קשור אותי, אהוב אותי
תמיד חשבתם שטיפוסים אורבניים לא יכולים לגדל כלב? חשבו שוב. גם אם אתם עובדים חצי יממה ושורצים ביתר הזמן בבתי קפה ובחוף הים - זה עדיין אפשרי. כך תגדלו כלב בעיר
אתם חולי כלבים אבל תקועים רוב היום במשרד, גרים בקופסת נעליים ואומרים לעצמכם שזה לא הזמן להחזיק כלב ולהתייסר הרחק ממנו מגעגועים ואשמה. "זו טעות", פוסק אורן עדיקא, מומחה להתנהגות כלבים וכוכב סרטוני יוטיוב להדרכה וטיפול בכלבים. "לרווקים אף פעם אין מספיק זמן, אבל בהמשך יהיה להם אפילו פחות זמן. ובכל זאת, תמיד עדיף שכלב יהיה אצלכם מאשר בכלבייה. חוץ מזה יצא לי להכיר המון אנשים בודדים בתל אביב, שעד שנהיה להם כלב לא החליפו מילה עם איש, ועכשיו הם בפירוש חלק מקהילה". גם אנשים שנמצאים 12 שעות במשרד יכולים להיות בעלי כלבים נהדרים. הקונספט המנצח: העדיפו איכות על כמות. "אנשים לרוב לא יודעים שכלב בריא ונורמלי ישן 15־18 שעות ביממה וממילא לא צריך שנסתובב סביבו כל היום". מי שיכול לקחת את הכלב לעבודה כמובן מרוויח, כל עוד הוא גורם לכלב להבין שזה מקום שבו הוא יושב בנחת ושתשומת הלב שלכם לא נתונה לו בלבד. מי שלא, יכול להיעזר בדוג ווקרים ולהוציא את הכלב לטיול אפקטיבי בערב, שיוציא ממנו את האנרגיה הדרושה לו להירגע. נוסף על כך, כשיוצאים מהבית רצוי להשאיר לכלב צעצועים כמו עצמות בקר או קונגים עם מילויים מעניינים שינתבו את יצר הכרסום שלו הרחק מהרהיטים שלכם. "תשקיעו בו זמן איכות ותקבלו כלב רגוע שלא מחכה לכם במתח כל היום ומבין שעליו להתעסק בענייניו".
גור או בוגר?
שאלת השאלות. לעומת כלב בוגר, שבא עם מטען, ברור שקל ופשוט יותר לאמץ גור. הוא לא רק חמוד בטירוף, אפשר גם לעצב אותו בהתאם לרצונותינו ולהשקפת העולם שלנו. המינוס העיקרי הוא החינוך לעשיית צרכים ולשליטה עצמית ברצון לנעוץ שיניים בתכולת הבית. "גור יש לקחת בגיל חודשיים, במקביל למתן החיסונים" ממליץ עדיקא, "כדאי להוציא אותו לחשיפה מבוקרת, לקחת אותו על הידיים למקומות סגורים, נקיים, נעימים, ובהדרגה להראות לו מהי עיר – רחוב, מכוניות, כבישים. אחרת יהיה לו קשה מאוד להסתדר והוא כל הזמן יהיה עסוק בהישרדות שלו. כל איש עם זקן ייראה לו כמו סוף העולם". הטעות הנפוצה ביותר עם גורים היא לחשוב שעניינים יסתדרו לבד: "גור הוא מה שתעשו ממנו ולכן כבר מההתחלה הוא זקוק למשמעת – ללמד אותו, למשל, שהוא לא עולה על המיטה; שהוא לא עושה צרכים בבית או לועס נייר טואלט. מומלץ לתחום את האזור שבו הוא מתנהל וכך הוא לומד להיות רחוק מאיתנו ושקט כשצריך".
