טיים אאוט timeout

מחתרת הקטיפה

| מאת: יונתן אמיר

קיטש וזונות, גלאם ופורנו - אלין אלג'ם בוחנת את גבולות הדימוי בתערוכת יחיד חדשה

אלין אלג'ם. צילום: גוני ריסקין

הציירת אלין אלג'ם עומדת לצד ציור גדול והיפר־ריאליסטי המתאר דימויים מקוטעים מסרטי פורנו. הדימויים מוסתרים בחלקם על ידי להקת ציפורי פלמינגו, שמביניהן מציצה עין של אישה. בציור אחר מופיעה מזרקה מעוטרת בפסלי סוסים צוהלים במעין רגע שיא. גם כאן סוס אחד מתבונן הישר בעיניו של הצופה. "העין שמסתכלת עליך היא הרגע הפוליטי", אומרת אלג'ם. "כציירת אני נזהרת פחות כשאני מייצרת קשר עין. אני כאילו אומרת לצופה: עצור, שים לב, תשאל שאלה".

השיחה עם אלג'ם מתקיימת לקראת תערוכת יחיד שתיפתח בשבוע הבא בגלריה ארטסטיישן שבמתחם התחנה. הפגישה נערכת בסטודיו באזור פלורנטין שאליו עברה לאחרונה אלג'ם אחרי שנים של עבודה בקריית המלאכה, ולאחר שהרגישה שאינה מסוגלת יותר להישאר במקום השורץ פעילות של זנות וסחר בסמים. "זה הפך בלתי אפשרי לעבוד שם, עם הקונדומים שזרוקים בכל מקום והצורך לנעול את הסטודיו מבפנים כל הזמן", היא מספרת. "מצאתי את עצמי מנסה לעבוד בסטודיו כשבחוץ עומד סרסור שמזיין את הזונה שלו. ואחר כך אני עוד צריכה לנקות את השאריות. מצד אחד, העירייה שולחת חברות בילוש לחקור האם אמנים מלמדים בסטודיו שלהם בניגוד לתנאים, ומצד אחר מבקשת מאותם אמנים לתלות שלט לקדם את האירוע שלה 'אוהבים אמנות, עושים אמנות'. מכל הדברים שזוכים בעיר הזאת להתעלמות או נעשים אוף דה רקורד, בוחרים לעשות מסע ציד דווקא אחרי אנשים שנמצאים בשוליים ולא מסוגלים להתקיים".

את מרגישה בשוליים?

"אם לא הייתי בשוליים, כנראה שהיו מסדרים את התאורה ליד הסטודיו שלי והמשטרה הייתה טורחת להגיע כשאני מתקשרת".

בתערוכות קודמות שלך שמרת על הפרדה – אמנות לחוד ועסקנות לחוד. גם הפעם על פניו אין קשר בין הדברים, ובכל זאת נדמה שחוויות מהעבודה בקריית המלאכה חדרו אל בדי הציור.

"ימים יגידו איך הדברים נארגים אחד בתוך השני, אבל ברור שהם משפיעים. זה מאוד לא סקסי לדאוג לחיים הריאליסטיים ולייצר סחף אחרי מצוקה בסיסית. יש דרך מושכת הרבה יותר לדבר על הציורים מאשר להגיד שהזונות בקריית המלאכה השפיעו עליי לעבוד עם דימויים מפורנו, אבל זה כן עזר לי ליצור את הפער בין ההרמטיות של הדימוי הפורנוגרפי לבין החיים עצמם. אולי החיים עצמם בדמות האספלט והקונדומים והשפיך בקריית המלאכה לא נמצאים בציור, אבל ברגע שעוד דימוי פורנוגרפי מוחלק, מחומצן ומטופל מופיע בו, הגודש יוצר את הווליום ואת הבלתי־אפשריות של הדבר הזה".

הסבירי.

"כשאתה נכנס לאתר פורנו אתה מקבל תגיות לכל דבר: אחד שחור ואחד אסייתי, עם דודה שמסתכלת מהצד וכו'. יש ספציפיקציה של כל כך הרבה נרטיבים שמאופיינים עד דק, ואי אפשר שלא להרגיש שזו אפוקליפסה".

בגלל שזה כל כך מאופיין?

"בגלל המקום שממנו מגיע הצורך לאפיין, כשהממד הוויזואלי הפך למפלצת שהיא החוויה עצמה. זה לא מפריע לי שמשהו ספציפי ידליק מישהו ספציפי, אלא שהאינפלציה היא רק ברמת הדימוי ולא באמינות. שחקני פורנו לא הופכים שחקנים טובים יותר – הכל נשאר במקום, ורק הדימויים ממשיכים לשבט את עצמם כמו סרטן".

אלג'ם שולפת ציור נוסף ושונה בתכלית, המבוסס על תצלום לווין של תזוזת קרחון. "זה דימוי מפרספקטיבה שבחיים לא תהיה לי", היא מסבירה, "ודווקא בגלל שבסופו של דבר אני, באופן מאד אנלוגי, צריכה להחליט איך אני מתרגמת את הכתמים שלו, זה קצת מערער את ההיפר־דימוי של הציורים האחרים. הציור הזה הוא כמו שיר ערש, כשיתר הציורים הם כמו מצב של הסנפה, בין אם של קוק או של ריטלין".

