תל אביב פוסט קורונה

העיר שנרצה שתהיה לנו: לשים קץ לעידן המדרכות הצרות

כיכר מגן דוד. מקרה בוחן. צילום: עיריית ת"א
כיכר מגן דוד. מקרה בוחן. צילום: עיריית ת"א

תקופת הקורונה מייצרת גם הזדמנויות לשיפור פני העיר ולתכנון נכון יותר. בסדרת כתבות חדשה נתמקד כל פעם בנושא אחר, והפעם על הצורך לתעדף את הולכי הרגל באמצעים מגוונים ובהם: הרחבת מדרכות, הצרת כבישים, הצללות ומעברי חצייה. מדוע שכיכר מגן דוד לא תידמה לשיבויה בטוקיו?

שנת 2021 שבאה עלינו לטובה, עומדת להיות שנה מאתגרת מבחינה תחבורתית. שנה מאתגרת שפותחת עשור מאתגר עוד יותר. בעוד שמועד סיום העבודות על הקו האדום של הרכבת הקלה מתרחק, העבודות על הקו הירוק והקו הסגול רק מתחילות לתפוס תאוצה, ואיתן עוד שיבושים עבור תנועה ממונעת בעיר.

הקו הירוק – שבדומה לקו האדום, מתוכנן להיות תת-קרקעי במקטע שחוצה את מרכז תל אביב – עומד להיות יריית הפתיחה של שיבושי התנועה, כאשר העבודות על הפורטלים בשדרות נורדאו ושדרות הר-ציון צפויות להתחיל בחודשים הקרובים.

מתווה הקו הסגול. נת"ע
מתווה הקו הסגול. נת"ע

העבודות על הקו הסגול ברחוב ארלוזורוב אמנם התחילו בעצלתיים כבר ב-2019, אבל בחצי השנה הקרובה עבודות תשתית צפויות להתחיל במלוא המרץ גם ברחוב בן יהודה ואלנבי (כאשר חסימות הרמטיות של הרחובות צפויות להתחיל לקראת סוף השנה).

בשלב מסוים, כך יש לקוות,  תושבע ממשלה שתצליח להעביר תקציב, וכתוצאה מכך תאושר ותתוקצב סופסוף תוכנית המטרו. יש אמנם עוד הרבה סימני שאלה לגבי המטרו, אבל מה שבטוח הוא שאם חשבתם שלנהוג בתל אביב בעשור האחרון היה בלתי נסבל, אתם לא יודעים מה מחכה לכם בשני העשורים הבאים. אבל רגע, אל תברחו לפרברים עדיין. אני יודע ששינוי הוא מפחיד, אבל דווקא במבחינה תחבורתית הוא ממש לא חייב להיות כואב כל כך .

ציטוט מפורסם של רם עמנואל – ראש המטה של הנשיא אובמה בזמן המשבר הכלכלי של 2008 – שכבר הפך לקלישאה, אומר ש"אנחנו לעולם לא רוצים לבזבז משבר רציני. ומה שאני מתכוון בזה הוא שזו הזדמנות לעשות דברים שחשבנו שאיננו מסוגלים לעשות קודם לכן".

אפשר כמובן להשאיל את הציטוט הזה לכל סקטור במשבר או עבור כל בעיה מבנית שנחשפה ביתר שאת בעקבות הקורונה, אבל מבחינה תחבורתית, הוא מתאים במיוחד עבור תל אביב. האם היא תנצל את שלל עבודות התשתית העתידות לשבש את תנועת המכוניות בה כדי לקדם באגרסיביות מהלכים שיתרמו להיפוך הפירמידה התחבורתית בעיר? או שמא היא תמשיך בקצב הנוכחי – שאכן הואץ משמעותית בשנה האחרונה – ותמתח את הקץ עוד קצת עבור הרכבים הפרטיים בעיר?

