שלא נשתגע

ספר שירים של ויסלבה שימברוסקה, התנ"ך, אלבומים של פינק פלויד ופטי סמית', בובה בגודל טבעי של אביעד פישוף או פשוט את אייל שני בפיתה? 35 אנשי תרבות בוחרים את יצירות התרבות שהיו לוקחים איתם לאי בודד, וגם עוד משהו קטן שהם לא יכולים בלעדיו

"בלון דוג". ג'ף קונס
"בלון דוג". ג'ף קונס
10 באפריל 2014

יוסף סוויד, שחקן

האלבום "Wish you were here" של פינק פלויד

"צריך להסביר למה? טוב. מאז גיל 15 זה האלבום שאני עף ממנו בכל מצב רוח, עושה איתו מדיטציות או דמיון מודרך, אבל אף פעם לא סתם שם ברקע. אפשר להגיד שהתחתנתי איתו".

הסדרה "Family guy"

"בשביל שיהיה מצחיק. לא הייתה ולא תהיה לדעתי סדרה מצחיקה, מפגרת ומשוגעת יותר ממנה (מלבד 'הקרקס המעופף' של מונטי פייטון). היא בדיוק בחיבור טוב בין הילד הפשוט שבי ובין האיש הבוגר שלא מבין שחוכמה זה סתם עניין חברתי".

"אוטוביוגרפיה או סיפור ניסויי עם האמת": מהטמה גנדי

"משתי סיבות: ידע בסיסי באמנות הלחימה למקרה הצורך ואיך להסתפק במועט אם לא יהיה הרבה אוכל על האי".

ועוד משהו: "אפשר טחינה? אין על טחינה. אם לא טחינה, אז מערכת סאונד בת זונה כדי להרים את כל האי על הרגליים פעם בשבוע לפחות (וגם הרי צריך איכשהו לשמוע את פינק פלויד, לא?).

 

איש משפחה
איש משפחה

ניר צוק, שף ובעל המסעדות קורדליה וביסטרו נועה

"שנה בפרובאנס" מאת פיטר מייל

"מייל מספר על החוויה שלו ושל אשתו, שהלכו בעקבות החלום ועברו לגור שנה בלב כרמים צרפתיים. בספר תיאורים קולינריים מגרים והוא מתחבר בדיוק לחלום שלי – לגור בפרובאנס בטירה מעוצבת מוקף אוכל, נופים ואהבה".

כל השירים של חוה אלברשטיין

"היא הזמרת האולטימטיבית בעיניי. אני לחלוטין מאוהב בקולה, בעומק שהיא מביאה איתה, בכבוד לשפה העברית. לו הייתי יכול, הייתי משמיע את שיריה יום ולילה במסעדות שלי, אבל המלצרים לא מרשים לי".

ספריה של המשוררת ויסלבה שימבורסקה

"קשה לי להתביית על ספר ספציפי כי יש לי כמה מהם ובכל פעם אני שולף מהמדף אחד ומעיין בו. באחת השבתות ישבתי במסעדה שלי, קראתי את שיריה, ומפה לשם יצא בהשראתה קינוח של כוסמת עם וויסקי".

ועוד משהו: "חכת דייגים. זה פרקטי מההיבט הקולינרי וגם, בתור אחד שלא יכול לשבת לשנייה במקום, זה היה מלמד אותי לשבת שעות ארוכות ולחכות למשהו טוב".

עטיפת האלבום "שרות חווה אלברשטיין"
עטיפת האלבום "שרות חווה אלברשטיין"

טלי שרון, שחקנית

מארז סרטים של ז'אק טאטי

"גם הרווחתי מוזיקה מדהימה, גם הזדמנות להיזכר כמה מצחיק ומקסים היצור האנושי, ולכמה שעות להיכנס לעולם האבסורדי והמתקדם מדי טכנולוגית בשביל מר הולו, הליצן המודרני הקלאמזי".

האלבום "The Heart of Saturday Night" של טום ווייטס

"דיסק שעומד במבחן הזמן מאז שהייתי בת 15 וכנראה לנצח, כך שגם אם אתקע באי עד זִקנה אוכל לצעוק את השירים שלו בקולי קולות, להירגע איתו על ערסל, לחמם את הלב בימים קרים, ואף פעם הוא לא יימאס".

התנ"ך

"אני זוכרת את שיעורי התנ"ך המשעממים בתיכון, ואיך הבטחתי לעצמי שאני חייבת לעבור שוב על הספר הזה, שהוא אוצר בלתי נדלה של סיפורים ודברי חוכמה. על האי יהיה לי זמן! אוכל להתעכב על כל משפט שבוע".

