תל אביב חוזרת: בתי הקפה שהעיר לא יכולה בלעדיהם

קפה נחת

תחייתה של כיכר דיזנגוף, אחרי טרגדיה של טעויות שנמשכה עשורים ארוכים, היא מהאירועים המשמחים ביותר של השנים האחרונות בתל אביב שלא כללו שימוש מופרז באמדי. הקאמבק הזה של הכיכר לא יכול היה לקרות בלי קפה אחד טוב, אבל למה להסתפק בקפה טוב כשאפשר לדרוש ולקבל קפה מעולה ממש? 

קפה נחת השתלט על פינת ריינס בכיכר כאילו תמיד היה שם, ספוט שקט ורגוע בלב ההמולה הדיזנגופית. עיקר כוחו של נחת נעוץ במיקרו בית קלייה שהוקם במקום ומייצר תערובות קפה קלוי מלוטשות ועילאיות, המתחרות בכבוד ובנחישות על תואר הקפה הטוב בעיר (ומיוצאות גם לקפה אדא חנינא היפואי). 

השילוב המושלם בין שולחן עם נוף לכיכר והפוך עוצמתי שיכול להעיר את העיר כולה, עם תפריט מוקפד וידידותי לטבעונים, הפך את קפה נחת לחלק מהותי משגרת יומם של תושבי האזור, בדרך הבטוחה להגדרתו כקפה מיתולוגי בעוד כעשור. יש למה לחכות. ואם כבר מחכים אז תעשו לנו מקיאטו חזק.
קפה נחת, כיכר דיזנגוף 1

קפה נחת (צילום: אנטולי מיכאלו)

התחתית

הניינטיז היו טובים לתל אביב. הימים היו משונים והלילות אפילו יותר. מעט אחרי שנפתחה הפיצוצייה הראשונה בעיר באבן גבירול, והקונספט של 24/7 הוכתר כדבר המגניב ביותר ביקום, נפתח ברחוב לינקולן מקום צנוע ששילב בדרכו המחופפת בין פיצוצייה ובית קפה. 

יותר משני עשורים חלפו, ובמהלכם שילש המקום את גודלו, נפטר מהאלמנטים הפיצוציים, גיבש תפריט עשיר, פצח ברומן עם מאפיית לחמנינה והפך לאחד מבתי הקפה האהובים והפופולריים בעיר. בשעות היום התחתית הוא קפה ברנז'אי לעילא עם כמה מעמדות הלפ טופ הנוחות והנעימות בעיר, בשעות הערב מתפתחת בו סצנת דייטים נובורישית שנראית כמו אודישן ליהוקים ל"חתונה ממבט ראשון", ועם זאת הוא נותר שכונתי, חסר יומרות ונון שלנטי גם אחרי שה־24/7 שלו נדחקו לגטו הסופ"ש, שריד כמעט אחרון לעשור המשוגע ההוא שבזכותו כולנו כאן. חוץ מרבין.
התחתית, לינקולן 9, 5618579־03

התחתית. צילום: בן קלמר

קפליקס

בית הקלייה היפואי הקטן הפך במרוצת השנים למיני רשת המחזיקה שלושה מיקומים ומרכז הדרכה אשר כל אחד מסניפיה נושא עמו ניחוח ייחודי וכולם מתוקים מאוד ובעיקר מציעים קפה משובח באווירה שכונתית. הסניף בקינג ג'ורג' מושלם לאספרסו שאחרי הארוחה בקוסם, הסניף ברחביה בפלורנטין הוא הנקודה הראשונה לפני הקניות בלווינסקי, והסניף המקורי בשולי כיכר נגה ביפו מאכלס את הקבועים שמקבלים את הקפה שלהם בכוסות קבועות ומצדיקים את הנאצות המסורתיות על הקשר ההדוק שבין תושבי העיר לבין האספרסו שלהם.
קפליקס, שלמה המלך 12, 5250388־03;  סגולה 15 יפו, 5469890־03; מרחביה 6,  6097320־03

קפליקס (צילום: יח"צ)

