טיים אאוט timeout

פופ במקום פוליטיקה: הביאנלה בוונציה השנה היא ספקטקל ענק

| מאת: מיטל רז

הביאנלה בוונציה השלימה סוף סוף עם מה שהיא באמת, עמוק בפנים, מתחת לפוזות וליומרה האינטלקטואלית: תערוכת ענק גדולה, ראוותנית, פופית ומהנה לאללה

אז איך הביאנלה השנה? זו שאלה שנשמעת לא מעט בסמטאות ונציה הצרות, שהתמלאו בשבועות האחרונים בתיירות של אנשי וחובבי אמנות. לרוב התשובות חלוקות. אין ספק שהשנה הביאנלה מספקת את השואו. מי שאי פעם היה במגה תערוכה מסוג זה מכיר את תחושת הסחרור מהעומס הבלתי נתפס. אחרי ביקור באירועים כאלו לוקח זמן לחזור וליהנות מ"סתם" תערוכה קטנה ושקטה.

אם בביאנלה הקודמת האפלה, הקודרת ואפופת האינטלקטואליזם הניאו מרקסיסטי באוצרותו של אוקווי אנווזור הסתמנה התרחקות מתרבות הספקטקל – הביאנלה ה־57 מוכיחה שבאירועי ענק כאלו אין מנוס מפנייה לגירויים ראוותניים מטמטמי חושים. כן, יש לא מעט עבודות ספקטקל נדושות לשם הספקטקל, אבל גם כמה פנינים, הן "רטט נרטיבי" של קאדר עטיה בעל השורשים האלג'יראיים, שמספר את סיפורן של זמרות מהעולם הערבי דרך גרגירי קוסקוס שמגיבים לרטט של קולן; והמיצב המוטרף והפסיכדלי של פאולין קורנייה ז'רדיין הצרפתייה שבנתה רחם חי ונושם במרכז מתחם הארסנלה.

פאולין קורנייה ז'רדיין בתערוכה המרכזית בארסנלה, הביאנלה בוונציה

פאולין קורנייה ז'רדיין בתערוכה המרכזית בארסנלה

האווירה הפופית, הקלילה והא־פוליטית, אנטיתזה לביאנלה הקודמת, העמידה את האוצרת כריסטין מאסל הצרפתייה תחת ביקורת קשה שמאשימה אותה בחוסר רגישות ובהפניית גב לאחת התקופות הסוערות שידע העולם בכלל (הברקזיט, טראמפ ופיגועי הטרור שמשנים את פניה של אירופה) ועולם האמנות בפרט (הדיונים הסוערים על גזענות בביאנלה בוויטני והבחירה הפוליטית לפצל השנה את תערוכת הדוקומנטה בין קאסל לאתונה).

בריאיון ל"ניו יורק טיימס" ערב פתיחת הביאנלה, נשאלה מאסל, שאוחזת ב־17 השנים האחרונות בתפקיד האוצרת הראשית של מרכז הפומפידו בפריז, אם זה הזמן והמקום לקיים ביאנלה קלילה שכזאת. היא לא התבלבלה והשיבה בחיוב: "אני מאוד מתעניינת בפוליטיקה, אבל לא כל אמנות צריכה להיות פוליטית".

בניגוד לאנווזור, נראה שמאסל לא מנסה להיאבק באופי הפופוליסטי והקפיטליסטי של הביאנלה. אחרי הכל מדובר באירוע יוקרתי שמתוקצב בסכום של 13 מיליון אירו, חלקו ממומן על ידי כמה מעשירי העולם. כך הופכת מאסל את הביאנלה לחגיגה של אמנות ושל אמנים, כאילו אומרת: אנשים, תשחררו, אמנות לא צריכה להיות כבדה כל הזמן. לביאנלה היא העניקה את הכותרת "Viva Arte Viva" ("תחי האמנות"). התערוכה המרכזית במתחמי האסנלה והג'רדיני מחולקת לתשעה טרנס ביתנים – ביתנים או מיני תערוכות שבהם מרוכזים כמה מהטרנדים הבולטים של השנים האחרונות, כגון שטף גילויי האמנים המבוגרים או הנשכחים וייצוג של אמנים מאזורים פריפריאליים.

