טיים אאוט timeout

טורפים את הקלפים: דור ה-Y החזיר את הטארוט למיינסטרים

| מאת: נדב נוימן

טראמפ נשיא ארצות הברית, משבר אורב בכל פינה והעולם פחות ופחות מובן. לא פלא שדור ה־Y אימץ את קלפי הטארוט ללבו והביא את המכירות לשיא של עשורים. פוסט אמת, בריחה מהמציאות או אסטרטגיה חדשה להתמודדות עם העולם? התשובות בקלפים (או בכתבה הזו)

טארוט תל אביבי. איור: מיכל אביב

על רקע שמים תכולים, בינות עשבים ירוקים, עומדת בחורה בגילי ה־20. היא מתכופפת קדימה, מותחת את רגלה הימנית הכרוכה במכנסי טייטס צבעוניים. על כתפה קעקוע, משקפי שמש מסתירים את הפנים. זהו קלף מספר 6, "מדריכת היוגה". תיאור הקלף כולל את המשפט "נמסטה, רוח טופו שכמוך" ותכונותיו הן "גמישות, רוחניות אבל לא דתיות, טבעונות". מדריכת היוגה היא חלק מחפיסת טארוט מיוחדת למילניאלים שמוצעת למכירה באינטרנט: "טארוט מדומיין מחדש עבור הדור המילניאלי. השתמשו בקלפים כדי להתגבר על בעיות העולם הראשון שיש לכם עם ה־BFF שלכם". החפיסה המילניאלית (שכוללת גם קלפי "תקרת זכוכית", "לוחמת הצדק החברתי" ו"הגוסטר") היא אמנם רק סאטירה בטעם טוב, אבל סאטירה לא יכולה להתקיים ללא בסיס של אמת. והאמת היא שנדמה שלא הייתה תקופה בהיסטוריה המודרנית שבה קלפי טארוט היו פופולריים כמו היום. חפיסת הקלפים מהמאה ה־15 מזמן לא שייכת רק למגידות עתידות ולנוודים הזויים. קשה לשים את האצבע על הרגע המדויק שבו הטארוט תפס את מקומו בארגז הכלים של ההיפסטרים, אבל אחד הרגעים המשמעותיים בפריצה שלו למיינסטרים היה ב־2016, אז דיור עיצבו שמלות בהשראת חפיסת טארוט פמיניסטית משנות ה־70, ואליהן הצטרפו תיקים וארנקים. אחר כך גם קים קרדשיאן הצטרפה למסיבה. אינסטגרם ופינטרסט החלו להתפוצץ בקלפים מסוגים שונים. המכירות נמצאות בשיא של 50 שנה. אינספור אפליקציות, סרטוני יוטיוב וקבוצות פייסבוק מוכיחים: דור ה־Y מחבק את אי הרציונליות, גם את זאת שמתבטאת באיורים של חרבות, מטבעות, כהנים ותכונות מסתוריות.

נהוג לומר שבתקופות משבר האנושות עושה לה פתח יציאה דמיוני מהמציאות הקשה באמצעות מדע בדיוני ופנטזיה, אבל הספרות מלאה בהיפר מציאות, בממוארים ובביוגרפיות; הטלוויזיה המסחרית כולה ריאליטי; הקולנוע מעריץ סרטים שמבוססים על סיפור אמיתי; סדרות דוקו־פשע הן הדבר הכי מבוקש בנטפליקס. אם בגזרת המדע הבדיוני "מראה שחורה" היא השיא של ימינו, אולי האנושות בעצם לא במשבר כל כך גדול כפי שאנחנו אוהבים לחשוב. ואולי פשוט הכנסנו את המדע הבדיוני והפנטזיה אל החיים עצמם, מחוץ לספרים ולמסך. אולי המשבר הפוליטי והחברתי כל כך גדול שלהסתפק בנרטיבים בדיוניים על עולמות אחרים לא מספיק, ואנחנו צריכים נרטיב שונה בחיים שלנו, ממש כאן מולנו: אסטרולוגיה, פסיכדליה, קריסטלים, תקשור, שמאניזם, אימוג'ים של פיות ומכשפים – וגם טארוט.