הטיפ המרכזי של מומחים להתנהגות כלבים הוא לחנך את הגור בעזרת חיזוקים חיוביים בלבד, כמו חטיפים ומילים חמות. "אני תמיד מסביר לבעלים, שהכלב שלפני חמש דקות הוא לא זה שעכשיו", אומר מנוחי לוי, שפיתח שיטה לאילוף כלבים בגישה דיאלוגית. "תמיד צריך לשים לב לשינויים הפסיכולוגיים שהוא עובר ובמקביל לפתח גם את הצד האינטואיטיבי שלנו, את האינטליגנציה הרגשית שלנו, ממש כפי שאנחנו משתמשים בה כלפי בני אדם". אם אתם דווקא בעניין של כלב בוגר, הטעות הנפוצה היא לבחור אותו לפי המראה. "כלב בוחרים לפי האופי", מדגיש עדיקא וממליץ לטייל עם הכלב, לשאול בכלבייה או את הבעלים הנוכחיים על ההיסטוריה שלו ולקבל תחושה של השהות איתו, לבד או עם איש מקצוע. "כשמאמצים כלב חושבים במושגים של עשור עד עשור וחצי ואז חשוב שהבחירה תתאים לאישיות של הבעלים ולסגנון החיים שלו". "המפתח הוא לא לקחת כלב שדורש יותר ממה שאתם יכולים לתת לו", מדגיש נועם לנגה מ"אילוף בנועם". "אם הכלב נרגע רק אחרי טיול או פעילות של שעה ולכם יש רק 20 דקות־חצי שעה גג להקדיש לו ביום, בחיים לא תוכלו לספק אותו ומכאן ייווצרו המון בעיות".
מה כלבים רוצים?
"חלומו של כל כלב הוא להיות כלב", מספק עדיקא אבחנה טאוטולוגית. "להיות שייך למישהו שהוא יוכל לרצות, לבצע פעילות גופנית ומנטלית ולקבל אהבה – בסדר הזה. הרבה פעמים אני רואה כלב שרק מקבל אהבה אבל לא מקפידים איתו על גבולות ופעילות גופנית והתוצאה היא בעיות התנהגות – הכלב מרגיש מצוקה ולכן הוא לומד לתקשר עם הבעלים בעזרת צרכים, או שהוא נובח ומטריד את השכנים".
גם אם הכלב רובץ על הספה כל היום ונראה מבסוט, הוא כנראה יהיה מבסוט עוד יותר אם תשחקו איתו.
הצבת גבולות חשובה לא פחות, מסכים לנגה. "כלב הוא חיה של הרגלים. לא צריך להיות קונפליקט בין אהבה ומשמעת, להפך – אם תציגו לכלב מלכתחילה את הגבולות הרצויים יהיה קל יותר, לכם וגם לו. תנו לו חיזוקים, לא על זה שהוא חמוד ויפה, אלא כשהוא מבין ומיישם. החיבה תבוא אחר כך מעמדה דומיננטית, ואתם תקבלו כלב שמח ויציב שגם אפשר ליהנות איתו וגם נותן ספייס".
לא בטרנד
כלב קטן צורך בממוצע שק של שני ק"ג בחודש, שעולה בסביבות 75 עד 120 ש"ח. אם מאכילים את הכלב במזון בסיסי ההוצאה יכולה להסתכם ב־50 ש"ח בחודש. לכלבים גדולים נדרשים שקים גדולים של 10־15 ק"ג, שמחזיקים שלושה חודשים ומחירם נע בין 250 ל־300 ש"ח. "המחיר תלוי בסוג האוכל", מוסיפים בכלבו לכלב ולחתול בפרישמן, "יש מזונות סופר פרימיום של חברות כמו Earthborn או Canine Caviar שהם יקרים, אבל מבוססים על בשר ודגנים מלאים שמתנפחים בקיבה וגורמים לכלב לאכול פחות. כל אוכל שהמרכיב הראשוני שלו הוא בשר או עוף ולא, למשל, תירס שנחשב פחות איכותי לחיה, הוא מספיק טוב. אם משקיעים בכלב, ההוצאה על מזון בחודש עומדת על מינימום 100 ש"ח.
"יש יחס ישר בין איכות המזון למחירו", אומרת הווטרינרית ד"ר יעל ליאור. "במזונות זולים מקור החלבון מבוסס לרוב על שאריות מתעשיית הבשר שהגוף לא יכול לנצל ואז נראה נפח צואה גדול יותר, כי הגוף לא מצליח לפרק את המזון".
כצפוי, גל הטבעונות שולח זרועות ארוכות גם לתעשיית מזון הכלבים, ועל המדפים תוכלו למצוא מותגים כמו Natural Balance או Techni Cal. "כל זמן שלא נושר הרבה שיער, הפרווה מבריקה, יש לכלב ברק בעיניים והוא חיוני ונמרץ, אין עם זה שום בעיה", טוען מנוחי לוי. נראה שבינתיים אוכל טבעוני לכלבים לא הפך לטרנד. בכלבו, למשל, רק שניים־שלושה לקוחות מצטיידים בו מדי חודש. "הטרנד הוא דווקא הפוך – לקוחות שאימצו את הראייה ההוליסטית, הבריאותנית, שלפיה כמו בני האדם גם הכלב צריך לאכול מזון כמה יותר מועשר עם כמה שפחות חומרי טעם וריח, צבעי מאכל ועוד אלמנטים מזיקים".