ועוד משהו: "אולר שווייצרי. קראתי את 'רובינזון קרוזו' והבנתי שלא אשרוד יום במצב כזה. הבן אדם שייף חתיכת עץ עם אבן במשך חודש. הייתי מתייאשת אחרי דקה".

אביעד קיסוס, שדרן רדיו

הספר "אידיופתיה" מאת סאם ביירס

"אני קורא אותו כרגע, ואין לי כוונה להפסיק אותו באמצע, לכן סביר להניח שימשיך איתי לאי. ספר מצחיק וחכם על ילדים אבודים שכלואים בתוך גוף של מבוגרים תפקודיים. מסוג הספרים שביושבי לבד, לא יגרמו להתגעגע יותר מדי לחברה אנושית".

יצירת המחול "שדה 21" של להקת בת שבע

"היא נגעה ללבי באופן מאוד לא קונקרטי, ולמעשה עד עכשיו אני לא ממש יודע להסביר מדוע טלטלה אותי כך. בהנחה שיופיו של האי הבודד, רב ככל שיהיה, יתחיל להישחק מתישהו, נראה לי שהאפשרות לראות שוב ושוב את "שדה 21" זו השקעה טובה. גם אם כל פעם מחדש אצטרך לאסוף את שבריי מהרצפה כשההופעה תסתיים".

"הקוסם מארץ עוץ" מאת ל. פרנק באום, הספר המוער בתרגומה של גילי בר הלל־סמו

"אחד הספרים הבודדים שאני יכול לקרוא בהם שוב ושוב, ואף פעם לא לגמרי לרדת לסוף דעתו. התרגום המוער פותח דלת לעולם שלם של רבדים ומשמעויות בסיפור המפואר הזה, מבלי לגרוע מהקסם שמצאתי בו כילד".

ועוד משהו: "משחה לשפתיים יבשות. איכשהו אין מזג אוויר שלא מפריע לשפתיים שלי להיסדק, להיפצע ולהתייבש. ואף על פי שאין על האי אף אחד שחשוב לעשות עליו רושם (חוץ מהרקדנים של בת שבע אולי), זה יהיה נחמד להיות מסוגל לחייך בלי לדמם".

סאם ביירס. צילום: Siddharth Dhanvant Shanghvi
סאם ביירס. צילום: Siddharth Dhanvant Shanghvi

צ'יקי (רועי ארד), עיתונאי, משורר ומעורכי "מעין"

הדיסק הראשון של ג'ק אין דה בוקס

"הלהקה הנערצת עליי בזמן האחרון. אולי מתוך איזה אוטיזם היא מצליחה לעשות פופ אינטליגנטי, דבר שלא פוצח כאן מאז הג'ינג'יות. האמת היא שאני אוהב גם פופ סטנדרטי או מטופש ואפילו מטופש מאוד. הבעיה היא שהם עדיין לא הקליטו אלבום. זו הזדמנות ללחוץ עליהם שיוציאו אחד. אני משועמם באי, הצילו!".

הספר "תודה" מאת פבלו קצ'אז'יאן

"לדעתי זה הספר המוצלח ביותר שיצא בהוצאת זיקית. זה סיפור על הקלות שבה עבד משוחרר הופך לבעל עבדים. זו השאלה הגדולה – להיות עבד או בעל עבדים, כשאתה בסך הכול רוצה לחיות בשקט".

הספר"עין הכמהין" מאת ואן נוין

"טוב, אני המו"ל שלו, אז לפחות אוכל להשיג בהנחה".

ועוד משהו: "משחה נגד יתושים".

ניר גרבר וגלי אדלבאום, אנימטורים (ניר וגלי, "ארץ נהדרת")

"שתיקת הברווז" של דודו גבע

ניר: "דודו גבע תמיד ידע להצחיק אותי גם ברגעים העלובים יותר בחיים, אני מניח שיהיו לא מעט כאלה שם על האי".

הסרט "הפסנתר" של ג'ין קמפיון

גלי: "הסרט והפסקול ארוגים אצלי בהרבה זיכרונות ואנשים. מניחה שבאי מבודד אמצא בו נקודות הזדהות חדשות".

השיר "חתול בדירה ריקה" מאת ויסלבה שימבורסקה

"פשוט כי זה שיר מושלם".

ועוד משהו: "משקפי ראייה רזרביים ואקדח, למתי שיימאס".

רועי חסן, משורר

האלבום "A Love Supreme" של ג'ון קולטריין

"כאיש של מילים דווקא אלבום נטול טקסט כביכול מהווה בשבילי את אחת התפילות הגדולות מכולן ומסמל עבורי גאולה ושחרור, עם פראזות סקסופון שהן שירה שכנראה לא ניתן לכתוב במילים. מסוג היצירות הנדירות שרוח אלוהית מרחפת מעליהן".

