצליחה את צריכה לעשות מייקאובר
הדוגמה המושלמת: השטן לובשת פראדה
התשובה לשאלה איך הפכו את אן הת'אוויי לבחורה שדורשת שיעשו לה מייקאובר תמיד תשאר תעלומה בשבילי. אבל זה קרה. אחרי שיחה עם הבחור הגיי של המשרד, אנדי, הלוא אן הת'אווי, מבינה שהיא מפשלת בגדול מול הבוסית הקשוחה שלה והפתרון היחיד לזה הוא לשנות את המראה שלה. לא לעבוד יותר קשה חלילה. בסצנה כייפית שבה נזרקים עליה בגדי מעצבים מארון האופנה של המגזין והיא נשלחת למחלקת הביוטי (עוד ציפייה לא ריאלית לאוסף), היא הופכת לברבור יפיפה ונכנסת למשרד בלוק החדש לצלילי ביט סקסי. כמובן שהיא ישר זוכה בתשומת הלב וההערכה מצד הקו-וורקרז שלה, בן זוגה ואפילו הבוסית. להגיד שזאת ציפייה לא ריאלית לקבל כבוד והערכה בזכות מראה חיצוני יהיה שקר בעולמנו. אבל האם המסר שאנחנו רוצות לקבל הוא זה שלא נוכל להתקדם בחיים בלי שנשנה באופן טוטאלי את איך שאנחנו נראות?
דושבאגים יכולים להשתנות
הדוגמה המושלמת: האמת המכוערת
אבי (קתרין הייגל) מפיקת תוכנית בוקר יומית ברשת המקומית שנואשת לאהבה ומאמינה בה בצורה נאיבית. יום אחד אחרי שהיא חוזרת מעוד דייט לא מוצלח ופותחת את הטלוויזיה, היא נתקלת בתוכנית סקסיסטית ומיזוגנית אותה מנחה מייק (ג'רארד באטלר), שם הוא טוען שגברים לא מסוגלים לחוש אהבה. אבי מחליטה להתקשר אליו בתור מאזינה ומתעמתת איתו על הדעות שלו. בוקר למחרת היא מגלה שמנהל התחנה הביא אותו בתור שחקן חיזוק עם פינה קבועה לתוכנית הבוקר שלה. השניים מתחברים בעקבות ההצעה של מייק לעזור לאבי להשיג את השכן שהיא מעוניינת בו. מייק עובר תהליך בו הוא מבין שגברים אכן מסוגלים להתאהב, מצהיר על אהבתו לאבי והשניים ממשים את אהבתם. סדרטים מהסוג הזה הם בדיוק אלו שיצרו אצלנו את האמונה החמקמקה שהדוש שיש לנו קראש עליו יכול להשתנות אם רק נצליח לגרום לו להתאהב בנו. האם יש צורך להוסיף שזה כנראה לא יקרה, או שכולנו נכוונו מספיק בעבר בשביל שנוכל לסכם את זה בהנהנון הסכמה?
העולם מתחלק לטובים נגד רעים
הדוגמה המושלמת: ילדות רעות
כל מי שהיה טיינאיג'ר כשהסרט מין גירלז יצא, יודע שרג'ינה ג'ורג' היא מילה נרדפת לרוע. כל דבר בסרט מין גירלז צועק טובים ורעים. אפילו השם של הסרט. קיידי (הלוא היא לינדזי לוהן) מגיעה לבית ספר חדש אחרי שלמדה בחינוך ביתי במשך 12 שנה. ביום הראשון היא מכירה את ג'ניס ודמיאן, הם מצהירים שיהיו חברים שלה ומסבירים לה כל מה שהיא צריכה לדעת על בית הספר ובעיקר על הפלסטיקס, ששייכות לפיהם למעמד המלוכה – קארן טיפשה, גרטשן עשירה ורכלנית, ו"הרשע לובש חזות אנושית בצורתה של רג'ינה ג'ורג'". כמובן שבהמשך קיידי מוצאת את עצמה חלק מהפלסטיקס, עומדת בדילמות מוסריות ונשאבת לתככים ומזימות. מין גירלז הוא דוגמה קלאסית לסרט שעושה הפרדה גסה בין ה"טובים" ל"רעים", תפיסת עולם שמשבשת את צורת החשיבה שלנו ופוגעת בכושר השיפוטיות שלנו. לכל אחד יש מניע לדרך שבה הוא פועל ואם לא נשתמש בחמלה שלנו אנחנו עלולים לראות את העולם בצורה שטוחה ומעוותת. מי יודע, אולי לרג'ינה ג'ורג' היו הורים שלא שמים לה גבולות? (ספוילר: היו לה)
אל תדאגי, הזוגיות תציל אותך
הדוגמה המושלמת: אישה יפה
מיליונר בודד פוגש זונת רחוב עם לב זהב, הוא מבקש ממנה להתלוות אליו למשך כמה ימים, בזמן הזה היא לומדת להיות אשת חברה שמכבדת את עצמה ונהנת מהחיים הטובים לצידו. למרות זאת היא מתקשה להתמסר אליו בגלל פצעי העבר שלה והפערים ביניהם מתעצמים, הם מחליטים להפרד. אבל כמובן שבסוף האהבה גוברת על הכל והאביר על הלימוזינה הלבנה חוזר במהירות משדה התעופה (הם באמת לא וויתרו על אף קלישאה, אה?) ומתאחד עם אהובתו בנשיקה. נכון שמדובר בסיפור רומנטי ומהנה לצפייה, בעיקר כשמדובר בשחקנים ראשיים כמו ריצ'רד גיר וג'וליה רוברטס, אבל האמת היא שזה מחזק את השורש לכל בעיותינו המגדריות – המחשבה שגבר יכול לצוץ משום מקום על הסוס הלבן שלו, ולהציל אותנו מעצמנו.