טיים אאוט timeout

שנת שירות

| מאת: מוטי פוגל

"היידה להגשמה" של יפתח אשכנזי משלב בין עבר להווה, בין ניכור לגעגוע

"היידה להגשמה" יפתח אשכנזי. חרגול הוצאה לאור, מודן הוצאה לאור, 379 עמ'

ספרו החדש של יפתח אשכנזי, "היידה להגשמה", מספר על חברי גרעין נח"ל שעל שמו נקרא הספר, גרעין "היידה להגשמה" של השומר הצעיר, ובקיצור – ה"ל. חברי הגרעין עלו בסתיו 1964 להגשמה בקיבוץ חירם שבגבול הצפון ומאז לא נפרדו דרכיהם. אומנם את הקיבוץ ואת הסוציאליזם ואת חוקת השומר עזבו גם עזבו, אך החברויות, השנאות, הטינות והתשוקות נשמרו ושגשגו במשך שנים רבות לאחר מכן. עלילת הספר משתרעת על פני כ־40 שנה, אבל האירועים החיצוניים – מלחמת יום כיפור, סברה ושתילה, רצח רבין – הם בסך הכל נקודות ציון בחייהם של חברי הגרעין, כפרטים וכקבוצה.

לאורך רובו של הספר המספר הוא אמנון, בנו של אבשלום שהיה המצפן המוסרי של הגרעין, ושבשנת 2003, כך מספר לנו בנו, נהרג בתאונת דרכים לאחר שמעל בכספם של בני הגרעין שהופקד בידו, כפקיד אוצר לשעבר וכמנהל חברת השקעות בהווה. בתוך הסיפור, כפי שכתב אותו אמנון, משולבים דוחות פסיכולוגיים, סיפורים שכתבו בני הגרעין, קטע פרוזה של מבקר ספרות מבני הגרעין (שלא במקרה הוא גם הנבל של הספר), ערכי ויקיפדיה, נאום פתיחה לתערוכה ועוד.

לשון החלק הראשון של הספר, זה המתרחש ב־1964, היא לשון אותו דור כפי שהיא נכתבת על ידי בן דורנו. כבר מהפסקה הראשונה, כאשר "החבריא קראו פעמיים־שלוש היי־הופ. הם היו מבסוטים עד השמים וראובן קינא בהם. למה הם עליזים כמו חתנים ואני חושש?", ברור מהו הדור המתואר, וברור בן איזה דור הוא המספר.

השילוב בין העבר להווה אינו רק עמדה סגנונית, אלא גם עמדה נפשית. אשכנזי נע פנימה והחוצה, בשילוב של ריחוק וקרבה, בשעשוע שיש בו חיבה, בפרודיה שאינה מונעת הזדהות עם הדמויות. זו עמדת ביניים שמשלבת בין פרודיה על הפתוס והסנטימנטליות לגעגוע לתחושת ה"ביחד", ולא משנה כמה היא הייתה מזויפת.

המקום היחיד שבו ניכרת חריגה בוטה מהטון המשועשע היא כאשר הסופר מקונן באפילוג על מצב הספרות הישראלית. ברצינות שבה מתלונן הסופר יש משהו קר ונוטר טינה, ודווקא הכנות לכאורה שבה האפילוג נפתח יוצרת ריחוק, לדעתי מכוון, שנועד להבליט לטובה את הצביעות המיתממת של דור ההורים, אלו שנקודת הייחוס שלהם תמיד תהיה הגרעין.

מה שתיארתי עד כה הוא הרובד הגלוי של הספר, אבל לספר יש גם רובד סמוי, שמעלה סימני שאלה בנוגע כמעט לכל מה שמסופר בו. קשה להרחיב בנקודה זו, כיוון שלתפניות העלילתיות ב"היידה להגשמה" יש משמעות לא פחות גדולה מאשר ללשונו של הספר. במשפט אחד אומר שברובד הנוסף, "היידה להגשמה" הוא ספר על דור הבנים ועל ההתמודדות הכושלת שלהם עם צלו של דור ההורים, בספרות ובמציאות. זה ספר רלוונטי.

השורה התחתונה: יפתח אשכנזי כותב על ילידי שנות ה־50 בנימה פרודית שאינה מסתירה געגוע וחיבה אמיתית

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק, בטוויטר ובאינסטגרם. עדכונים יומיים על הכתבות הנבחרות בטיים אאוט ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

now Silence is Golden SRV:SRV2 on: c422d06bb