היפוך הפירמידה. מתוך מצגת של עיריית ת"א
היפוך הפירמידה. מתוך מצגת של עיריית ת"א

כולנו יודעים שתל אביב היא המרכז הכלכלי והתעסוקתי של מדינת ישראל, ושבכל בוקר מגיעים אליה מאות אלפי אנשים כדי לעבוד בה. אין זה מפתיע, אם כך, שיותר משלושה רבעים מתושבי תל אביב עובדים בתוך תחומי העיר. מנגד, עדיין יותר ממחצית מתושבי העיר מגיעים למקום עבודתם במכונית. שתי העובדות הללו מראות את הפוטנציאל העצום שיש בעיר להיפוך הפירמידה התחבורתית, וגם את החשיבות של שיפור ופיתוח תשתיות התחבורה עבור הולכי הרגל, משתמשי התחבורה הציבורית, ורוכבי האופניים והקורקינטים.

לפני הכל, כולנו הולכי רגל. לא משנה באיזה כלי רכב אנחנו משתמשים, כדי להגיע אליו אנחנו צריכים ללכת, וכדי להגיע מהחנייה, או מהתחנה, אל היעד שלנו, אנחנו גם צריכים ללכת. לכן, שיפור חוויית ההליכה בעיר צריכה להיות בראש מעניינו. החלק שמוקדש להולכי הרגל ברחוב הוא כמובן המדרכה, ולכן בה נתמקד ראשונה. שלוש הפעולות העיקריות שעל העירייה לעשות בעניין המדרכות הן לפנות, להצליל, ולהרחיב.

מדרכה תל אביבית טיפוסית, במקרה זה ברחוב אחד העם. צילום: יונתן רוזין
מדרכה תל אביבית טיפוסית, במקרה זה ברחוב אחד העם. צילום: יונתן רוזין

מדרכות תל אביב מלאות במכשולים: החל בעמודי חשמל ופחי זבל, דרך דוכני לוטו ואתרי בנייה, וכלה באופניים, קורקינטים, אופנועים, ורכבים חונים. מכשולים אלו מקשים על מעבר – ולפעמים מונעים אותו לגמרי – של אנשים בכיסאות גלגלים, הורים עם עגלות, או סתם זוג אנשים שרוצים ללכת צד בצד. העירייה צריכה לצאת במבצע פינוי מדרכות כלל-עירוני שיהפוך את ההליכה בעיר לבטוחה, רציפה, ונוחה. כלומר, גם לפנות מכשולים קבועים מהמדרכות בעיר, אבל גם לעצב מחדש מקומות ספציפיים שמקלים על האפשרות לחנות על המדרכה.

מנגד, צל הוא מצרך נדיר ברחובותינו. הפתרון לבעיית המחסור בצל במרחב הציבורי הוא ארוך טווח – נטיעת עצים ובינוי צפוף. אף על פי כן, העירייה הראתה שביכולתה להציג פתרונות יצירתיים להצללת המרחב הציבורי, כפי שעשתה בשדרות בן גוריון או בכיכר גבעון. לכן, לקראת הקיץ המתקרב נכון שהעירייה כבר עכשיו תתכונן עם כמה שיותר פתרונות הצללה.

הצללה רצויה בכיכר גבעון. מתוך קבוצת הפייסבוק "כיכר גבעון תל אביב"
הצללה רצויה בכיכר גבעון. מתוך קבוצת הפייסבוק "כיכר גבעון תל אביב"

בשורה התחתונה, הדבר הכי חשוב שאנחנו צריכים מהמדרכות שלנו הוא יותר מהן. הרחבת מדרכות זו פעולה איטית ויקרה, שבדרך כלל נעשית במסגרת עבודות תשתיתיות כוללות ברחוב מסוים. אך גם כאן, כמו שהעירייה הוכיחה בקיץ האחרון, ביכולתה להרחיב את שטח ההליכה ברחוב על ידי סגירת או צמצום תנועת הרכבים בו בצורה טקטית. סגירת רחוב לתנועת רכבים לחלוטין היא לא פעולה שניתן, או כדאי, לעשות בכל רחוב; ניתן לראות זאת בהבדל בכמות האנשים שבאים לשוק לוינסקי לעומת אלו הבאים לרחוב הארבעה – שני רחובות שנסגרו חלקית לאחרונה לתנועת כלי רכב. בכל שכונה בעיר יש רחוב מסחרי מרכזי אחד, או אפילו שניים, ויש לבחון אם סגירה מלאה או חלקית שלהם היא אפשרית.