פרפורמנס, סאונד ופרימיטיביזם הם שלוש תימות עיקריות השנה בתערוכה המרכזית, בביתנים של המדינות וגם בחלק מתערוכות הלוויין הפזורות ברחבי העיר. בג'רדיני אפשר למצוא מדי יום את לי מינגווי הטאיוואני שעורך מעין טקס הענקת מתנות, את מפגשי האמן הפרפורמטיביים שמשלבים ארוחות צהריים ואת אור ירוק – הפרויקט המלוקק של אולאפור אליאסון שהקים סדנת פיסול חיה ולימוד שפה למען פליטים, שנראים כמו ליצנים עצובים בקרקס. רוב עבודות הפרפורמנס האחרות הן יצירות מבוססות אובייקט (כגון "פאוסט" של אן אימהוף, הכוכבת העולה והמדוברת שמייצגת השנה את הביתן הגרמני). הם נערכו רק באירועי הפתיחה לפני שבועיים וחוסר הקונטקסט פוגם בחוויה של התערוכה.

פרויקט אור ירוק של אולאפור אוליאסון, מתוך התערוכה בג'רדיני

פרויקט אור ירוק של אולאפור אוליאסון, מתוך התערוכה בג'רדיני

בגזרת אמנות הסאונד ראוי לציין את חסן קאהן, מחלוצי מוזיקת האנדרגראונד בקהיר, ואת האמן זביאר וויון שמייצג את הביתן הצרפתי. קאהן (שזכה יחד עם אימהוף הגרמנייה בפרס אריה הזהב בביאנלה) מציג בגנים שבפאתי הארסנלה עבודת אודיו מרובת ערוצים שהופכת את האמנות לחוויה אינטימית ומדיטטיבית. וויון הצרפתי הפך את הביתן לאולפן הקלטות והזמין אליו 100 מוזיקאים ואמנים שישהו ויצרו בו לכל אורך הביאנלה.

רוחניות, דת ומיתולוגיה שולטים בביאנלה עם מיני תערוכות שכותרותיהן "ביתן השאמאנים", "הביתן הדיוניסי" ו"ביתן האדמה". הנושאים האלו צפים ועולים מדי פעם באמנות בשני העשורים האחרונים, ומאסל עוסקת בהם באופן שטחי ורדוד להכעיס, כאילו לא עברו כמעט 60 שנה מאז הכריז על עצמו יוזף בויס כשאמאן מרפא. גולת הכותרת של מקבץ התערוכות האלו היא "מקום קדוש", מיצב ענקי של ארנסטו נטו הברזילאי שבנה מודל של קופיקסווה, מקום מפגש טקסי של הילידים האינדיאנים בברזיל ובפרו. בביתני המדינות שולטים דווקא דימויים מעולמות הפנטזיה, האיזוטריה והמדע הבדיוני – מכשפה פמיניסטית בביתן האירי, טרולים בביתן האיסלנדי (שכמו תמיד מצליח למשוך אש), חייזרים בביתן הלטבי ואלים מיתולוגיים בביתן הרוסי.

הביתן הישראלי (גל וינשטיין) בביאנלה בוונציה

הביתן הישראלי (גל וינשטיין) בביאנלה בוונציה

שאר הביתנים – בהם הביתן הישראלי שהשנה מיוצג על ידי גל וינשטיין שמילא אותו בנינוחות עזים של קפה שחור ועובש יצוק – מיישרים קו עם הביאנלה הפופית והראוותנית להפליא, שמבחינה מסוימת מוציאה אצבע משולשת לאקטיביזם האמנותי הצדקן והמוסרני.

הביאנלה בוונציה מוצגת עד 26.11

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק, בטוויטר ובאינסטגרם. עדכונים יומיים על הכתבות הנבחרות בטיים אאוט ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

Silence is Golden SRV:SRV1 on: 624d517d4844f5