ביקשנו מיוצרי "שב"ס" לראיין את עצמם. אנחנו קצת מתחרטים

אף פעם לא הגדרתי את עצמי כעיתונאי. כתבתי וערכתי בכמה עיתונים ואתרי אינטרנט, ניהלתי מערכות ואפילו החזקתי בתעודות שהעידו שאני עיתונאי, אבל אף פעם לא הרגשתי כמו עיתונאי אמיתי. לכן, כשפנו אליי מ־Time Out והציעו שאערוך ריאיון עם דורון צור על "שב"ס", תוכנית המערכונים החדשה שלנו שמתרחשת בבית כלא, תחושת הבטן שלי אמרה לי לסרב. בסופו של דבר החלטתי לא להקשיב לתחושת הבטן אלא לתחושת היד של המפיקה על הגרון שלי כשהיא שמעה שאני מוותר על הזדמנות לקדם את הסדרה, וכך מצאתי את עצמי מראיין את שותפי ליצירה על הדרך שלנו יחד.

את דורון אני מכיר כבר 15 שנה. הוא מיוצרי "מ.ק 22", "רד בנד" ועוד תוכניות רבות שוודאי ראיתם על המסך הקטן. חרף ההיכרות רבת השנים בינינו, דורון ואני אף פעם לא דיברנו לעומק על תהליך היצירה, אז חשבתי שהכתבה הזאת תספק לנו הזדמנות לעשות את זה.

אני יודע שהתחלת לכתוב אחרי הצבא, מה הניע אותך לכתוב?
"במילה אחת, כסף".

אוקיי, אבל אם נדבר שנייה על הצד הרוחני יותר…
"ברמה הרוחנית, הדבר הראשון שאני מחפש זה כסף".

בסדר, אבל לא הכל אתה עושה בשביל כסף.
"ברור שכן".

את הריאיון הזה אתה לא עושה בשביל כסף.
"אנחנו לא מקבלים על זה כסף? אנחנו ממלאים להם שני עמודים. מה אנחנו מרוויחים מזה?".

אנחנו מקדמים את הסדרה שלנו בעיתון מכובד.
"הבנתי אותך".

מתוך "שב"ס"

אז בוא באמת נדבר על התוכנית. שב"ס עולה בכאן 11 ב־7.7 בשעה 22:00.
"רגע, רגע, אתה עשית פרסומת עכשיו?".

לא עשיתי פרסומת, קידמתי את הסדרה.
"גם אני יכול?".

זה בסדר, כבר קידמתי. אם היית צריך להגדיר את הסדרה במשפט, מה הוא היה?
"למיקי בוגנים יש בית ספר מדהים לאיפור ואני ממש ממליץ עליו".

זה המשפט שמגדיר מבחינתך את הסדרה?
"אחד המשפטים".

אתה לא יכול לפרסם פה בית ספר לאיפור. זה לא עובד ככה.
"אוקיי. אז את מיקי מור עיצוב שיער בגבעת שמואל?".

לא!
"אלי אלמוזנינו מספרה וסלון יופי באשדוד?".

דורון, תפסיק לפרסם מקומות.
"רגע, לקדם מותר ולפרסם אסור?".

כן. בערך. ככה עיתונים עובדים היום.
"הבנתי. תראה, לצערי הרב אני לא בוגר של הבינתחומי בהרצליה, שם לומדים הכל על עסקים ומה אפשר ואי אפשר לעשות".

אוקיי.
"וגם לא בוגר של המסלול האקדמי במכללה למינהל שהיה נותן לי כלים לענות לך".

מתוך "שב"ס"

אוקיי, בוא ננסה לדבר על התוכנית שנייה. אנחנו עוסקים שם בראש הממשלה, בדת, במערכת המשפט. אתה רואה את עצמך כמי שבא לשמור על האינטרסים של החברה החופשית בישראל?
"כמו שאגודת הסטודנטים והסטודנטיות בישראל שומרת על האינטרסים של הסטודנטים?".

דורון, אנחנו מדברים פה על סדרה שמציבה מראה מול החברה הישראלית, שמככבים בה שחקנים כמו מנשה נוי, מיכאל הנגבי ונעמי לבוב, וזה מה שאתה עושה? זה ממש לא מתאים.
"אני מסכים. אתה יודע מה כן מתאים? בגדי הים של גוטקס מותגים. סחורה מעולה, שתדע לך".

טוב, די. זה לא עובד ככה. אתה לא יכול לפרסם פה מכללות ואגודות ובגדים.
"סתם בגדים בטח שלא, אבל בגדי מעצבים כמו בבוטיק בים בם בגן העיר אשדוד לא צריך לפרסם! הם מוכרים את עצמם!"
.
אני לא מאמין שזה מה שאתה עושה בריאיון. איך נראה את הפרצוף שלנו ברחוב אחרי זה?
"למה להסתובב ברחוב כשאפשר לקחת מונית ב־Gett?".