צא לי מהצלחת
כלבים נוטים להימשך לשולחן האוכל ולכרכר סביבו בתחינה בתקווה לקבל תרומות. "אם אנשים נוהגים כל כמה ביסים להאכיל את הכלב וזה ממלא את כולם שמחה אז אין בעיה", אומר לוי, "הבעיה מתחילה כשהכלב מנהל את הארוחה". כדי לשנות את ההרגל המגונה הזה, שהופך לפעמים למטרד, יש צורך בהחלטה משותפת של כל בני הבית – בזמן הארוחה שולחים את הכלב לקערת האוכל שלו ולאחר המתנה קצרה נותנים לו את האוכל שלו. כשהנוהג משתרש, גם אם תחליטו מדי פעם לחרוג ולפנק אותו באוכל מהשולחן, החיזוק החלקי הופך להיות משמעותי יותר מהחיזוק המלא, והכלב, שלא יודע מתי יגיע הגמול הבלתי צפוי, ידבק אפילו יותר בהרגל החדש. "מומלץ להאכיל כמה שפחות את הכלב באוכל שלנו", מוסיפה ד"ר ליאור. "פעולת הלעיסה של מזון הכלבים מנקה להם את השיניים, זה מעין צחצוח. כשהם אוכלים את המזון שלנו נוצר רובד של חיידקים ואבנית שמזיקים להם, ממש כפי שזה מזיק לבני אדם".
בשבילי הפוך קטן וארצה
"כלב באנרגיה גבוהה לא יוכל לשבת רגוע בבית קפה וייצור לעצמו גירויים. לכן לפני ישיבה ארוכה במקום ציבורי צריך להוציא לו את האנרגיה – טיול, אימון או משחק שמחדד את המחשבה", אומר עדיקא וממליץ לתרגל עם הכלב ישיבה בבתי קפה בלי חברים – לבחור פינה קרובה לקיר, להושיב את הכלב לצדכם ולחזק אותו בחטיפים מדי פעם כתגמול על השקט. "אם עובר מלצר או מישהו שמעורר אותו, מחזירים אותו למצב ישיבה בטון רגוע וסמכותי. הוא יבין מה אתם רוצים ממנו ובעצמו ייהנה יותר מהשהות". לוי מציע לשדר לכלב שהתנהגות פראית אינה רצויה. "אנחנו נוטים לנסות להרגיע את הכלב ולמעשה מקיימים איתו אינטראקציה די אינטנסיבית, אבל כשהוא לא רגוע זה כמו לכבות אש עם בנזין. במקום, אפשר לנסות להתעלם, לא ליצור קשר עין ולא לתת פידבק חיובי על התנהגות לא רצויה. הכלב ירגיש שהבן אדם משדר לו אי נוחות וישנה כיוון".
לטיול יצאנו
תמיד יהיה האחד שנגרר אחרי הכלב שלו. הכלב מושך קדימה, הבעלים מושך ברצועה באגרסיביות וכל הסצנה לא עושה רושם מלבב במיוחד. "לכאורה הכלב מובל אבל כשהראש מנותק מהגוף – מתחיל חוסר השליטה ואיתו ההזעה, התסכול וגם הסיכונים", טוען לנגה. בעיניו, השליטה ברחוב מתחילה כבר בבית. "כלב צריך להיות במצב מנטלי כנוע ורגוע – לא בהתרגשות יתר, לא מכרכר סביבנו ללא שליטה כשאנחנו שולפים את הרצועה וגם לא נסוג אל מתחת לשולחן כשאנחנו מנסים לקשור אותו. כלב רגוע הוא כזה שאפשר לדבר אליו בטון שקט". כדי לשמר את המצב גם ברחוב, מומלץ להיות הראשונים שיוצאים מהדלת, "אבל לא על ידי כך שאנחנו מושכים אותו מאחורינו בכוח. שדרו לו סמכותיות ורוגע והוא יכבד אתכם, ילך איתכם ברצון, יעצור כשאתם תעצרו וישב כשתאמרו לו לשבת".