האלבום "אוהב לחיות" של עופר לוי

"הוא מסמל בשבילי את הדרך שעברתי כילד שנורא אהב אותו, כנער שסלד והתבייש שזו המוזיקה ששומעים בבית ועד לחיבור והתאהבות מחדש כאדם בוגר. 'אוהב לחיות' הוא לדעתי אלבום מופת שכל שיר בו יהלום מוזיקלי, אבל יותר מכל – הוא בית".

הספר "ערש הנוכריה" של מחמוד דרוויש

"ולו רק בשביל הסונטות הפורמות את הלב חוט אחרי חוט. געגוע. היכולת לחלום בעיניים פקוחות, הערגה לאדמה, לנחל, לאישה – לדברים החשובים באמת".

ועוד משהו: "קוצץ ציפורניים. מגיל 15 הלכתי על דעת עצמי ללמוד הלכות בישיבה חרדית, כל יום אחרי בית הספר. הדבר היחיד שנשאר איתי מאז הוא שציפורניים הן דבר טמא. זה הדבר שהכי מגעיל אותי".

אריאל הורוביץ, מוזיקאי

הרצאות של טד

"אני משוגע על זה. טד יצרו מין מבנה של עץ דעת כזה, שגדל כל הזמן ואתה יכול לקבל תקציר של איפה האינטליגנציה האנושית נמצאת כרגע. זה מעביר את הזמן מצוין".

הספר ״קרקס הפרעושים״ מאת מרדכי הורוביץ

"כדי לזכור מי אני, אקח את הספר שכתב אבא שלי ז״ל, שהיה סופר מצוין של ספר אחד שאותו הוא כתב במשך 18 שנה – יצירה מורכבת ומקורית שהנרי מילר כתב עליה אחרי שתרגמו ושלחו לו כמה פרקים – ״מי זה הבנאדם הזה? הכתיבה שלו היא מחוץ לעולם הזה!״.

הקלטה מקול ישראל בשנת 1969

"אימא שלי, נעמי שמר ז״ל, מלווה את עצמה בפסנתר ושרה את 'בהיאחזות הנח״ל בסיני'".

ועוד משהו: "'אבודים בטוקיו' של סופיה קופולה. בשביל לרצות לצאת מהאי ולחזור לעולם".

הלנה ירלובה, שחקנית

"הקפלה הסיסטינית"

"פסגת האמנות, יצירה אלמותית, המכילה אינספור שאלות פילוסופיות על טבע האדם ועל משמעות חייו משחר הבריאה ועד אחרית הימים (כולל)".

התנ"ך

"הקודקס למערכת החוקים והמוסר האנושי והבסיס לכל סוגי הסיפורים באשר הם – מהפרוזה, המחזאות והשירה ועד לקולנוע ולטלוויזיה".

"הרקוויאם" של ורדי

"העוצמה של האריות והמקהלה מלאות דרמה ותיאטרליות. יצירה שמשאירה אותי מוצפת ברגשות והמומה בכל פעם מחדש".

ועוד משהו: "סמארטפון. איזה עוד חפץ סוגר כל כך הרבה פינות?".

הקפלה הסיסטינית
הקפלה הסיסטינית

טליה לנדא, רקדנית באנסמבל מריה קונג

הסרט "סיפור הפרוורים"

"סרט שהשפיע עליי בתור ילדה כשראיתי אותו פעם אחר פעם. הוא השראה לאמנות שיוצאת ממני (בכל זאת, 'מריה' היא הדמות הראשית בסרט). אפשר לראות בו סרט מטורף ואנושי או פשוט ליהנות מהמוזיקה של לאונרד ברנשטיין שמעיפה את המוח".

המחזה "בדלתיים סגורות״ מאת ז׳אן פול סארטר

"מחזה קצר שממחיש שהגיהינום האמיתי הוא להיכלא בחדר סגור עם כמה אנשים לנצח נצחים, אין הולך ואין בא. זה יזכיר לי שיש גיהינום קשוח יותר מאי בודד. חוץ מזה שאוכל לשעשע את עצמי ולשחק את הדמויות עוד פעם ועוד פעם, תמיד קצת אחרת".

האלבום "Bob Marly and The Wailers LIVE"

"עד ששמעתי את התקליט הזה בגיל 30 לא הבנתי מה הקטע של בוב מארלי. אני זוכרת את הרגע שקלטתי שזה גדול מהחיים. אני יכולה עוד פעם ועוד פעם להחליף צד בתקליט ולא נמאס לי אף פעם".

