טיים אאוט timeout

מגדת עתידות גרסת 2018

| מאת: שירלי סומק

אם פעם אנשים היו הולכים למיסטיקנית שתפתח להם בקלפים, ב-2017 חיזוי העתיד שייך למדענים. ראיון עם ד"ר רועי צזנה, חוקר עתידים, על המקצוע הייחודי ועל מה שצפוי לכולנו בעתיד

ד"ר רועי צזנה, חוקר עתידים באוניברסיטת תל אביב. צילום: חן גלילי

ד"ר רועי צזנה הוא חוקר עתידים במרכז למחקר סייבר בינתחומי ע"ש בלווטניק באוניברסיטת תל אביב, ומחבר הספר "השולטים בעתיד: הון-שלטון, טכנולוגיה, תקווה". בימים אלו עובד בארצות הברית, אך עדיין מרצה בארץ באמצעות האווטארים הרובוטיים שלו. כן, אווטארים רובוטיים.

מה זה אומר "חוקר עתידים"?

"אני משתמש במתודולוגיות שנבדקו ברמה מדעית והוכחו כדי לשפר דיוק בחיזוי לטווח הקצר, וכדי לשפר יכולת חשיבה יצירתית ומורכבת יותר על העתיד. מצד אחד חיזוי ברמה סטטיסטית: מה הסיכוי שג'ון סנואו ימות בפרק הבא של משחקי הכס, ומצד שני חשיבה על העתידים האפשריים – אילו תרחישים עומדים בפנינו.

כשאנחנו מסתכלים על העתיד לטווח הארוך, קשה מאוד לחזות את העתיד. למעשה בלתי אפשרי, מכיוון שהוא נבנה משילוב של הרבה מאוד מגמות שונות. לכן צריך להסתכל על הרבה אפשרויות בידיעה שאף אחת מהן לא תתממש במדויק, אבל לפחות מתוך ההסתכלות עליהן נוכל להבין יותר טוב את העתיד כשהוא יגיע אלינו, להיערך אליו קצת יותר טוב".

 

מגדת עתידות. צילום: Shutterstock

מגדת עתידות. צילום: Shutterstock

 

אז מה בסיס הנתונים ממנו אתה לוקח מידע בשביל תחזיות?

"תחזיות טובות ומדויקות אפשר לתת בנושאים שאפשר להסתמך בהם על העבר. אין כאן קסם או ספר שאני מכיר שאף לא יודע עליו.

"בשנתיים האחרונות פיליפ טטלוק (פסיכולוג פוליטי, ומחבר הספר "תחזיות-על" ופרופסור באוניברסיטת פנסילבניה, ש.ס.) ועמיתיו ערכו תחרות גדולה בה אנשים התבקשו לענות על שאלות לגבי העתיד. טטלוק ראה שכשמדובר בטווח ניבוי של בערך שנה קדימה, יש אנשים שהם 'חוזי-על' – שהם בשני האחוזים העליונים של הצלחה בתחזיות שלהם, באופן עקבי.

עוד התגלה שחוזי-העל לא צריכים מידע מיוחד. הם מצליחים לחזות יותר טוב מקציני מודיעין בכירים למרות שקציני המודיעים חשופים להרבה מאוד מידע סודי וחוזי-העל לא. מאיפה הם מקבלים את המידע שלהם? מהאינטרנט, מהעיתונים, מספרים. זה כל מה שצריך, כך מסתבר, כדי לספק חיזויים מדויקים לשנה הקרובה.

אז זה לקחת דברים כמו מדע בדיוני יותר ברצינות, כמו ז'ול וורן?

"מה ז'ול וורן עשה? את הדבר הבסיסי ביותר. לקח מדע פופולרי שהיה בזמנו, נגיד שהיה כזה, או קרא מגזין כמו science ומזה הוא הפעיל את הדמיון שלו וניסה לחשוב איך יכולים להשתמש בהמצאות הטכנולוגיות האלו. מהבחינה הזאת ז'ול וורן בהחלט היה עתידן. וורן החשיב את עצמו כעתידן רציני שמסתכל על הטכנולוגיות שכבר הומצאו.

