טיים אאוט timeout

בזמן שהתנשאתם: 5 סיבות להתחיל לצפות ב"ג'יין הבתולה"

| מאת: ניצן פינקו

"ג'יין הבתולה" היא סדרה מתוחכמת, מצחיקה ואפילו ריאליסטית בטירוף (למרות הקטע של הבתולה שנכנסת להריון). לכבוד העונה האחרונה, הנה חמישה דברים שיהפכו אותה לבינג' הבא שלכם ׁ(זהירות, ספוילרים לעונות הקודמות)

"ג'יין הבתולה"

"ג'יין הבתולה" מתחילה בסיפור לא אמין על בתולה שנכנסת להיריון בטעות בהפרייה מלאכותית, שנועדה לאישה אחרת. אך למרות נקודת הפתיחה המטופשת (בכוונה), הפארודיה הקומית על טלנובלות עובדת נהדר והיא גם סדרה חכמה ומלאת תובנות, אם לא דוחפים לה דעות קדומות. העיבוד המקומי שיצא לא מזמן, "בת אל הבתולה", עשוי להקשות על העניין, אז לכבוד העונה החמישית והאחרונה של המקור הלועזי – הנה 5 סיבות שבגללן מדובר בסדרה הכי טובה שפספסתם.

"ג'יין הבתולה". הכוכב האמיתי הוא רוחליו

היא ריאליסטית בטירוף

מי אמר שטלנובלות מלאות בקלישאות, סטריאוטיפים ותיאורי חיים מוגזמים? הסדרה אמנם מתרחשת בבית מלון יוקרתי במיאמי הנוצצת ויש בה קווי עלילה דרמטיים ומוגזמים, אבל למרות זאת היא שומרת על נאמנות לאמת בכל הרמות – מהדיאלוגים ועד לארט. החיים של רוב הדמויות רחוקות מפנטזיה נוצצת: חלקן עניות ונאבקות על פרנסה, וזה לא הופך אותן לנחותות. ג'יין ורפאל חוסכים שקל אל שקל כדי להצליח לעבור דירה, ועל המסך אנחנו רואים כל אגורה שנחסכת. היא גם עובדת כמלצרית לאורך רוב פרקי הסדרה, ואין לה טינה על זה, כי זו המציאות: צריך להתפרנס. ההקפדה ניכרת בפרטים הקטנים: ג'יין תמיד לבושה בבגדי בייסיק שאפשר לרכוש ברשתות גדולות, והדמויות העשירות יותר לבושות בבגדי מעצבים יקרים.

בכל פרק ופרק הסדרה מחוייבת לייצוג שווה של נשים בכל שלב בחייהן. בעוד שבטלוויזיה מככבות דמויות צעירות ובריאות, ב"ג'יין הבתולה" יש גם את ההפך הגמור, כמו בחיים. אלבה נמצאת במוקד עלילה מרכזית משלה ומתמודדת עם צרות של מבוגרים: היא מתקשה להמשיך הלאה אחרי שבעלה מת, למרות שעברו מאז יותר מעשרים שנה. בנוסף, הדמויות לא תמיד בריאות ושמחות. כשאמא של ג'יין, זואה, חולה בסרטן השד, אנחנו רואים אותה טרוטת עיניים, מקריחה מהכימותרפיה וסובלת מכל רגע. הנושאים הסופר רציניים האלו זוכים לטיפול כן שלא מנסה להתחנף לצופים. ויש גם את עניין השפה. כמעט בכל סדרה אחרת, בין אם הדמויות גרות בחלל או ברוסיה, הדמויות מדברות אנגלית. לא כאן: הסצינות שכוללות את סבתא אלבה מדוברות בספרדית, כי זו שפת האם שלה והאנגלית שלה טובה פחות. כמו מהגרים רבים מהדור הראשון ששומרים על שפת אמם בניכר, גם אלבה מתקשרת איך שנוח לה, והצופים מסתדרים עם הכתוביות.