ועוד משהו: "צ׳לו. כי אף פעם לא למדתי לנגן ועל אי בודד יהיה לי אין סוף זמן לזה".

נלי תגר, שחקנית

האלבום "Harvest" של ניל יאנג

"יצירת מופת על זמנית שניתן באמת לשמוע שוב ושוב בלי סוף. הגעתו לישראל בקיץ מרגשת אותי במיוחד (ובגללו התחלתי לנגן במפוחית).

כל יצירותיו של חנוך לוין

"שהן בעצם אוסף של פיסות פילוסופיות בעיניי".

כל סרטי ווס אנדרסון

"ובמיוחד האחרון, 'מלון גרנד בודפשט'. החוויה הקולנועית שהוא מעביר ברמת הארט המוקפד, העולם הבדיוני והסיפורים המורכבים והנוגעים ללב – מצליחים באמת לנתק אותי מהמציאות".

ועוד משהו: "אם לא אייפון, אז מפוחית. בסרטי כלא היא מספקת את הסחורה".

ירון טראקס, בעל מועדון הבלוק

הפודקאסט RA-300 של די.ג'יי הארווי לרזידנט אדוויזר מ־2012

"אחד הסטים המוקלטים הנדירים שלוקחים את אמנות התקלוט לשלב הבא. קליידוסקופ פסיכדלי של רוקנ'רול, אופרה מהחלל החיצון, מוזיקה קלאסית, אסיד, דיסקו, אפרו־ביט ואלקטרוניקה מופשטת".

הקליפ "You'll Never Walk Alone" של פאטי לאבל ומקהלת גוספל

"תיעוד הופעה מ־1985 בתיאטרון אפולו המיתולוגי בהארלם, ניו יורק, בממד אחר של שלמות ורוחניות. קצת לא הגיוני שזה קרה בכלל. זה יעשה את העבודה בכל פעם שארצה לבכות ולהרגיש את הנשמה שלי יוצאת מהגוף ויקל על הבדידות".

כל העונות של הסדרה "תרגיע" של לארי דיוויד

"זאת נראית לי כמו אחלה דרך להעביר את הזמן".

ועוד משהו: התלבטתי בין קובייה הונגרית, בובת מין, פסנתר וזרעים של מריחואנה, אבל בסוף החלטתי ללכת על רפסודה. יותר מדי שקט יכול להטריף אותי אחרי יום־יומיים".

ירמי שיק־בלום, במאי, תסריטאי, סטנדאפיסט וטרוריסט רשת

הספר "סוף דבר" מאת יעקב שבתאי

"אף על פי שזה סוג של ספר המשך ל"זכרון דברים" ששבתאי כתב קודם והוא ספר מופת, הייתי לוקח אותו מהסיבה שיש בו את תיאור המוות הכי מרגיע שיצא לי לקרוא ונראה לי שזה יכול לתרום לי כשאגסוס כמו אחרון נוסעי המטוס המלזי".

הסרט "מציצים" של אורי זהר

"בתנאי שיש באי טלוויזיה עם DVD. אורי זהר הוא הבמאי האהוב עליי ובאווירת חוף ים בתולי הסרט יכול להשתלב נהדר בנוף".

פסל "המשתנה" של מרסל דושאן

"יצירת האמנות הכי פרקטית שאפשר לקחת לאי בודד".

ועוד משהו: "כשהייתי ילד שמן עם פאוץ', טרנינג, משקפיים וחצ'קונים היה לי חלום שתהיה לי בבית מכונת צמר גפן מתוק ו/או ברז קוקה קולה ו/או מתקן שווארמה. יש מצב שהייתי מתפשר על אחד מהם וסוגר על הדרך חלום ילדות. גם מגלשת מים יכולה לבוא טוב. אבל נראה לי שבסופו של דבר הייתי בוחר בחסקה, או במזרן ים".

המזרקה – מרסל דושאן
המזרקה – מרסל דושאן

אלכס אפשטיין, סופר

ספרי "אלף לילה ולילה"

"כדי שתמיד יהיה סיפור חדש לקרוא, גם אם נדמה לך שכבר קראת את כולם".

הספר "הברון המטפס" מאת איטאלו קאלווינו

"כדי להתרגל לישון על עצים. העקרבים לא מגיעים לשם".

״ספר הישויות הדמיוניות״ מאת חורחה לואיס בורחס

"כדי למצוא קורטוב היגיון במבוך ההזיות".

ועוד משהו: "מאוורר תקרה. כדי שיהיה משהו לתלות על הירח".

איטאלו קאלווינו
איטאלו קאלווינו