טיים אאוט timeout

היישר מהאייטיז: איך הפך הצייר האגדי בוב רוס לאייקון של מילניאלז?

| מאת: ניצן פינקו

בוב רוס, שלימד את אמריקה והעולם לצייר אי שם בשנות ה־80 וה־90, חזר להיות דמות קאלט בזכות רשת הולו שמשדרת שוב את תכניתו "The Joy of Painting". איך הוא נשאר רלוונטי?

בוב רוס, מתוך הפרסומת ל־MTV

עם אפרו שקשה לפספס, חולצת ג'ינס מכופתרת, חיוך רחב וקנבס ריק שמתמלא תוך רגע, המורה האגדי לציור בוב רוס זוכה בימים אלו לקאמבק פסטורלי. מאז שהתוכנית הישנה והפופולרית שלו, "The Joy of Painting", משודרת שוב ברשת הולו, חזר רוס להיות דמות קאלט – הפעם עבור דור חדש לגמרי.

רוס נחשב לאחד האמנים הידועים ביותר בארצות הברית בזכות הסדרה שלו ללימוד ציור, שכל פרק שלה נפל לז'אנר שנמצא איפשהו בין שיעור פרקטי לסדנת העצמה אישית. התוכנית שודרה בין השנים 1983־1994, תחילה בערוץ מקומי בווירג'יניה ולאחר מכן בשידור הציבורי. ברבות השנים היא הפכה ללהיט ברחבי העולם – בעיקר באמריקה הלטינית, אך גם ביפן ואפילו כאן בישראל – אולם השידורים נקטעו זמן קצר לפני מותו של רוס בשנת 1995, בגיל 52 בלבד.

עוד כתבות מעניינות:
הסוד המצמרר של מלון פאר בזיכרון יעקב
תערוכה שהיא גם מסיבה? ביקרנו בניסוי הפומו הכושל
בנקסי הישראלי עבר אבולוציה וכבר לא מפחד להיחשף

הולו משדרת את התכנית עוד מ־2015, ולאחרונה הביאה לרנסנס עבור מפעל חייו של רוס. זה בתורו גרר לא מעט מחוות מוזרות – לא מזמן, למשל, יוצרה לראשונה אקשן פיגר בדמותו של רוס. גם מתאגרף אמריקאי החליט להחיות את רוס בזירה, כשהוא מצויד בפאה מתולתלת ובשם המנצח "ויולנט בוב רוס". אם זה לא מספיק, תלמידי בית ספר בטקסס ובניו יורק עשו לאחרונה פלאש מוב שבו הם ציירו במקביל להקרנת פרק מתוכניתו של רוס כשהם מחופשים לצייר המנוח. לצד אלה היו גם מחוות ב"איש משפחה", בפרומו לסרט "דדפול 2", והאופה רוזאנה פנסינו העלתה ליוטיוב סרטון ויראלי שבו היא מציירת על פי הוראותיו באמצעות ציפוי עוגה.

אפרו בראי הצמצום הכלכלי

"אנשים אומרים לי, 'אני לא יכול לצייר קו ישר. אין לי את הכשרון לעשות את מה שאתה עושה'. שטויות במיץ. כישרון הוא תחום עניין שאתה משקיע בו. במילים אחרות, כל דבר שאתה מוכן להתאמן בו – אתה יכול לעשות", כך מסכם רוס את האידיאולוגיה שלו באחד ממאות פרקי הסדרה.

קל להאמין שהוא מתכוון באמת ובתמים לכל מילה: ב־11 שנות השידור רוס היה נחוש להראות לעולם שציור הוא לכולם ולכולן. הוא צייר נופים אירופאיים של פסגות מושלגות, אסמים מכוסי שלכת ביער, קקטוסים בשקיעה, אגמים שלווים, מפלים קסומים – ובעיקר עצים. הרבה הרבה עצים. ב־91 אחוז מהציורים שלו הופיעו עצים, ובדרך כלל הרבה עצים, ולא רק עץ אחד, כדי שלא יהיה לבד. למעשה, רוס צייר רק פורטרט אחד במאות הפרקים ששודרו במרוצת השנים. מוזר, בהתחשב בכך שהוא אחת מהדמויות הטלוויזיוניות שאהבת האדם מזוהה איתם יותר מכל.

