סגירת התחתית ל-30 יום בצו מנהלי היא עוול מחריד, וכל אזרח צריך לעמוד בסולידריות מול האטימות השלטונית השרירותית הזאת. אבל סולידריות זה בקטנה. המשורר והקבוע אודי שרבני כתב על זה שיר. "זה רק בית קפה, אבל תחשבו שאנחנו בשנות ה-90', יש עדיין מקומונים והשיר הזה מופיע שם", הוא אומר (זה לא השיר, השיר בפנים)
>> בתחילת השבוע נסגר ל-30 יום בצו מנהלי קפה תחתית, מבתי הקפה האהובים ביותר בתל אביב, לאחר שבמקום נמצאו שני עובדים פלסטינים לא חוקיים. העובדים הגיעו מחברת כוח אדם לה הציגו תעודות זהות מזויפות, אך מי ששילם את המחיר היה אסף בריט, הבעלים האנרגטי והאידיאליסטי של בית הקפה, שנעצר ונאזק כאילו הוא ראש הקנוניה ולא קורבן של הנסיבות בפני עצמו. מאז עומד בית הקפה סגור וההפסדים מצטברים, אך למרות פוסטים ויראליים ברשתות ותמיכה ציבורית מקיר לקיר, לא נראה בשלב זה שיש לרשויות כוונות להכיר בעוול.
>> מישהו ללוש איתו: 32 תערוכות מומלצות למצוא בהן מפלט בסופ"ש
>> שבוע כבר לא מספיק לספר העברי. בתל אביב אנחנו נותנים לו חודש
מערכת טיים אאוט עומדת כמובן בסולידריות עם קפה התחתית ועם אסף בריט שמאבקיו כבעל עסק מצליח ואייקוני מתועדים היטב בחשבון הטוויטר החושפני שלו), ומייחלת לפתיחתו המחודשת והמהירה של בית הקפה שמככב בכל הרשימות הרלוונטיות שלנו, אבל סולידריות זה בקטנה. כל אחד יכול להיות בסולידריות. רק למעטים יש כישורים לעשות מעשה כלשהו מעבר לכך. הנה, הסופר והמשורר אודי שרבני כתב על זה שיר יפה, ולנו נותר רק לפרסם אותו. או כמו ששרבני אומר:
"זה רק בית קפה, אבל תחשבו שאנחנו בשנות ה-90', יש עדיין מקומונים והשיר הזה מופיע שם".
אודי שרבני // תחתית
אֲנִי רוֹאֶה אוֹתָם בִּרְחוֹבוֹת הָעִיר,
קְבוּעִים הוֹלְכִים, מְשׁוֹטְטִים,
מִתְיַשְּׁבִים בְּבָתֵּי קָפֶה כִּמְאַמְּנִים
שֶׁבּוֹחֲנִים שַׂחְקָנִים זָרִים, כְּשׁוֹהִים
בִּלְתִּי חֻקִּיִּים לְלֹא תַּחְתִּית
וּבְלִבָּם: עוֹד מְעַט, עוֹד מְעַט.
אֲנִי רוֹאֶה אוֹתָם. אֲנִי רוֹאֶה אוֹתִי.
אֲנִי רוֹאֶה אוֹתִי אִתָּם.
הכל טרי כואב ומטלטל,
נכון אלו לא חיי אדם ועדיין,
זה החיים שלי, הזהות שלי, המקום שאני הוא כבר 21 שנים.אתמול בבוקר פשט כוח משטרתי על העסק,
שני עובדים שהעסקתי דרך חברת כוח אדם עם אישורים ותעודות ושמות שהכל מסתבר כמזויף התבררו כשב"חים.אתמול בועז ואני בילינו כל היום בתא מעצר…
— אסף בריט (@asafbryt)June 2, 2026