תזרקי אותו: כך תנצחו את הנטיה לאגרנות
כך תיפרדו מחפצים סנטימנטליים בלי להתחרט על זה. לגזור ולא לשמור
תירוצים לא חסרים – זה נוסטלגי, ההוא יקר ערך, פה מזכרת מהאקס, שם תמונה מהוהה מהתיכון, ובלי שהרגשתם הבית שלכם עולה על גדותיו בפריטים קטנים שמרטיטים את לבכם ומרגשים (רק אתכם) עד דמעות, ובאופן אובייקטיבי ניתן לסווגם בסלחנות כפיצ'פקעס ובשיפוט מחמיר כזבל שמור היטב. מה שבטוח: הם עומדים כבריקדה איתנה בדרך למטרה הנכספת – בית מסודר למשעי ונקי מהסחות דעת. הבעיה מתחילה כשמנסים למיין ולהיפטר מאי אילו חפצים, ומיד עולים רגשות אשם שמשבשים את שיקול הדעת. מה עושים? ובכן, דמיינו שהבית עולה באש. האם יש משהו שבאמת יחסר לכם אם לא תקחו אותו אתכם? כך חשבנו. הקציבו לעצמכם חפץ אחד בלבד למזכרת מכל אירוע או אדם אהוב מהעבר. קנו את הקופסה הכי יפה שיש והקדישו אותה לאחסון החפצים הסנטימנטליים. זכרו שמותר לכם לשמור חפצים אך ורק בתוכה. את מה שניתן למסור למישהו אחר – העבירו הלאה. הרבה יותר נעים להיפרד ממשהו שיכול להיות שימושי למישהו שבאמת צריך אותו. עם כל הקושי הכרוך בפרידה מחפצים סנטימנטליים, כדאי שתשב לכם איפה שהוא מאחור התובנה שזיכרונות אינם תלויים בחפצים. אתם עומדים להיפרד מחפצים, לא מהזיכרונות.
אם גיליתם שמדובר בחתיכת אוסף על גבול האגרנות, וגם שהפרידה ממש מעיקה עליכם, אתם יכולים לנסות להפוך אותה לדרמטית פחות ולחלק אותה למנות קטנות. למשל: מדי שבוע לזרוק חפץ אחד בלבד.