"ג'יין הבתולה". אופנת צילה

עוד כתבות מעניינות:
"בת אל הבתולה": עדיף שתסתפקו במקור
פרידה מ"ברוד סיטי" ומשתי היהודיות הכי מגניבות בברוקלין
"בית הנייר" עונה 3: כל מה שצריך לדעת

לסביות לא מתות בסתר

אחד האלמנטים הבעייתיים ביותר בסדרות אמריקאיות ובכלל הוא רצח או מוות של דמויות לסביות, שכאילו "נענשות" על אהבת הנשים שלהן, במה שמכונה "The dead lesbian trope" (זהירות, ספוילרים לסדרות עבר). תחשבו על טארה מ"באפי ציידת הערפדים", על לקסה מ"המאה" ומאיה סיינט ג'רמיין האהובה מ"שקרניות קטנות". כאן פטרה וג'יי אר מנהלות מערכת יחסים שמתחילה באופן מוזר אמנם, כשג'יי אר מייצגת את פטרה במשפט על רצח אחותה התאומה, אבל משם הן ממשיכות לקשר בריא, מעניין ונדיר להפתיע.

היא אקטואלית וביקורתית

כמו מהגרים רבים בארצות הברית, אלבה, סבתא של ג'יין, מעולם לא קיבלה אזרחות למרות שהגיעה לאמריקה מוונצואלה בשנות ה־20 המוקדמות לחייה. עם המדיניות הגזענית של טראמפ, ברור לה שהיא עלולה להיות מועמדת לגירוש והיא חייבת לקבל אזרחות, ומהר. אנחנו מלווים אותה כשהיא מתכוננת למבחן ועוברת אותו בהצלחה. אנחנו איתה גם כשהאקס שלה מבין שהוא עלול להיות מגורש והיא נחלצת לעזרתו. המציאות בארצות הברית משתנה, והסדרה לא שוכחת מאיפה היא הגיעה, ליטרלי.

היא שוברת את הפורמט

מודעות עצמית היא המאפיין הבולט ביותר ב"ג'יין הבתולה", שנפתחת בכל פרק מחדש עם המספר הלטיני (שנקרא משום מה "The Latin lover" בחלק מהכתוביות, אולי כיוון שיש לו קול חלקלק ומלאכותי). המספר מצליח להפוך סצינות מופרכות לקורעות מצחוק באמצעות אפטר אפקטס ותזמונים מצוינים. למשל: מהרגע שבו ג'יין קיימה יחסי מין לראשונה, המילים "The virgin" נמחקות מכותרת הפתיחה של הסדרה, בכל פעם באופן פומפוזי ומשעשע אחר, ומוחלפות בהגדרה רלוונטית יותר שקשורה לאותו הפרק. גם בתפקידי האורח יש הרבה הומור: בעונה הרביעית למשל, ברוק שילדס משחקת כוכבת עבר שהיא דיווה בלתי נסבלת, איווה לנגוריה מפציעה בתור היריבה שלה, וגם כוכבים לטיניים ענקיים כמו גלוריה אסטפן מגיעים לביקור.

"ג'יין הבתולה"

המילה הכתובה היא הכל

ג'יין היא הרבה דברים: אמא, בת ומורה, אבל בראש ובראשונה היא סופרת. ולא סתם סופרת, אלא כותבת רומנים רומנטיים, הז'אנר הכי נשי ובהתאמה הכי "נחות" תרבותית וביקורתית. תהליכי הכתיבה שלה הם מסע בפני עצמו בסדרה, שלצד כל התככים והמזימות עוקבת אחרי ג'יין כשהיא בוחרת נושא לספר החדש שלה ומנסה להישאר נאמנה לעצמה תוך ניווט בעולם ההוצאה לאור. בנוסף היא מלמדת באוניברסיטה "ראליזם פיוטי", ז'אנר לטינו־אמריקאי שנותן הרבה כבוד לפנטזיה, לדמיון ולמלודרמה על מנת לרומם את הדמויות בו מחייהם הקשים. הסיפור בתוך סיפור על סיפורים וחשיבותם יוצר שכבה אירונית מעניינת ומקורית, שמאפשרת לכל סצנה לתפקד בכמה מישורים ולקיים מעין דיון על העלילה המוגזמת והמופרכת בכוונה שבה אנחנו צופים.

← ג'יין הבתולה, ימי רביעי (החל מ־10.4) 21:15, ב־yes Drama וב־yes VOD

מחפשים סדרה חדשה? בואו לדבר על זה בקבוצת הטלוויזיה של Time Out, "מה רואים היום?"

רוצים להתעדכן ראשונים בכל מה שחם בתל אביב? הורידו את האפליקציה שלנו!
להורדה לאייפון | להורדה לאנדרואיד

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק, בטוויטר ובאינסטגרם. עדכונים יומיים על הכתבות הנבחרות בטיים אאוט ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

now Silence is Golden SRV:SRV2 on: f2fadbfc0df0