תיק מקולקציית הטארוט של דיור

המודרניות חיסלה את הקסם. מטרת הנאורות הייתה להוציא מהמשוואה את הלא רציונלי, להסביר הכל באמצעות המדע. אבל המודחק תמיד מוצא דרך לחזור. הלא מודע תמיד מעניין יותר מהמודע, והלא מודע הקולקטיבי של האנושות עובר בירושה עם כל השדונים, האלים והרוחות שליוו את התודעה שלנו מהרגע שבו ירדנו מהעצים. תיאוסופיה, כישוף, תקשור ושאר טכניקות מיסטיות ורוחניות הן חלק בלתי נפרד מהתפתחות החברה המערבית המודרנית. המדע של הרנסנס לא היה קם ללא אלכימיה וכתבים מיסטיים אזוטריים, במאה ה־19 האמריקאים חגגו את גילוי האלקטרומגנטיות עם הטלגרף וסיאנסים באופן שלא תמיד אפשר לדעת מה הגבול ביניהם, והאינטרנט נחזה ופותח על ידי היפים חובבי חומרים פסיכדליים. איך שלא מסתכלים על זה קשה לומר שהאי רציונליות של המילניאלים היא משהו חריג. בעולם שבו גם המודרניות עצמה קורסת אל עתיד לא ברור, האימוץ של טכניקות שבחוגים מסוימים מושמות ללעג רק מתבקש. הטארוט, עם הפלואידיות שלו לגבי מושג האמת, המשחקיות, הדגש על הפרשנות האישית והאלמנט הוויזואלי הקורץ, הוא חלק מהותי מהסיפור הזה.

הלאה הרציונליות

בסוף אותה שנה שבה דיור הכניסו מחדש את הטארוט למרחב הציבורי, 2016, הורגשו האדוות גם בישראל, אם כי הן הגיעו ממקור אחר. ד"ר יואב בן דב, פילוסוף והיסטוריון של המדע ומומחה בעל שם לקלפי טארוט, נפטר. בן דב היה דמות נדירה בנוף האקדמי הישראלי. הוא כתב את הדוקטורט שלו בפריז על הפילוסופיה של תורת הקוונטים והיה מרצה פופולרי ואהוב מאוד באוניברסיטת תל אביב, עד שנאלץ לצאת לגלות אקדמית בשל ההתעניינות ההולכת וגוברת שלו במיסטיקה וקלפי טארוט, שאותה לא ראו בעין יפה באוניברסיטה. אבל עבור בן דב התחומים לא סתרו זה את זה. להפך. בריאיון שנערך עמו ב"הארץ" שנה לפני מותו אמר: "השפה המיסטית של הקלפים היא דרך ליצור שינוי תודעתי. יש לי את המעגל הזה, מבחוץ זה פיזיקה ומבפנים זה משהו אחר כי בסיטואציות האלה פיזיקה לא תעבוד. הרציונליות לא תעזור לי ואני צריך שפה אחרת, שפה חווייתית, סמלית, שתעזור לאנשים לזוז. אלו שיטות שעובדות, תרבותית, כבר אלפי שנים". במהלך עבודתו באקדמיה ולאחר פרידתו ממנה המשיך להרצות על קוונטים וטארוט, כתב ספרים בנושא, השתלם אצל הקולנוען האגדי, ממציא הפסיכומאגיה ומומחה הטארוט אלחנדרו חודורובסקי, ואף שחזר את הטארוט של מרסיי מהמאה ה־18, שנחשבת לחפיסה החשובה בהיסטוריה של הקלפים. הוא שימש השראה לצעירים רבים שניסו לפסוח על שתי הסעיפים – הרציונליות ואי הרציונליות – ומותו הדהד את תורתו גם אל מי שלא הכירו אותו אישית.

לילה גל, צלמת ועורכת וידיאו בת 26 מהרצליה, התחילה להתעניין לפני כשלוש שנים בטארוט. "יום אחד אחרי העבודה הרגשתי קריאה לקנות לי חפיסת קלפים", היא מספרת. "הגעתי לצומת ספרים וקניתי את החפיסה של יואב בן דב ואת הספר שלו 'הקריאה הפתוחה'. משם המשכתי להעמיק. אחרי שהתחלתי לפתוח לעצמי ולחברים קרובים התעניינתי בקורס אצלו והלכתי לערב מבוא בדירה שלו בתל אביב. היה ממש מעניין אבל התלבטתי אם להירשם או לא, לא ידעתי אם זו השקעה נכונה כי בדיוק עזבתי את העבודה. בסוף הערב יואב חילק לנו פתקים קטנים שבתוך כל אחד כתובה מילה. אני הוצאתי את המילה 'הימנעות'. ראיתי בזה סימן והחלטתי לא להירשם לקורס. באותו חודש יואב נמצא בדירתו ללא רוח חיים. מהמעט שיצא לי להכיר היה בו קסם אמיתי".

