טיים אאוט timeout

ריקוד המכונה: תערוכת יחיד מחברת בין מחול לאמנות פלסטית

| מאת: מיטל רז

כחלק מהטרנד העולמי שבוחן את הקשר בין מחול לאמנות פלסטית, מציג רועי אפרת תערוכת יחיד מעוררת מחשבה

  • https://static2.timeout.co.il/media/2015/02/sizes/087-1_h_wo_680_382.jpg
פה גדול. עבודה של רועי אפרת. צילום: איתי גרוס

לפני ארבע שנים הוצגה במכון לאמנות עכשווית בבוסטון תערוכה בשם "ריקוד/רישום" שעסקה ביחסי הגומלין בין מחול לאמנות חזותית. התערוכה הייתה סנונית ראשונה לגל אדיר של תערוכות שמציבות את הריקוד והמחול במרכזן. התופעה קיבלה חותמת כשרות ממסדית ב־2012: לראשונה בהיסטוריה של הביאנלה לאמנות במוזיאון וויטני זכתה בפרס הראשון כוריאוגרפית (שרה מיצ'לסון). הטרנד לא פסח על האמנות הישראלית, וגם בארץ נערכו בשנה האחרונה עשרות תערוכות בנושא, בהן "צעדי בוני אמון" במוזיאון פתח תקווה ו"על המעגל במחול הישראלי" במוזיאון ישראל. 

העבודות בתערוכת היחיד של רועי אפרת בגלריה ברוורמן היו יכולות להשתלב בקלות בתערוכה ההיא בבוסטון. בתערוכה ארבע עבודות שמשלבות וידיאו, ציור, צילום וסאונד ומתקיימות זו לצד זו בהרמוניה מושלמת. בתקופה האחרונה הפכו תערוכות ספקטקל שכאלו ללא יותר מאשר בידור זול ומשמים, אבל אצל אפרת הגודש עובד היטב ומשרת את המוטיבציות האסתטיות שלו.

בגלגולו הקודם, לפני שסיים את לימודי האמנות הרב תחומית בשנקר, היה אפרת רקדן וכוריאוגרף, והרקע הזה בהחלט ניכר בעבודותיו. הוא אמנם חוטא בשימוש בדימויים שחוקים – הקרנת וידיאו של אישה בתנוחה עוברית, להבת אש מצוירת ניצתת וכבה – אך למרות זאת הדימויים מצליחים לרתק וליצור תנועה ודינמיקה מסקרנת. התערוכה מעלה שאלות מעניינות על גבולות המחול ועל גבולותיה של יצירת האמנות הדו ממדית ונראה שאפרת מנסה ליצור כוריאוגרפיה על זמנית בעלת עוגן נרטיבי.

העבודה המרכזית בתערוכה – וגם הטובה ביותר – היא "פרולוג/אפילוג", שני קולאז'ים שמורכבים מגריד של עבודות וידיאו, צילום וציור. כך נוצר מארג סיפורי אסוציאטיבי אך נטול נקודת שיא. הווידיאו מתנגן בלופ, ובסופו מוחשכים המסכים ונחשפים הצילומים המטופלים שעל גביהם מבוססים ההקרנות. פעולה פשוטה זו יוצרת רובד מסקרן נוסף לעבודה. התערוכה מבוססת על חומרי גלם מהמחזה "אנטיגונה" בגרסתו של המחזאי ז'אן אנוי ונראה שההישענות על אלמנטים תיאטרליים משמשים את אפרת כנקודת מוצא ליצירת עבודת אמנות כוללת (גזאמטקונסטוורק), שמזינה את עצמה על ידי סינרגיה בין ז'אנרים אמנותיים שונים.

לא צריך להיות חובב מחול כדי ליהנות מהתערוכה של אפרת. הרפטטיביות הנוירוטית של תנועות הריקוד, גודש הפרטים הקטנים, העלילה העלומה והסאונד המכשף מתערבבים ומתמזגים זה בזה לכלל עבודות מהפנטות ומעוררות מחשבה, גם אם לעתים הן סתומות ולא ברורות. 

השורה התחתונה: גזאמטקונסטוורק, בייבי

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק, בטוויטר ובאינסטגרם. עדכונים יומיים על הכתבות הנבחרות בטיים אאוט ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

now Silence is Golden SRV:SRV2 on: f2fadbfc0df0