מישיבה חרדית למסדרונות האקדמיה

אתם יכולים לדמיין מצב שבו בתיכון שלכם רק אחד מכל עשרה תלמידים היה זכאי לתעודת בגרות? לפי נתוני משרד החינוך משנת 2016, זה בדיוק המצב במוסדות החינוך החרדיים. הבנים מפסיקים ללמוד מתמטיקה, אנגלית ומדעים בכיתה ז', הבנות לומדות בסמינרים (תיכונים לבנות) שאינם מגישים לבגרות, ובהגיעם לשערי האקדמיה, גם אלה שיצאו בשאלה עלולים לראות בלימודים הגבוהים משימה אבודה מראש.

בשנים האחרונות פועלים ארגונים שונים על מנת לעזור למי שהתחנך במגזר החרדי להשתלב בלימודים גבוהים. את הקושי להשלים את הפער מלווה לא רק את בני המגזר החרדי, אלא גם את מי שהתחנכו במסגרות החינוך החרדיות, ובהמשך חייהם יצאו בשאלה.

בר אולחוב, יועצת הכוון ומיצוי זכויות בעמותת "יוצאים לשינוי", מסבירה את הבעייתיות הכפולה: "בוגרי החינוך החרדי שאינם חרדים כיום, לא מקבלים את "סל הקליטה" ואת הסיוע בהשתלבות באקדמיה ובתעסוקה אותו מקבלים חרדים. זה לא פשוט להשלים הכל מאפס בטווח זמן כל כך קצר, לכן יש צורך בהתאמה של תנאי הקבלה לנתונים איתם הם מגיעים".

סטודנטים בוגרי החינוך החרדי, שכבר לא חרדים היום, נופלים בין הכיסאות. בתמונה: סטודנטים וסטודנטיות בקורס של עמותת "יוצאים לשינוי"

"יוצאים לשינוי" אינו הארגון היחיד הפועל לצמצום פערים אלו. מתוך הכרה בקשיים העומדים בפני בוגרי החינוך החרדי, הקימה גליה גבעולי, משפטנית ודוקטורנטית באוניברסיטת תל אביב, את תכנית "מובילים לאקדמיה" באוניברסיטה, תכנית המלווה סטודנטים יוצאי החינוך החרדי החל מהליך הקבלה לאוניברסיטה ועד לסיום התואר.

לתכנית יש פסיכולוגים, עובדים סוציאלים, יועצי לימודים, אבחונים ללקויות למידה, צוות מלגות ובנוסף, ניתן סיוע לסטודנטים בסיום הלימודים בהשמה לעבודה.

את התכנית הקימה גבעולי בשנת 2015 בסיוע פרופ' רון חריס, דקאן הפקולטה למשפטים דאז: "כשהתחלתי את הדוקטורט בפקולטה למשפטים ראיתי שאין סביבי אף חרדי. התחלתי לחפש אנשים שיבואו לתכנית. זה היה מאוד חדשני, כי מדובר בפקולטה מעורבת ולא מופרדת מגדרית". בשנה הראשונה של התכנית השתתפו בה שני סטודנטים. השנה עתידים להתחיל בתכנית בין 11 ל-15 סטודנטים וסטודנטיות, חרדים ויוצאים בשאלה.

אחרי שנתיים של תכנית הפיילוט בפקולטה למשפטים, פנתה גבעולי בהמלצת סגן הרקטור, פרופ' אייל זיסר, לפקולטות רבות נוספות, ביניהן ביה"ס לעבודה סוציאלית, הפקולטה למדעי החברה, ביה"ס להנדסת חשמל ואלקטרוניקה, ביה"ס להנדסה מכנית, והפקולטה לניהול וחשבונאות. השנה הצטרפו גם הפקולטה למדעי החיים, ביה"ס למתמטיקה, והיד עוד נטויה.

אסתי תייר, חרדית בת 32 ואם לשניים, שמעה על התכנית דרך קבוצת הווטסאפ בבית הכנסת של בעלה: "כשסיימתי את הסמינר פניתי ליחידה ללימודי בגרות אקסטרנית ואמרתי להם שיש לי תעודה של לימודי חוץ. שאלתי מה אפשר לעשות עם זה, והם אמרו לי ששמים את זה יפה בצד ועושים בגרויות. הייתה לי מחשבה בראש לגבי תואר במשך שנים, אבל לא האמנתי שזה יקרה. כשהגיעה האפשרות ללמוד באוניברסיטת תל אביב, חטפתי את זה. השלמתי בגרויות ופסיכומטרי, עברתי ראיון והתקבלתי".