היה זה המורה ביל אלכסנדר שלימד את רוס את הטכניקה "Wet on Wet" ששימשה אותו, ושבה נהוג לצייר בצבעי שמן באמצעות מברשות רטובות. אלכסנדר הגרמני הופיע בשידור הציבורי עוד לפני רוס, בסדרה בשם הדומה באופן מעורר חשד: "The Magic of Oil Painting", ולאחר מכן האשים את רוס בהעתקה. אלכסנדר לא טעה: רוס אכן לקח את הפורמט שלו, אך שכלל אותו. עם זאת, למרות התהילה, רוס מעולם לא הרוויח כסף מהעבודה שלו בטלוויזיה. התכניות נעשו בחינם, בהתנדבות מוחלטת. ההכנסות הגיעו מכל המסביב: הוא מכר קלטות וידיאו וציוד ציור, העביר סדנאות, וכיום יש לו גם ליינים שלמים של מרצ' שנמכרים בחנויות כמו אורבן אאוטפיטרז. ובכל זאת, מוזר לחשוב שדמות כל כך ידועה למעשה לא תוגמלה עבור העבודה שלה. האפרו המפורסם שלו, למשל, הגיע מתוך נסיון לחסוך כסף, כדי שלא יאלץ להסתפר לעתים קרובות.

הגישה של רוס מתכתבת עם עקרונות ה־DIY (עשה זאת בעצמך), לפיהם אין שום דבר שאנחנו לא יכולים לעשות. "אין טעויות, רק תאונות קטנות ושמחות", הוא אחד מהמשפטים השגורים של רוס, מגדלור של חיוביות, שבכל פרק חזר מחדש על כך שכולנו יכולים ליצור מאסטרפיס קטן משלנו. הכל שמח אצל רוס: בפרסומת ל־MTV בתחילת דרכו של הערוץ, הוא כינה אותו "ארץ העצים הקטנים והשמחים". עצם העובדה ש־MTV, רשת הטלוויזיה הבינלאומית שעשתה מהפכה בעולם, הייתה צריכה את רוס כדי שיעזור להם ביח"צ, אומרת לא מעט על הכוח שהיה לו בזמן אמת.

הקול הנעים שלו, שמלווה את ריקוד המברשות על הקנבס, הפך את רוס ללהיט ASMR (ז'אנר של סרטונים הכוללים רעשים וקולות חלשים שאמורים לגרום לרגיעה ולתחושת עקצוץ נעימה בקרקפת). הקול הרך והדיבור הנעים על סף הלחישה, ההנחיות של רוס תוך ערבוב הצבעים ובחירת המברשות, המשפטים המרגיעים ומעוררי ההשראה, הצחוק שנפלט לו לעתים בין תנועות המברשות ומוזיקת המעליות המרגיעה בתחילת הסרטונים – רוס מושלם לקטגוריה.

רוס לא תמיד היה רגוע ומתון: הוא בילה יותר ממחצית חייו בחיל האוויר האמריקאי. הוא סיפר שבתקופת השירות שלו הוא היה צועק וצורח על החיילים שלו, ולאחר השחרור החליט שהוא לא מוכן להמשיך להתייחס ככה לבני אדם. הסיבה היחידה שבזכותה הוא הצליח לעזוב את הצבא הייתה ההצלחה שלו במכירת יצירות אמנות.

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק, בטוויטר ובאינסטגרם. עדכונים יומיים על הכתבות הנבחרות בטיים אאוט ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

now Silence is Golden SRV:SRV2 on: f2fadbfc0df0