דווקא עכשיו: גל תביעות נגד מסעדות בעיר בגלל אתרים לא נגישים

לולי. כן בבקשה. צילום: אסף קרלה
לולי. כן בבקשה. צילום: אסף קרלה

בזמן שעולם הקולינריה המקומי עדיין מתמודד עם קשיי הקורונה, נשלחו לעשרות מסעדות וברים בעיר כתבי תביעה בסכומים מצטברים של מיליוני ש"ח. דיברנו עם משפטנים שהסבירו מדוע התביעות עוסקות דווקא בנושא הזה, ועם מסעדנים שמסרו שניתן לפתור את הסוגיה מבלי לערב בית משפט

רק זה היה חסר לענף הקולינריה המוכה: עשרות בעלי ברים ומסעדות מתמודדים כיום עם גל תביעות ייצוגיות, בעיקר בגין חוסר נגישות. התדר של אייל שני, קבוצת נוקס (לולי, אמש), הוטל דה ויל ושישקו כבר מתמודדים עם תביעות בגובה מאות אלפי ואף מיליוני ש"ח. עותק כתב תביעה בן 28 עמודים שהגיע לידינו מנמק את ההפרות בהימנעותן של המשיבות מהנגשת אתרי אינטרנט המופעלים על ידן, מפרסום הסדרי נגישות וממינוי רכז נגישות.

פרט למתן הוראה לתיקון הליקויים מבקשת התביעה מבית המשפט, "להורות לכל אחת מהמשיבות, בנפרד, לפצות את חברי הקבוצה בגין הנזקים אשר נגרמו להם בשל עוולות ומחדלי המשיבות… בסכום מצטבר משוער של כ־500 אלף ש"ח, ובסך הכל עבור כל המשיבות, בסכום מצטבר משוער של כשני מיליון ש"ח".

על פי כתב התביעה, אתרי בתי העסק הנתבעים מזמינים לקוחות אך התובע, נכה תושב תל אביב, "אינו יכול לעשות שימוש או להפיק הנאה מכל אלה (לא באתרי האינטרנט עצמם, ומעיון באתרים אלה, יתכן שאף לא בבתי העסק השונים של המשיבות)". אין עוררין על כך שחוק הוא חוק ושיש לציית לו כדי להקל על אנשים עם מוגבלויות. עם זאת נראה כי בפרשה מעורבים אינטרסים זרים, שטובת האחרונים אינה הדבר היחיד העומד לנגד עיניהם.

לילך ספיר (צילום: אנטולי קריניצקי)
לילך ספיר (צילום: אנטולי קריניצקי)

"זה קטע פסיכי. כתבי תביעה נשלחו בסיטונות", אומרת בכעס לילך ספיר מבעלי הפיקוק. "כל כתב תביעה נשלח לכ-20 מסעדנים, שנתבעים על מיליוני ש"ח כי אתר האינטרנט שלהם אינו נגיש. הנגשת אתר אינטרנט זו פעולה פשוטה. אף אחד לא חשב להוציא לי התראה כדי שהתקלה תתוקן. במקום זאת ישר הוגשה תביעה על ידי עורכי דין שמחפשים דרכים להתעשר. מספיק שמוצאים אדם אחד עם מוגבלות ומציעים לו להגיש בשמו תביעה ייצוגית מבלי שיצטרך לשאת בעלות כספית כלשהי, אלא לקבל אחוזים מהסכום שבית המשפט יפסוק".

ספיר מספרת כי פתחה קבוצת פייסבוק לבעלי מסעדות וברים שהוגשה נגדם תביעה. "התחלנו לברר עלויות של עורכי דין והסכומים גבוהים מאוד, 10-18 אלף ש"ח מכל בעל עסק. כרגע אנחנו בודקים את האופציות, מקבלים הצעות מעורכי דין ומנסים למצוא מישהו שייצג את כולנו יחד כדי לצמצם עלויות. התחושה הכללית היא של ניצול ציני בתזמון הכי קשה שיכול להיות".

ארגון מסעדנים חזקים יחד, הטרוד בימים אלה בענייני הקורונה, נדרש גם כן לנושא. מנכ"ל העמותה תומר מור מספר על מספר מצומצם של עורכי דין ובעלי תו נכה, התובעים בעלי עסקים שהאתר ומערכת ההזמנות הטלפוניות שלהם אינם מונגשים או שהמקום עצמו אינו מונגש באופן מלא או חלקי. "ברמת הצדק המוחלט יש להם קייס", הוא מודה מיד. "ברמת הפרקטיקה, פשוט יותר היה לשלוח מייל לבעל האתר שיתקן את הליקוי, במקום לתבוע אותו בסכומים שלעולם לא יהיו לו".

תומר מור
תומר מור

תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות) תשע"ג-2013 קובע בין היתר שכל בית עסק המחזיק באתר אינטרנט חייב לפרסם בו את דרכי הנגישות במקום, למשל הימצאות כניסה נגישה ושירותי נכים. הבעיה מתחילה בתרגום לשון החוק לשפת ניהול עסק. "יועצי נגישות אינם מדבררים את הדרישה הזו וכמעט כל בעלי העסקים אינם מודעים לה. זהו הבסיס לתביעות הייצוגיות", מסבירים עו"ד עמית גרוס, שותף מייצג במשרד דורון טיקוצקי קנטור גוטמן נס ועמית גרוס, ועו"ד הדס גרוסי, שותפה במשרד וראש מחלקת תביעות ייצוגיות וליטיגציה.