תייר נאלצה לשלם מחירים מקצועיים ואישיים על הלימודים האקדמיים: "זה לא פשוט. הייתי צריכה לעזוב את העבודה ובעלי היה צריך לתת המון פוש בעבודה מהצד שלו כדי שאני אוכל ללמוד. הבנתי שזה הזדמנות נדירה ושכדאי לי לממש אותה". היבט נוסף של הקושי הוא מול המשפחה, בייחוד כשמדובר בלימודים אקדמיים בקמפוס מעורב מגדרית: "אני מגיעה ממשפחה שהיא חרדית הארדקור וקשה להם לקבל את זה. כשאני אומרת משהו לגבי הלימודים אומרים לי: 'ששש… הילדים פה'. זה לא מתקבל יפה. עבורי כיום חוסר ההפרדה המגדרית הוא לא אישיו, אבל אני קצת יותר מרוחקת מהגרעין המשפחתי".

מה שמיוחד בתכנית הזו, היא שאורח החיים הנוכחי של המשתתפים בה לא משנה כדי להתקבל לתכנית.

למד בישיבה ועכשיו מצטיין דקאן. חיים דרדק (צילום: חיים דרדק)

חיים דרדק, בן 27, יצא בשאלה בגיל 18, אחרי 3 שנים בישיבה גבוהה והתגייס להנדסה קרבית. את מרבית בחינות הבגרות ואת בחינת הפסיכומטרי השלים באופן עצמאי במהלך שש שנות שירותו הצבאי. הוא השתחרר חמישה ימים לפני קבלת דרגת הסרן, כדי להתחיל את הלימודים בזמן. חיים יתחיל את השנה השלישית ללימודי משפטים, כאשר את השנה הראשונה סיים כמצטיין דקאן. את הבגרויות החסרות השלים דרדק במהלך הלימודים לתואר: "לא מדובר בשילוב חרדים, אלא בשילוב אנשים שלא הייתה להם את ההזדמנות כי הם היו חרדים, ולכן זו תכנית שגם מאוד מתאימה ליוצאים". גבעולי מוסיפה: "קיים מצב שבו סטודנטים בוגרי החינוך החרדי, שכבר לא חרדים היום, נופלים בין הכיסאות וזה מאוד כואב לי. צריך לעזור להם הרבה פעמים יותר, כי לפעמים המשפחה בוחרת לנתק את הקשר ואין יותר את התמיכה הכלכלית והנפשית. אני מוצאת את זה כשליחות".

מפגש עם יוצרי "שטיסל". מימין: גליה גבעולי (צילום: טל גבעולי)

מעבר לסיוע ברמה האקדמית, תכנית "מובילים לאקדמיה" משלבת גם תכנים חברתיים. משתתפי התכנית, חרדים ויוצאים כאחד, נפגשו עם יוצרי ושחקני הסדרות הפופולרית "שטיסל" ו"שבאבניקים", ובשנה הקרובה יתקיימו פעילויות חברתיות פעם בחודש.

אז מה הלאה?

אסתי מקווה לעבוד באחד מהמשרדים הגדולים, או לעסוק בתפקיד משמעותי בשירות המדינה: "אני חושבת שהמעורבות וההשתלבות בכלל החברה הוא משהו נכון, והוא משהו שמתאים לי".

חיים התחיל טרום התמחות באחד מהמשרדים הגדולים בתל אביב, ובמקביל עובד בקליניקה פלילית באוניברסיטה. הוא מקווה שזה יעזור לו להחליט מה התחום שבו יתמקד כשיסיים את לימודיו.

גליה מייחלת לכך שהתכנית תלך ותתרחב: "נורא חשוב לי שפקולטות שעדיין לא הצטרפו – יצטרפו. אני יכולה להגיד מהניסיון שלי, אנשי הסגל מאוד מרוצים מהשילוב הזה. הם שומעים מגוון דעות גדול יותר וזה הרבה יותר מעניין לחיות בחברה מגוונת – לכולם".

ליצירת קשר עם תכנית "מובילים לאקדמיה":

galia.givoly@yahoo.com

ליצירת קשר עם עמותת "יוצאים לשינוי":

yozimleshinuy@gmail.com