איך את פותחת לאנשים?

"כשאני פותחת לאנשים שלא מכירים את הקונספט אני מציגה את זה בפעם הראשונה בתור 'מבחן רורשאך' – מתוך הקלפים, הסימבולים, הצבעים, הדמויות והכיוונים, ולפי השאלה של השואל אנחנו רואים מה עולה בנו. אחר כך אני גם משאירה מקום למסתורי – אף פעם אי אפשר להסביר איך עלו קלפים מסוימים לקריאה. פה יש איזה ממד קסום, מאגי. טארוט, כמו הרבה דברים מיסטיים אחרים, יש בו מן המדע, אפשר לקרוא לזה פסיכולוגיה. הרבה פעמים לא צריך 'להאמין', רק צריך לאפשר".

כלומר, את לא תופסת את הטארוט כחוזה עתידות.

"נכון. אני לא מאמינה שממש אפשר לחזות את העתיד, אלא לאפשר לעולם, לאלוהים, לרנדומליות, לומר לך לרגע משהו. אני מסתכלת על זה בעיקר כסימבול ולא כאמת מוחלטת".

יש אנשים שמגיבים לזה שאת פותחת בקלפים בזלזול? זה נראה לאנשים מוזר?

"יש תגובות שונות. לא נתקלתי בזלזול – אבל בהחלט בסקפטיות. בדרך כלל הסקפטים שיצא לי לפגוש השתכנעו לנסות ואכן קיבלו דבר או שניים מההתנסות. לא כולם בעניין, אבל מי שכן תמיד שמח מההזדמנות – וכנראה גם מהרגע של תשומת הלב לשאלה שלו".

לצאת מהפלונטר

ד"ר מריאנה רוח־מדבר שפירא, ראש החוג למיסטיקה ורוחניות במכללה האקדמית צפת וחוקרת רוחניות עכשווית, קושרת את העלייה בהתעניינות בטארוט בהתפשטות הכללית של הרוחניות העכשווית מוכוונת הפרט. "הטארוט לובש היום צורה שונה מבעבר – הוא לובש אופי של ייעוץ פתוח שמעביר את האחריות לפונה ונותן תשובה מעורפלת. האחריות לפירוש ולקבלת ההחלטות היא על הפרט. זה מאפיין את כל הרוחניות העכשווית הניאו ליברלית. אנחנו מוצפים במומחים מסוגים שונים אבל במקרה של הטארוט אני מקבלת ייעוץ הוליסטי, ובסופו של דבר אם אני מתייעצת עם הטארוט אני בעצם מתייעצת עם עצמי. האינדיבידואל צריך לקבל מלא החלטות בימינו והוא לא מבין בהרבה מהנושאים, אז הטארוט מוציא אותנו מהפלונטר ונותן תשובות שאנחנו בסוף נותנים לעצמנו".

רוח־מדבר שפירא מוסיפה ש"ברוחניות העכשווית צומחת תופעה בציבור הרחב שהצעתי לכנות אותה 'קידוש האקראיות'. התפיסה המודרנית ביטלה את הקסם בחיינו וחילנה את העולם, ועכשיו יש השבה של הקסם לעולם דרך האקראיות – זו הדרך שאיתה אנחנו יכולים לפגוש את הקסם מחדש".

דבריה מהווים תשובה לאלה שרואים בפתיחה החדשה בטארוט שטות של פתיים שמאמינים בחיזוי עתידות. הקלפים, שמוצאם בצפון איטליה של המאה ה־15, שימשו בתחילה בכלל למשחק, עם סמלים שהיו קשורים הדוקות לעולם האירופי של ימי הביניים – על המבנה החברתי, ההומור, הסטיות והפולקלור שלו. במאות ה־16 וה־17 הם קנו לעצמם מוניטין רע כ"כלי השטן", אבל לא בגלל קשר כלשהו לחיזוי עתידות או כישוף אלא בגלל מגפת ההימורים. רק במאה ה־18 החלו לקשר את החפיסה – שמורכבת מארבע סדרות של 14 קלפי מספר וחצר (הסדרה המשנית) ו־22 קלפי דמויות ותכונות (הסדרה הראשית) – למצרים העתיקה, לקבלה ולתחומי עניין אזוטריים נוספים שהיו פופולריים בחוגים מסוימים באירופה. באמצע המאה ה־19 טען המיסטיקן הצרפתי אליפז לוי, אבי האוקולטיזם המערבי המודרני, שללא הטארוט כל דתות העולם העתיק חסומות בפנינו, והוא קשר בין מספרי הקלפים לאותיות הא"ב ולספירות בקבלה. היום המחשבה על הטארוט מושפעת מאוד מהחפיסה של ריידר־ווייט־סמית מ־1911 שהרחיבה את מעגל הפרשנות לכל 78 הקלפים, וגם מהגותו של קארל גוסטב יונג, שראה בקלפי הטארוט ("מוות", "הירח", "הכהנת") ארכיטיפים שתואמים את תיאוריית הלא מודע הקולקטיבי שלו. עם כל הכלים הללו ברקע אפשרויות הפרשנות רחבות מאוד, והקלפים יכולים לשמש להעלאת מחשבות, רגשות ותכנים מהלא מודע.