עבודה של אלין אלג'ם

עבודה של אלין אלג'ם

אם הדימוי הקיטשי והמרוקן כל כך מרתיע אותך, למה בחרת לצייר סוסים דוהרים מתוך המילה Dior על רקע שמים סוערים?

"יש פה דימוי רומנטי וילדותי. בגלל שהוא נעשה בציור שמן אז זה אפילו עוד יותר רומנטי, אבל מבחינתי זה גם קצת וודו לדימוי שהיה קיים פעם ואנשים ממש התכוונו אליו בלי אירוניה".

את רוצה לחזור לשם?

"אני מבינה שאני לא מרוקנת מזה כמו שהייתי רוצה לחשוב. גם אני מחפשת את הבשר שמתחת לעור המתוח. זה פתטי ונואש אבל הדרך היחידה להיות במקום שיוצר איזשהו רגש, היא להגיע מספיק פנימה כדי למצוא דימוי שנגע בך לפני שהכהית אותו. לרוע המזל זה אומר שאתה כאילו ברגרסיה וחוזר להיות טמבל. כשהייתי בת 12 ציירתי סוסים ופתאום אני חוזרת אליהם שוב".

כשמסתכלים על מכלול הציורים מבינים שבעצם זו בכלל לא תערוכה על פורנו, אלא על המשמעות של דימוי.

"פורנו זה כל דבר: זו תמונת הפרופיל שלך, תצלומי האוכל באינסטגרם, זה שכולם יודעים איפה אתה ומה אכלת ואיך סידרת את השניצל וזה שכולם עושים על זה לייק למרות שלאף אחד לא אכפת. קודם שמעתי רעש מהחלון וכשהתקרבתי ראיתי קבוצת דררות יושבת בחוץ ומקרקרת. היה מדהים לראות את זה, אבל במקום לחוות את הרגע מיד עלתה בי המחשבה האם לצלם אותו ולהעלות לפייסבוק".

גם הריגוש הבסיסי שלך מתוכים שצווחים מחוץ לחלון הוא תוצר סביבתי.

"אני לא חושבת שאנחנו חייבים להתרגש מהרגע, כמו שאנחנו כבולים לאנטי־רגע. המיתוג הוא הרגע, לא הדבר עצמו. אם אין טייטל לחוויה היא לא מתרחשת, ודרך הפורנו אפשר לדבר על זה. כשאתה אוכל, אתה לא צריך להביט בתמונות של אוכל יותר 'סקסי' כדי לאכול. גם באכילה וגם בסקס כל החושים פועלים. אבל פורנו – על אף היותו השטחה טוטאלית, ובזכות הזמינות הוויזואלית שלו – הפך להיות מוביל ומנסח של תסריט שמבוסס רק על חוש אחד: אובר (uber) חוש. ועכשיו התסריט משעבד אותנו, אנשים מנסים להתנהג כמו כוכבי פורנו שהם ראו בתת ז'אנרים, כמו הסבתא החורגת עם האסייתית והמנקה בבריכה. אבל האורגזמה המתוסרטת היא בנאלית במקרה הטוב, כך שבסוף היום כשגבר גומר כמו כוכב פורנו זה לא באמת מרגש אותו אלא להפך – מעצים את הריקנות שמגיעה אחרי. זו ריקנות שהולכת וגדלה והופכת לאנרגיה אלימה שמחפשת עוד תסריטים קיצוניים להתבטא בהם, וכך המעגל נמשך".

ובכל זאת, מי שמכיר את התשוקה שלך לגלאם מעבודות קודמות, לא יכול שלא להרגיש שיש אצלך גם כמיהה ואהבה לעולם הנוצץ, המלאכותי והמוגזם, להפקה המושקעת ולמופע שלה.

"כשהייתי בת 14 הייתי פאנקיסטית. הפאנק רוצה לערער את המובן מאליו, המוסכם והמובנה. אז אתה בתספורת מוהיקן ושם ניטים וטלאים, ואז אפשר לשאול – אם הכל נעשה כדי לבוז למשהו, למה לעשות מזה עניין כל כך צבעוני? אבל זה קטע של ווליום – אתה מגביר אותו וככה מייצר דיסוננס. גם באמנות שלי אני מגבירה את הדימויים, את הוורודים, את הקיטש ואת הסקס. אפשר היה להגיד שאם האמנות שלי מגיבה לאספלט אני גם בהכרח מקבלת את המרות שלו – של האפור והביוב. אבל כנראה שזה לא ככה, כי הנה, גם הפאנק מצליח להישאר בשוליים עם המוהיקן הסגול וכל הכוח שנלווה אליו".

תערוכת היחיד של אלין אלג'ם תוצג בגלרhה ארטסטיישן במתחם התחנה מ־30.1 עד 15.3

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק, בטוויטר ובאינסטגרם. עדכונים יומיים על הכתבות הנבחרות בטיים אאוט ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

now Silence is Golden SRV:SRV2 on: 4865fe341de