תכף אני ארצה שתלכו מפה

גבעת היל

בצפון הישן, בסוף רחוב יהושע בן נון וסמוך לשפך הירקון, תתקלו ברחבה קטנה שהיא עולם ומלואו. מערת קבורה עתיקת יומין מתקופת מלכי יהודה, בריכה ומפל מים (מלאכותי, אבל נראה טבעי לחלוטין), צמחייה פראית ופינות חמד הופכים את המקום לאי אורבני אולטימטיבי.

האי בפארק הירקון

כדי להגיע לאי נדרשים קצת חוש כיוון וקצת יכולת ללכת לאיבוד. קחו לכם זמן שוטטות בפארק כשפניכם אל עבר גן הקקטוסים והגן הגזום בואכה אמפי וואהל. משם לכו לצד האגם לכיוון רמת גן עד שמשמאלכם יתגלה שביל שמוביל לאי. אמנם השער נעול, אבל אם מטפסים עליו תשאלו את עצמכם למה אתם לא עושים את זה לעתים קרובות יותר.

המזח של חוף התופים

החוף הסמוך לדולפינריום מפוצץ גם כיום בימי שישי, אז מתאספים אליו כל האנשים שטרם גזזו את הראסטות לקבלת שבת אלטרנטיבית בחברת דרבוקה. אפשר להמשיך להלך על המזח, ומדרום לשובר הגלים למצוא אזור שכבר לא שוחים בו, להישען על סלע ולקבל את השקיעה כשרק הדי התופים נשמעים ברקע.

גינת רות

אחד הדברים היפים ברחובות רועשים כמו דיזנגוף הוא שאפשר למצוא לצדו רחובות קטנים, ירוקים ומבודדים כמו רחוב רות ורחוב יעל. במרכז שבין הרחובות נמצאת גינה קטנה. הכבישים הצרים מבטיחים תנועה אטית של כלי הרכב שמסביב, הנדנדות מעסיקות את הזאטוטים, העצים הירוקים מעניקים צל ואוויר ובית הקפה הקטן מוסיף עונג אלגנטי לכל העסק. לא להורים בלבד.

פארק מודעי

בין נווה שרת וצהלה משתרע פארק שהוא יער של ממש: עצי אורן גבוהים, ספסלים, משטח החלקה, שולחנות פיקניק ומעט מאוד אנשים באמצע השבוע. נכנסים לצהלה דרך רחוב צה"ל, נוסעים שני ק"מ ופונים שמאלה ברחוב יונתן. אם בא לכם להרגיש שוויצרים או לפחות מקוריים ולו לרגע, זה המקום.