קידוש האקראיות. טארוט של מרסיי (צילום: Shutterstock)

הקולנוע והטלוויזיה עשו מהסמליות של הטארוט קריקטורה, בייחוד עם קלפים כמו "מוות" ו"האיש התלוי", שמספקים תמונה שבמוסמכות תסריטאיות אומרת יותר מאלף מילים. בכל פרק שלישי של "באפי קוטלת הערפדים" מעורבת חפיסת טארוט ובלתי אפשרי למנות את כל הסרטים והסדרות שבהם מישהו הולך לקוראת בקלפים שמנבאת רעות או נתקל בקלף כלשהו שאמור לשמש אקדח שיירה במערכה השלישית. אבל כיום, כאמור, נוצר שוב פתח להתייחסות מורכבת ומתונה יותר לקלפים.

טרנספורמציה לעידן החדש

סאמי זיבק, בן 29 מיפו, הוא אחת הדוגמאות הבולטות לגל החדש של הטארוט. הוא מעורבב בברנז'ת האופנה וחיי הלילה של תל אביב כבר כמה שנים טובות, ומגדיר את עצמו מדריך תודעתי. הוא מקיים מפגשי ייעוץ שבמסגרתם גם פותח בטארוט, ומנהל את פרופיל האינסטגרם Tarot With Sami. גם הוא מציין את הנזילות המושגית ושבירת המוסכמות כסוגיות מרכזיות בנושא. את דרכו לטארוט מצא אחרי שחיפש כלי שמחבר, לדבריו, בין החומרי לרוחני. "התחברתי לציורים של חפיסת ריידר, אהבתי את הסגנון של הבגדים והאנשים. נראה לי שבגלגול קודם הייתי מישהו שגר בארמון", הוא אומר. "ראיתי שבטארוט יש הרבה סימבוליקה. זה מאגר שבו לכל סמל יש משמעות שיכולה לכוון את הבן אדם למחשבה או התנהלות מסוימת, והסמלים האלה מוכרים לרוב בני האדם, פשוט רובם לא יודעים מה המשמעות שלהם. אני אוהב את זה שאין להם משמעות נקודתית – הטארוט הוא כלי מאוד נזיל, הפירוש משתנה מפתיחה לפתיחה לפי השאלה, הנושא, המסגרת של הקלפים ליד. הכל מאוד גמיש וזה כיוון שאליו האנושות הולכת. היום אנחנו מטילים ספק לגבי תפיסות שבעבר היו מאוד ברורות בנושאי אהבה, זוגיות ואמונה. אנחנו מנסים לתת משמעות אישית לדברים, לשבור מוסכמות. זו טרנספורמציה לעידן החדש".

אתה לא חושב שמישהו שמייעץ לאחרים צריך איזו הכשרה? פסיכולוג לומד שנים עד שהוא מקבל תעודה.

"תראה, פעם חשבו שהולכים ללמוד ידע רק באוניברסיטה ואז מקבלים תעודה. אני לא פועל באופן הזה, אני דוגל בלייצר ידע חדש דרך חקירה של האדם והתודעה. אני עושה את זה כבר עשור באופן יום יומי, ומהחקירה הזאת יש לי כל מיני מסקנות והן לא תבניתיות. אין כאן עשרת הדיברות. המסקנות גמישות. אני לא אומר לאנשים 'אלה המסקנות וגמרנו'. תמיד יש דיון וחוקרים ביחד. יונג אמר שהקלפים של הארקנה הגדולה (הסדרה הראשית – נ"נ) מייצגים ארכיטיפים בנפש האדם, והפסיכואנליזה חקרה את זה, כך שהטארוט הוא גם כלי שקשור לעולמות המדעיים. זה לא סתם כלי רוחני או דתי. זה מפנה אותך לידע הפנימי שלך וזה לא מיועד רק לאנשים רוחניים".