שוק לוינסקי בימינו. צילום: טיים אאוט
שוק לוינסקי בימינו. צילום: טיים אאוט

אלמנט קריטי נוסף בשיפור חוויית ההליכה בעיר והפיכתה לבטוחה יותר הוא חציית כבישים. למרות שבשנתיים האחרונות המדרכות בעיר נהפכו לנתיב נסיעה נוסף עבור אופניים וקורקינטים, הסכנה האמיתית בפציעה חמורה או במוות עדיין נמצאת בכביש ובמכוניות. בכל הנוגע להתנגשויות קטלניות של מכוניות, העיקרון הבסיסי פשוט מאוד: ככל שההתנגשות מתבצעת במהירות גבוהה יותר, כך הפגיעה קטלנית יותר. לכן, המסקנה המתבקשת היא שסביבה עירונית בה רכבים נוסעים לאט יותר, היא סביבה עירונית בטוחה יותר.

לכאן נכנס העולם של מיתון תנועה. עולם זה מורכב מסל כלים עיצוביים רחב שנועד לסייע ביצירת סביבה עירונית שמתמרצת נהגים לנסוע לאט. לצערי, ערי ישראל לא מרבות להשתמש בכלים מגוונים מעבר לפסי האטה, מעגלי תנועה, ושלטים שמורים על מהירות מקסימלית של 30 קמ"ש. לאחרונה, עיריית תל אביב החלה גם לסמן על הכבישים ברחובות מסוימים שמדובר ברחוב ממותן תנועה המיועד גם לרוכבי אופניים.

דוגמה למיתון תנועה. צילום: עיריית ת"א
דוגמה למיתון תנועה. צילום: עיריית ת"א

אלא שיש עוד כל כך הרבה כלים אחרים שיכולים לסייע במיתון תנועה ברחובות: מעברי חצייה מוגבהים לדוגמה, משמשים גם כפס האטה לנהגים, אבל באופן עמוק יותר, משנים את ההיררכיה שבין הולך הרגל לרכב על ידי נתינת קדימות לראשון על פני השני.

אופציה נוספת היא הקטנת רדיוס הפנייה בקרנות רחוב. ככל שרדיוס הפנייה קטן יותר נהגים צריכים להאט יותר כדי לפנות בבטחה. בנוסף, מלבד האטת המהירות, שדה הראייה של הנהגים גדל ומשפר את יכולתם לראות הולכי רגל ורוכבי אופניים הבאים לחצות.

הקטנת רדיוס פנייה. אילוסטרציה: NACTO
הקטנת רדיוס פנייה. אילוסטרציה: NACTO

משפחה של פתרונות מיתון תנועה סובבים סביב הצרת המִסָעָה – החלק ברחוב שמיועד לכלי רכב. ככל שהדרך צרה יותר, נהגים ייסעו לאט יותר. כך ניתן להצר כל הרחוב על ידי הרחבת מדרכות, נתיבי אופניים, שתילת עצים, או חנייה של רכבים; ניתן לבנות "מיצרים אורבניים" (Pinchpoints), שבדרך כלל נבנים בין צמתים, אשר גם מצרים את הדרך וגם מקלים על חצייתה; או פשוט לבנות איי תנועה גדולים במעברי חצייה רחבים במיוחד, שגם עוזרים לארגן על הצומת וגם מקלים על הולכי הרגל בחציית הרחוב.

יש לתעדף הולכי רגל במעברי חצייה. תיעדוף זה צריך להגיע קודם כל על ידי הקצבת זמן ארוך יותר לחצייה, במיוחד צמתים גדולים וסואנים כמו לדוגמה צומת השלום. אופציה נוספת היא הוספת מחזור ברמזורים בצמתים, כך שיינתן אור ירוק בכל הרמזורים של הולכי הרגל בו זמנית, ואף יאפשר לחצות את הצומת באלכסון. הדוגמה המפורסמת ביותר בעולם לצומת כזה היא צומת שיבּוּיָה בטוקיו, אבל אין סיבה שהיא לא יכולה לעבוד בצמתים קטנים יותר בתל אביב כמו כיכר מגן דוד או כיכר המושבות. הגיעה העת שהעירייה תעלה הילוך במהפכה התחבורתית שאותה היא התחילה לקדם.