המדע הבדיוני מראה לנו עולמות אחרים, בדרך כלל חדשניים יותר
לצילום: שאטרסטוק

 

ואתה במחקר שלך חוזה התפתחות של טכנולוגיות שכבר קיימות או שיומצאו?

"יש חדשנות בת קיימא וחדשנות משבשת. חדשנות בת קיימא היא מה שכל החברות מוציאות עליו מילארדי דולרים בשנה בפיתוח, מה שאמור לשפר את המוצר הקיים: לדוגמה איך אפשר לצמצם את צריכת הדלק של המכונית או להגביר את המהירות שלה. לא צריך להיות גאון גדול כדי לראות לאן דברים הולכים, ואם מתייעצים עם מומחים בתחום מגיעים למסקנות די טובות לשנה-שנתיים הקרובות.

החדשנות המשבשת היא יציאה מחוץ לקופסה. זה אומר שבמקום לקחת רכב עם מנוע בערה פנימי ולשפר אותו, הולכים ויוצרים רכב חשמלי, או אוטונומי. שם ממציאים את המוצר מחדש, או לוקחים מוצר מתחום אחד ומביאים אותו לתחום אחר והוא משנה את הכל. פורד אמר, 'אם הייתי שואל אנשים מה הם רוצים, היו אומרים לי שהם רוצים סוסים מהירים יותר', לא היו חושבים על מכונית. חדשנות משבשת גורמת לך להיות מטורף. לא לפחד להמציא סיפורים חדשים מתוך הבנה שרוב הסיפורים האלה ייכשלו. אבל גם להבין שעצם זה שאתה מספר את הסיפורים האלה גורם לאנשים לחשוב עליהם. זה בעצם מה שאני מנסה לעשות במידה רבה, לגרום לאנשים לחשוב".

 

איור של כביש בעל מסלול הטענה למכוניות חשמליות
צילום: Highways England

 

איזו תחזית שלך שמחת לגלות שהתממשה?

" לפני 5 שנים כתבתי ספר, 'המדריך לעתיד', וזה נורא מפתיע אותי שכל הזמן אני רואה שהדברים שכתבתי שם מתחילים להתממש, זה די מדהים עבורי. כמו למשל רכבים אוטונומיים. כתבתי עליהם פרק שלם. אמא שלי קראה את הפרק הזה ואמרה לי 'רועי אתה נפלת על השכל, אתה אומר שרובוטים יסיעו אנשים בכבישים?'. אמרתי לה שאני רואה את הטכנולוגיות מתפתחות לכיוון הזה. ותשמעי, בחמש השנים מאז כולם מדברים על זה.

"אל תשכחי לשאול על הספר החדש".

אתה חוזה את השיחה.

"אז לאחרונה יצא ספרי החדש, 'השולטים בעתיד: הון-שלטון, טכנולוגיה, תקווה'. הספר הזה דן בחלוקת הכוח החדשה בין הממשלות, אני מכנה אותן לוויתנים, התאגידים הגדולים – כרישים, והציבור הרחב – הסרדינים. בספר אני מפרט איך בזכות כל ההתפתחויות הטכנולוגיות שיש לנו היום הלוויתנים מקבלים יותר כוח ולא פחות כפי שחשבנו שיקרה.

האינטרנט אמנם נותן כוח לאדם הקטן, אבל עכשיו הממשלות למדו איך להתמודד איתו ולדכא באמצעותו. הצד השני של העניין הוא התאגידים. הם אלה שבסופו של דבר אמורים להיות אחראיים על האינטרנט, על המידע. גוגל, פייסבוק, אמאזון, אולי אפל. כל המידע עובר דרכם, וכתוצאה מזה יש להם כוח עצום בידיים".