לחמים

הרבה לפני שהתפוצצה בתל אביב סצנת המאפיות כבר הייתה מאפיית לחמים. היא החלה את דרכה בשנת 2002 כמאפייה שעובדת 24 שעות ביממה אל מול השוק הסיטונאי בתל אביב, ואכלסה בעיקר את סוחרי השוק ובליינים שניחוחות הפחמימות הליליים משכו אותם פנימה. מאז הספיק אורי שפט, האופה והמייסד, לכבוש את ניו יורק עם עוגת הבבקה שלו, לפתוח ולסגור סניפים ובעיקר לגרום לנו להתמכר לקרואסון שוקולד, למקלות הגאודה ולשמרים שוקולד הכי טובה בעיר (ובשעות מסוימות של הלילה, גם בעולם כולו).
מאפיית לחמים

מאפיית לחמים. צילום: דניאל לילה

נחמה וחצי

נחמה וחצי זה לא בית קפה, זה כת. כשתיכנס עם מחשב תקבל מבטים חושדים מכל מי שיושב. אם תתפוס מקום שבדרגה גבוהה יותר ממספר הפעמים שאתה מגיע בשבוע, תזכה כבר למבטים נוזפים. אתה יכול לקבל כוס מים, אבל שתדע שאפשר לבקש עציץ, כוס המים השמורה למקומיים עם כל מיני ירוקים ופיסת לימון. וגם אז, אם המלצר לא יחבב אותך באותה שניה, אתה תקבל את כוס המים הרגילה והמסריחה שלך, כי אתה עדיין לא שווה עציץ. הבנת?
נחמה וחצי הוא מקום לא סימפטי, במיקום אסטרטגי, שאפשר להתחבא בו אבל רוב האנשים באים לראות ולהראות עובדים על תסריט או על הספר שלהם, למרות שלאף אחד לא באמת אכפת. את שומעת, דגנית? אף אחד לא יקרא את הספר הזה אף פעם! די! הגיע הזמן להתקדם!

אנשים שהולכים קבוע לנחמה וחצי מרגישים בעלות על המקום, הם מתווכחים על מהו המקום הכי טוב ומה דיל הצהריים הכי יעיל. זה מקום שאפשר לקיים בו פגישות ארוכות, או סתם לשבת ביום שישי ולהתבונן על כיכר הבימה הלבנה והיפה מרחוק. נחמה וחצי ממשיכה לייצג נאמנה את תל אביב היצירתית אבל מהצד העסקני שלה. זה מקום שגם כשפתח לו סניף נוסף צמוד לא השתנה כמעט בכלל. אפשר להתחבא בו במשך שעות עם המחשב שלך ולהיות לבד בעיר שכבר לא מאפשרת כמעט לעשות את זה. בהרבה מובנים, נחמה וחצי הוא השבלונה שממנה גוזרים ומדביקים את כל שאר בתי הקפה בתל אביב, שהם כידוע השבלונה שממנה גוזרים את כל שאר בתי הקפה במדינה. נכון, זה לא הכסית של ימינו, ואף אחד לא יתיישב שם לכתוב שירה. בנחמה וחצי מכינים את המצגת הכי טובה שהכנת אי פעם, כזאת שכל המשרד יקום וימחא לך כפיים בסוף הפרזנטציה. ואתה יכול לרגע לשתות עציץ, לבהות בפינת הרחובות היפה בעיר ולהרגיש כמו הדוד אבידן של פאוואר פוינט.
נחמה וחצי, אחד העם 144, 03-6852326

נחמה וחצי (צילום: אנטולי מיכאלו)

טוני ואסתר

פעם אחת קבוצה של נשים שבאו מעכו לטייל בתל אביב ישבו לידי בטוני ואסתר והתחילו לשאול אותי מה עושים פה בפלורנטין, עליה הם שמעו שהם המקום הכי "מגניב" בעיר. אכן, טוני ואסתר, שיושבים בלב לוינסקי, הם התבנית של פלורנטין, שכונת הצעירים שהולכת ומתברגנת אבל עדיין שומרת על צביון התיירים שבאים לראות איך הצעירים המגניבים של תל אביב חיים.

טוני ואסתר זה מקום פשוט מאוד – אפשר לשבת שם עם מחשב שעות אם תפסת את אחד ממעט השקעים במקום, אפשר לאכול אוכל פשוט ומאוד טעים, אפשר סתם לשבת עם משקפי שמש ולהיות במרכז של השכונה שבאים אליה מכל הארץ לראות איך צעירים חיים בתל אביב.
טוני ואסתר, לוינסקי 39, 03-5281843

טוני ואסתר (מתוך פייסבוק)