מדוע התביעות עוסקות דווקא בנגישות?
"עד לפני מספר שנים תובענות ייצוגיות הוגשו ללא אגרת בית משפט. כדי לצמצם את התופעה קבעה שרת המשפטים לשעבר איילת שקד אגרה בגובה כעשרת אלפים ש"ח לכל תביעה ייצוגית. מכיוון שיש רגישות מוצדקת לציבור הנכים, תביעות הנוגעות לאנשים עם מוגבלויות הוחרגו מהצורך באגרה. הגשת תביעה הנוגעת לנגישות פטורה מאגרה, ועורכי דין שעוסקים בתביעות ייצוגיות גילו את הנישה הזו. מעט לפני פרוץ הקורונה החל גל גדול של תביעות בנושא אי פרסום דרכי נגישות. ברור שברגע שבעל מסעדה או בר מקבל תביעה ייצוגית הוא יפעל לתיקון הליקוי, ומצד שני הוא ינסה לחסוך בעלויות ויהיה מוכן לשלם לפחות כמה אלפים כדי לסלק את התביעה".

עו"ד עמית גרוס (צילום סיגל סבן)
עו"ד עמית גרוס (צילום סיגל סבן)

האם המטרה היא להלחיץ את בעלי העסקים ולגרום להם לשלם?
"בתביעה ייצוגית, עוד לפני קבלת המסמך עצמו, בעל העסק מקבל טלפון מהבנק. ומכיוון שתביעות ייצוגיות מוגשות על מיליוני ש"ח נגד כמה בעלי עסקים יחד כדי לנפח את התביעה, נוצר מצב מלחיץ. זו בדיוק הנקודה שאותה עורכי הדין מנצלים. התובעים הייצוגיים הם סדרתיים. אותה תובעת יכולה להופיע בתביעות שמוגשות נגד עסקים במקומות שונים בארץ – פשוט עושים גוגל ומי שעולה בגורל מקבל תביעה. יש קבוצות שקיבלו תביעה ייצוגית ביותר ממקום אחד שהן מפעילות ולכן הן צריכות לשלם פי שניים ושלושה, ולפעמים אפילו מול אותם עורכי דין שתבעו אותם פעם בירושלים ופעם בתל אביב", אומרת עו"ד גרוסי. "שוחחתי עם אחד מעורכי הדין המייצגים שהודה שיש לו תוכנה שסורקת אתרים ומוצאת את אלה שאינם מונגשים".

עו"ד הדס גרוסי (צילום סיגל סבן)
עו"ד הדס גרוסי (צילום סיגל סבן)

עו"ד גרוס מספר עוד כי משרדו מטפל כרגע ב-40 ברים ומסעדות שבעליהם קיבלו תביעה ייצוגית. "בעסק קטן תביעה ייצוגית היא עניין של להיות או לחדול. לכן בעל עסק כזה יעדיף לשלם על אף שאף אחד לא נפגע". לדבריו, מאחורי התביעות עומדים "שחקנים חוזרים בבתי המשפט. אותו אדם שנפגע מבחינת נגישות במסעדה מסוימת יכול להופיע בתביעה נגד מסעדות אחרות. אנחנו מטפלים בתביעות ייצוגיות על עישון, כאשר אותו אדם מתיישב לצורך העניין בחמש מסעדות שונות, עובר ממסעדה למסעדה ואז תובע. רואים שהתיק נבנה על ידי עורכי דין שמתחלקים בשלל, וברור שמי שמוביל את התביעה הייצוגית עושה זאת בניגוד לתכלית החוק".

האם בית המשפט אינו אמור להבחין בכך?
"באופן מפתיע, בית המשפט לא תמיד זורק אותם מכל המדרגות. היו תביעות שנדחו, אך בלא מעט מקרים בית המשפט אומר 'ידיי כבולות'. במדינה מתוקנת, עשרות תביעות שהוגשו על ידי אותו אדם היו מדליקות נורה אדומה. למה לעשות שקר בכוונת מכוון ולנצל את החוק בצורה כל כך קיצונית כלפי ענף כל כך מוחלש? ובית המשפט לכאורה נותן לזה יד. לתביעה ייצוגית צריך להגיע צח כשלג. מי שמגיש 100 תביעות אינו צח כשלג, ומשום מה בית המשפט אינו מאמץ את הגישה הזו. עד שלא יבוא שופט שיגיד שזו אינה תכלית החוק וידחה את התביעה, העלויות המשפטיות ועשרות אלפי השקלים שעלולים להיפסק יכולים למוטט עסק. במקום שבעל מסעדה או בר ישלם 500 ש"ח עבור הנגשת האתר, הוא צריך לשלם 40 אלף ש"ח להתמודדות עם התביעה הייצוגית".

על אף שהתביעות מוצדקות לכאורה, התובעים כמעט שאינם נהנים מהפיצוי הנפסק להם. "אם נסגרת פשרה, 20 אלף ש"ח הולכים לעורך הדין והתובע המייצג מקבל 1,000 ש"ח. זה סדר הגודל ואין פיצוי לטובת הקבוצה, רק לדאוג לשכר טרחה לעורכי הדין", אומרת עו"ד גרוסי. עמותת מסעדנים חזקים ביחד מסייעת לחבריה בהנגשת שירותים משפטיים ובמקביל נמצאת בקשר עם עמותות נגישות. "אנו מנסים לגרום להן לרדת מהעץ ולבוא לקראת בעלי עסקים במיוחד בתקופה זו, ולעבוד יחד מול הכנסת כדי לקדם חקיקה מסודרת יותר ולצמצם חשיפה לקנסות אדירים", מסכם מור. בינתיים טחנות הצדק טוחנות לאט ולבעלי מסעדות וברים, שגם כך נמצאים במצוקה, יש עוד סיבה לדאוג.