 

רובוטים. צילום: שאטרסטוק

רובוטים. צילום: שאטרסטוק

 

מדינות ענן

"הכוח מתחלק בצורה לא שיוויונית, שבסופו של דבר מזיקה למאבק הראוי שאמור להתרחש כל הזמן בין חברות וגם בין ממשלות, והציבור כתוצאה מזה נפגע. הפתרון שאני מציע לבעיה הזו הוא קודם כל להבין שאין פתרון טוב במסגרת טכנולוגיית האינטרנט הנוכחית. המידע נדרש כדי לתת לנו שירותים יותר טובים, וככל שאלה יותר טובים החברה המספקת אותן גדלה במהירות והופכת לכריש. אבל יש גם אופק חיובי – לאחרונה נכנסה טכנולוגיה חדשה שנקראת Blockchain – הטכנולוגיה שמאחורי ביטקוין. הטכנולוגיה הזו מאפשרת, בהכללה, להעביר את הנטל של כוח המחשוב לכל מי שיש לו מחשב פרטי, ואפילו סמארטפון.

"בזכות ה-Blockchain יקומו ארגונים חדשים, אני קורא להם להקות, שיהיו בהצפנה גבוהה שאפילו מדינות לא יוכלו לפרוץ, והם יוכלו לקשר בין אינדיבידואלים ברחבי העולם. כתוצאה מכך ההיפותזה שלי היא שהארגונים האלה המבוססים על אלגוריתמים, יוכלו לספק שירותים למשתתפים, שנתמכים על ידי המשתתפים עצמם. לדוגמה הם יספקו שירותי ביטוח, שמירת מסמכים, יישוב סכסוכים ועוד.

ביטקוין (צילום: שאטרסטוק)

ביטקוין (צילום: שאטרסטוק)

 

כל הדברים האלה כבר מתחילים לקרות היום, ארגונים כמו Bitnation. אלה לא מדינות, כי אין להן טריטוריה, אבל אני קורא להן מדינות ענן, כיוון שהן יכולות לספק למעשה כמעט את כל השירותים שמדינה מספקת. מדינות הענן שיקומו בעצם יספקו תחרות גם לממשלות הקיימות, כדי שסוף סוף נפתח את שוק המדינות שהוא מונופוליסטי להחריד. זה העולם שלטעמי אנחנו מתקדמים אליו.

מה שהצעתי בספר זה שמכיוון שמדינות ענן מהסוג הזה יוכלו ברמה מסוימת להתקיים לנצח, כלומר כל עוד אנשים ישתמשו בשירותים שלהן הן ימשיכו להתקיים כי ימשיכו לתחזק אותן, הרי שמדינת הענן הראשונה שראוי שתקום היא מדינת הענן היהודית, שתספק סוג של תעודת ביטוח לעם היהודי".

מוזיאון תל אביב, רגע לפני הכרזת המדינה

אבל הממשלה עצמה לא מורכבת מהמשתתפים, נכון?

"אני לא מקדם מצב של תוהו ובוהו, אני מקדם מצב שבו למדינות ענן, הקיימות במדינות טריטוריאליות זרות, יהיה ממשל דיגיטלי שבו כן בוחרים אנשים לשלטון שיהיו נציגי הציבור, כן יש דמוקרטיה דילברטיבית שכולם מתווכחים ומחליטים מה לעשות, סטייל ויקיפדיה.

ושאלת השאלות – אתה לא חושב שבעצם זה שאתה מציע תחזיות אתה משנה את העתיד?

"וודאי. תראי, התקווה של עתידן מוצלח היא שיקשיבו למה שהוא אומר ויערכו מחדש ויבינו מה צריך לעשות ואיך לשנות. כל התחום שלי הוא חד משמעית מבוסס על כך על רצון שמישהו לעזאזל יקשיב לי. כלומר, יש דברים שאני מקווה להתבדות בהם, בגלל זה אני מדבר עליהם".

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק, בטוויטר ובאינסטגרם. עדכונים יומיים על הכתבות הנבחרות בטיים אאוט ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

now Silence is Golden SRV:SRV1 on: 1e092da91