אני לא מאמין שאתה עושה לי את זה. יש לנו דדליין!
"עידו, בוא נירגע. פשוט נירגע… בטיול של Juni Tours! חברה עם בלעדיות במלונות קזינו חמישה כוכבים בסוצ'י ובגיאורגיה!"
.
די!
"מה יהיה עם הלחץ הזה? אתה יודע שזה עושה קמטים? אני יכול לקשר אותך לאילנית מור, הקוסמטיקאית שמגיעה לבית הלקוח ו…".

דורון, סיכמנו שנדבר על תהליך היצירה שלך, על מנהלת הכלא כדמות שמשקפת את הנשים היום שנאלצות לתמרן בין הקריירה לבית, על בעלה כגבר־ילד שיצרה החברה המודרנית.
"גם מאיה ספי היא קוסמטיקאית מצוינת, אגב".

טוב, די, אני הולך.
"אוקיי, אוקיי. אולי באמת נסחפתי, אני רוצה להגיד לך משהו, עידו".

נו?
"קפה גו, ירדן מסיקה, עולם הבלונים, קינטו מסעדת גורמה גיאורגית, שירה הפעלות לימי הולדת, טרמינל X, לירז שתנצל מעצב שיער, קשרי תעופה, DJ LED, אלי דוד, סיגל קוסמטיק, אלזה בוטיק אופנת נשים אשדוד, משתלת הקקטוסים בנס ציונה, Yanush תכשיטי יוקרה".

מתוך "שב"ס"

חלאס!
"רגע! Yanush תכשיטי יוקרה".

אמרת את זה כבר.
"הם שילמו כפול".

בבקשה, בוא נתקדם.
"רחוב היצירה 26 רמת גן".

אני רוצה שנעבור לשאלון של ברנאר פיבו, שהתפרסם גם…
"בעיצוב תכשיטי כלה ומתנות ורה וודינג!".

בתוכנית "סטודיו למשחק". בוא נתחיל: מהי המילה האהובה עליך?
"אורבן אאוטפיטרס".

זה שתי מילים. מה המילה הכי פחות אהובה עליך?
"ליבי זמיר סטריט קאסט באינסטגרם".

אתה יודע? אתה פשוט חתיכת חרא.
"לא זוכר שהחלק הזה היה בסטודיו למשחק".

גם לא Yanush תכשיטי יוקרה. מה מדליק אותך?
"סינטה טובה".

אחלה.
"כמו שיש במסעדת סינטה, אם כי גם ארוחה במסעדת נסיס ראשון לציון תמיד קונה אותי".

מה דוחה אותך?
"ליצור תוכן בסביבה לא מעוצבת או מיועדת לתוכן".

או. סוף סוף תשובה קשורה.
"בגלל זה אני מקפיד ליצור תוכן במתחם קרוסוויז'ן ברחוב החרוץ בתל אביב!".

איזה קול או רעש אתה אוהב?
"את הצליל ששומעים בהופעות המלהיבות של להקת המחול הגיאורגית Georgian National Ballet Tsitsiashvili".

בחיים לא שמעת אותם.
"תוכיח".

תן לי שיר אחד שלהם.
"נה, נה נה נה, צ'יר צ'יר רררררוווםם. מרוצה?".

יוצרי "שב"ס", עידו רוזנטל ודורון צור (צילום: איליה מלניקוב)

זה בחיים לא יעבור את העיתון, ברור לך? מה הקול שאתה שונא?
"צליל של צפורניים לא מטופחות על לוח".

איך אתה יודע שהן לא מטופחות?
"כי הן לא עברו אצל יעל רחמנוב באשדוד".

מהי הקללה האהובה עליך?
"קארינה ואיזבלה!".

זאת קללה?
"זאת בטח לא קוסמטיקאית מאשדוד ומותג ביגוד בדיזנגוף".

אם היית צריך לבחור מקצוע אחר, מה הוא היה?
"אולי מהנדס תוכנה. שמעתי שבסטארטאפ SplittyTravel.com מחפשים מהנדס/ת תוכנה, מינימום חמש שנות ניסיון בפיתוח back end וידע מעמיק ב־Java ו־Node.js. תנאים מעולים למתאימות, קורות חיים ל־careers@splittytravel.com".

ובאיזה מקצוע לא היית רוצה לעסוק?
"לא הייתי רוצה להיות מייסד של סטארטאפ שלא פונה לשוק האמריקאי, לכן הייתי פונה לפיוז'ן LA – אקסלרטור הסטארטאפים הישראלי־אמריקאי שמציע ליזמים נבחרים שהייה של שלושה חודשים ב־LA ועזרה במעבר לשם".

יופי דורון. ולסיום – אם קיים גן עדן וקיים אלוהים, מה היית רוצה לשמוע אותו אומר לך כשתגיע לשערים?
"ברוך הבא, הנה מארז שי של פלוורס קוטור, ניתן להזמין דרך האינסטה".

← שב"ס, ראשון (7.7) 22:00, כאן 11