בעונה החדשה של "טרנספרנט", ג'יל סולוויי לוקחים את זה אישית
המלחמה של ג'יל סולוויי בבינאריות באה לידי ביטוי גם במגדר וגם בפוליטיקה. בריאיון לכבוד עליית העונה החדשה של הסדרה, שמתרחשת בישראל, סולוויי מבקרים בחריפות את הלאומנות והדתיות האורתודוקסית בישראל ומסבירים למה משפחת פפרמן היא התשובה לדונלד טראמפ
במהלך שלוש עונות מוצלחות ומרובות שבחים טיפלה הסדרה "טרנספרנט" בסוגיות של זהות מינית ומגדרית ומערכות יחסים בתוך המשפחה. ואז הגיעו הבחירות בארצות הברית, והביאו איתן את דונלד טראמפ ורוחות חדשות-ישנות של שמרנות, בדלנות ופלגנות – כל מה שמנוגד לצביון הרגיש, המקבל והמכיל של הסדרה וגיבוריה בני משפחת פפרמן המתמודדים עם שינוי המין של האב, ועם השינויים הנפשיים שהם עצמם חווים. כתגובה ישירה להלם הפוליטי, הפתרון של ג'יל סולוויי – המוח מאחורי העלילה – היה לחפש פתרונות דווקא מעבר לים, אי שם במזרח התיכון. העונה הרביעית לוקחת את הפפרמנים למסע שורשים בישראל, שם הם צפויים לעבור תהליך של חיפוש אישי, שמאוד מהר עובר אל המרחב הציבורי.
>> 50 סדרות להעביר איתן את יום כיפור
סולוויי, שמתייחסים למגדר שלהם באופן לא בינארי, מקפידים על כך שההתייחסות אליהם תהיה ברבים – לא זכר ולא נקבה – מה שהופך את הראיון איתם למסובך יותר, לפחות בעברית. "רצינו לחזור למקום הזה שבו הכל התחיל, לפחות במעבר עבור בני אברהם. טראמפ מנסה לעורר איסלאמופוביה כדי לגרום לאנשים להאמין שזו חובתם הנוצרית לרצוח. לאיזה מקום אחר חוץ מירושלים יש ללכת כדי לבחון את כל הנושאים הללו? שם הכל התחיל", אומרים סולוויי בראיון ל-Time Out לקראת עליית העונה הרביעית של "טרנספרנט". "אנחנו חושבים שרבים מהאנשים שתומכים בטראמפ חושבים שהוא מכיר בצורך להציב גבולות. זה מה שהם אוהבים לגביו. הוא רוצה להקים חומה. מה יותר מגביל מזה? כמו החומה בישראל, כך גם בארצות הברית. אנשים בונים חומות כדי להרגיש בטוחים ובכך הם מסתירים לעצמם את העולם שבחוץ. זה מרגיש די טבעי לקחת את האלמנטים הללו של מגדר וזליגה מגדרית לפוליטיקה. וכך מה שמתחיל כמו מסע משפחתי כיפי מתפתח לכיוונים הללו".
"טרנספרנט" היא סדרה מאוד אישית המשיקה לנקודות בחייהם של סולוויי. כמו בני משפחת פפרמן, גם היא התמודדה עם שאלות של זהות מינית ועברה תהפוכות רבות, מאז נולדה כתינוקת בספטמבר 1965 למשפחה יהודית משיקגו. מאז הספיקה ללדת שני ילדים משלה, להיות נשואה לגבר, ולהתגרש ממנו במקביל להתגבשות המגדר שלה: "הם" יחיד. "השאלה של המגדר וההתמודדות הזאת עלולה לשלול ממני את האושר, וזו שאלה שמעסיקה גם אותנו באופן אישי", מסבירים סולוויי, "זה עניין פוליטי שנוגע לקול שלנו. זה משהו שאנחנו עוברים בחיים שלנו וגם עם הסדרה". גם העונה הרביעית המתרחשת בישראל מתכתבת עם החיים האישיים של סולוויי, בהם נוכחת מאוד המורשת היהודית וארץ הקודש כמעיין הנובע שלה. כמובן שאי אפשר להימנע מביקורת על הממסד הפוליטי והדתי ששולט במדינה.
"המצב בישראל מורכב, והלאומנות שלה מבוססת על הדת ובמקרה הזה, מדובר בזווית מאוד שמרנית של הדת", אומרים סולוויי, "העובדה שיש מוסד דתי אורתודוקסי ששולט על הכותל המערבי וקובע מי רשאי לבקר בו ולהכריע למי יש זכות על ירושלים. המטרה שלנו היא להציג את מגוון האפשרויות האחרות שעומדות בפנינו. למה שלא יהיה לנו שמאל דתי שייתן ביטוי לרוחניות הזו שמקדמת סובלנות וקבלה? זו הדת שאני מכירה, ובה יש מקום גם לרבנים קווירים. למה הם לא מנהלים את הכותל המערבי?".