ד"ר תומר פרסיקו, חוקר של הדת העכשווית, עמית מחקר במכון שלום הרטמן ומרצה במכון למשפט עברי ולימודי ישראל באוניברסיטת ברקלי, לא ממהר לקשור את השימוש העכשווי בטארוט לנזילות במושג האמת. "כבר עשרות שנים שיש ערעור של תפיסת האמת שירשנו מהנאורות, דהיינו האמת כתוצר של הסקת מסקנות מתודית ושיח תבוני", הוא אומר. "ובאמת בהתאם לכך החל משנות ה־60 אנחנו רואים פריחה של מעגלים וכיוונים שונים של חיפוש רוחני, אם בתנועות דתיות חדשות ואם באופן אינדיבידואלי. השימוש בטארוט הוא עוד נתיב של התופעה הזאת. כמובן יש כאן גם היענות של השוק לדרישות, ומעבר לכך יצירה על ידי השוק של מוצרים שיעוררו דרישות שכאלה. במילים אחרות, הטארוט הוא עוד מוצר ניו אייג'י שנמצא על מדף הסופרמרקט הרוחני".

אבל למה דווקא טארוט?

"האמת היא שאני לא יודע, אני מניח שמדובר בטרנד הפופולרי בעת הזאת, שמחליף טרנדים אחרים כמו אסטרולוגיה או קבלה, שחוו שיאי פופולריות בעבר. אבל יש עוד זווית לכל הסיפור, וכאן אני מגיע לנקודה השנייה שבגללה אני לא חושב שמה שאנחנו רואים כאן הוא רק מערכת קלוקלת עם האמת. מי שמשתמש בטארוט, אם הוא משכיל בצורה מינימלית, יודע שהוא לא מקבל 'אמת' במובן המדעי־אובייקטיבי. וזה גם לא מה שהוא או היא מחפשים. הטארוט משמש דרך לחדור לרבדים תת מודעים – ושמא, על מודעים – בתודעה, ולחלץ מעצמנו תובנות על החיים שכרגיל נסתרות מאיתנו. לכן העיסוק כאן אינו באמת אלא במשמעות. ומשמעות היא צורך נצחי. הטארוט, לפחות במיטבם, הם מענה עכשווי לצורך הזה".

אל העיסוק במשמעות מצטרף תוכן מסוים שגם הוא מענה לצורך עכשווי – החיבור לנשי. העלייה הגלובלית הנוכחית של נשיות ופמיניזם מתבטאת בעיסוק הגלוי יותר ויותר בטכניקות רוחניות אלטרנטיביות. בדומה למה שקרה עם אסטרולוגיה, מי שמביאות את הטארוט לקדמת הבמה היום, ומי שתראו נושאות חפיסה איתן לבתי קפה, הן לרוב נשים. לא בכדי בחרו בדיור לעצב את הליין שלהם על פי חפיסת טארוט בעלת מאפיינים פמיניסטיים מובהקים. "באופן כללי הרוחניות העכשווית האלטרנטיבית מדגישה פמיניזם ונשיות, וגם יש דגש גדול על נשים כדמויות מובילות, כהנות, מתקשרות", אומרת רוח־מדבר שפירא. "בראייה של שוק – אם יש שורה של דתות שחוסמות את דרכן של נשים, אל תופתעו שהן עושות את דרכן בערוצים שיש להן אפשרות להתקדם בהם".

"אנחנו חיים בזמנים של גישור בין ישן לחדש, בין אדמה לטכנולוגיה", מוסיפה לילה גל. "נפלא שיש לנו גם כלים ששוברים קצת את הרציונל. זה גם חיבור לנשי שבנו, למסתורי, צד שלאט לאט מקבל יותר מקום. אני מאמינה שזה חלק מהאיזון שהעולם מבקש עכשיו".

טארוט תל אביבי

איור: מיכל אביב

  

איור: מיכל אביב

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק, בטוויטר ובאינסטגרם. עדכונים יומיים על הכתבות הנבחרות בטיים אאוט ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

now Silence is Golden SRV:SRV2 on: c422d06bb