רק דבר אחד היה גדול מהקול של שושנה דמארי – האישיות שלה

שושנה דמארי. צילום: יח"צ פסטיבל ישראל
שושנה דמארי. צילום: יח"צ פסטיבל ישראל

הסופרגרופ הג'אז הנשי קווינטה אנסמבל החליטו להקליט אלבום שלם שכולו ביצועיים לשיריה של אייקון פמיניסטי מוקדם - שושנה דמארי. חן לוי, מחברות ההרכב, בטור מיוחד על העוצמות שהיו לזמרת מעבר למוזיקה, ועל החיבור המפתיע שלה לשורשי הג'אז

23 בפברואר 2023

אולי חשוב לומר כבר על ההתחלה – זה לא התחיל מהמוזיקה. לא נשביתי בקולה העמוק של שושנה דמארי, בעיבודי המיתרים הקסומים, במלודיות המרתקות או בטקסטים שבאמת כל אחד מהם זהב טהור. לא, זה קרה אחר כך. בזמנו, כל היופי הזה עבר לידי ואיכשהו מעולם לא חדר פנימה. זה התחיל הרבה קודם, מתוך עיסוק של עצמי בעצמי, על הכאבים שלי, על ההחמצות, על להיות אישה, על לגדול רחוק, על להתגונן ולהיאבק. בתוך התקופה הזו, יצא שבבוקר יום שבת אחד הלכתי לראות את הסרט על שושנה דמארי ״המלכה שושנה״.

הסרט עליה חשף דמות שמעולם לא הכרתי. אישה עוצמתית ביותר, אמיצה ברמה שאפילו בזמן כתיבת שורות אלו אני נזכרת ומשתאה, אישה כאובה מאוד, והכי הכי חשוב – אישה שיודעת. היא יודעת מי היא, היא מכירה במתנה שלה והיא אמיצה מספיק כדי לכאוב את הידיעה הזו, ולהגשים את עצמה בכל מחיר. זה נגע בי בכל כך הרבה רבדים עד שלא יכולתי להישאר אדישה.

כשחזרתי הביתה התחלתי לצלול אל תוך חייה: ראיתי אינספור ראיונות איתה, קראתי את הטקסטים שהיא בחרה לשיר, האזנתי לפודקאסטים, צפיתי בקליפים, ופתאום ראיתי אותה באמת. פתאום הצלחתי להקשיב מעבר ל-ח׳ ול-ע׳ היומיומיות כל כך, הגסות, האדמתיות. פתאום בעיקולים העדינים בקולה שמעתי סיפור, בדרמה שכל כך אפיינה אותה הרגשתי כאב, ובביטחון המופרז שהיא הפגינה זיהיתי אמונה רחבה, כמו גם מאבק פנימי עם שדים גדולים. ובבת אחת רציתי גם.

אם אהיה כנה, ההחלטה לכתוב עיבודים לשיריה, להקים הרכב, להקליט אלבום, לצלם קליפים ולשחרר סינגלים, כל זה הוא למעשה ניסיון נואש להידבק ממנה ביכולתה לברוא מציאות אחרת, באומץ הגדול שלה לדעת מי היא וללכת עד הסוף. נדהמתי לגלות (שוב) שכאשר את מחוברת למהות שלך, ״קשובה ללב״ כמו שאומרים, אז שאר הדברים הופכים חסרי משמעות- אין משמעות לשפה, או סגנון, לצבע או מין, וככה בסרט מתענגים לראות את שושנה התימנייה מתחברת לנינה סימון ומלמדת אותה לשיר את ״ארץ זבת חלב ודבש״.

https://youtu.be/VGuXEWuZLlw

בהמשך שושנה אפילו התחברה לדיזי גילספי ולתזמורת שלו, וכך גיליתי שלמעשה היא היתה מחוברת בקשרים עבותים לערכים של הג'אז – כאב עמוק בקולה מתמר ליופי וחוסר השקט הפנימי שליווה אותה כל חייה, הוא החיפוש המתמיד אחר חופש. אולי במציאות אחרת היא בעצם הייתה ג׳אזיסטית.

דמותה של שושנה עודנה מרחפת מעליי. היא כמו איזו מורה אינסופית שלוחשת לי שהמעיין הוא תמיד אותו מעיין, לא צריך לבחור רק להישאר מחוברת אליו ולאפשר לו לנבוע, היא מזכירה לי להאמין שיש לי מה לתת, היא אומרת לי – בואי, כבר התחלתי לסלול לך דרך. בואי, תצעדי איתי.

האלבום "Shoshana" של Queenta Ensemble זמין בכל שירותי הסטרימינג. מופע לרגל האלבום יושק בפסטיבל ג'אז בים האדום ב-25.2 באילת, ואף יגיע למועדון השבלול בתל אביב ב-8.3