אולי מכיוון שמדינת ישראל היא יהודית בהגדרה.
"נכון שישראל היא מדינה יהודית, אבל למה היהודים הליברלים לא יכולים להוביל אותה? אסור לנו להסתפק במצב בו יש רק את שתי האפשרויות – הרבנות האורתודוקסית או חמאס. יש יהודים ליברלים שיש להם חזון של שלום וסובלנות אבל אין להם קול. העונה הקרובה מטרתה להציף שאלות מהסוג הזה".
להשתחרר מהנטייה הבינארית
ירושלים העתיקה, הנגב ואתרים אחרים בישראל (ששוחזרו בלוס אנג'לס על ידי התפאורנית קתרין סמית') צפויים לצוץ בעונה הרביעית במהלך המסע הרוחני של מאורה פפרמן (ג'פרי טמבור), שצפויה לעמוד במצב לא נעים ברחבת הכותל. הבת אלי (גבי הופמן) תתלווה לאביה, אך תחצה את הקו הירוק כדי להידבר עם תושבים פלסטינים ולהעמיק אל שורשי הסכסוך, וכך להרחיב את השיח. "המפגשים שלה עם מי שמעבר לגדר גורמים לה לתהות על כך שכיהודיה המדינה הזאת היא שלה בהגדרה אבל בעצם היא לא עשתה שום דבר כדי שמדינה זו תהיה שלה. מה זה אומר שהיא יכולה לתבוע זכות על המדינה הזאת?".
סולוויי מבהירים שדווקא המוביליות של אלי בין ישראל לשטחים יש בה כדי להדגים את מורכבות המצב, מבלי לבחור צו משני צדי הגבול: "כולם חושבים שישראל היא עניין ישראלי-פלסטיני או יהודי-מוסלמי, אבל אז אתה מגיע לשם ואתה מגלה ששום דבר מכל ההגדרות הללו לא תקף. יש ערבים נוצרים, יש בדואים שמתגייסים לצה"ל. אין גבולות פשוטים ואי אפשר לקבוע באופן חד משמעי מיהו התוקפן ומיהו הקורבן, מי כובש ומי נכבש, מי ווינר ומי לוזר. זוהי תחושה שנמצאת בתנועה תמידית. הדמות של אלי מתחברת לכך והיא רואה את זה קורה במדינה, והיא מחפשת סימנים בגוף שלה שיאפשרו לה לזהות את הנטייה הבינארית ולהשתחרר ממנה".
הגיחה לישראל בעונה הרביעית מאפשרת לסולוויי ניתוח של סוגיית הגבולות וההגדרות שיעמדו על הפרק בכל הרבדים – מהאישי, עד לציבורי הישראלי ועד לזה האמריקאי. "אנחנו חושבים על גבולות וחציה שלהם, ועל איך גבולות גורמים לאנשים לתחושת ביטחון ומצד שני מהווים הגבלה. למשל הרעיון של גבר מול אישה – ההפרדה משרה תחושת ביטחון אבל יש לזה מחיר. אותה שאלה נוגעת גם לישראל. העם היהודי רואה בישראל מקום בטוח עבור יהודים, אבל מה המחיר שהם צריכים לשלם בשביל הביטחון הזה?", כך לפי ההסבר של סולוויי, שאיתו מגיעה גם נחמה אפשרית הנובעת מהדוגמה הטלוויזיונית של בני משפחת הפפרמן – מאורה ואשתו לשעבר שלי (ג'ודית), הילדים אלי, שרה (איימי לנדייקר) וג'וש (ג'יי דופלאס), וכן שאר הדמויות איתן הם באים במגע. מערכות היחסים הבינאישיות שלהם גמישות ומחבקות ומקבלות – כל כך שונה מהאני מאמין של טראמפ שלא מזמן חתם על צו נשיאותי שאוסר על גיוס טרנסג'נדרים לצבא האמריקאי.
"הגישה הנבזית שלו הפתיעה אותנו כאזרחים, וגם את העולם כולו. מה ש'טרנספרנט' עושה זה ליצור משפחה שסובבת סביב עקרון של אהבה וקבלה. זו משפחה שמתכחשת להגדרות של האחר, ומתעקשת לשים את החוויה שלה במרכז. הם גיבורים. ממש כמו לעשות את וונדר-וומן או כל סרט גיבורת-על אחר, כך משפחת פפרמן מאדירה את האחרים בחברה. זה לא קורה הרבה שסדרה שמה דמויות כאלה במרכז ולא גיבור לבן סטרייט שמנסה להשיג עוד ועוד כוח – שזו כבר מסורת שנטועה באותו מקום בו צמח טראמפ".
"טרנספרנט", כל פרקי העונה זמינים ב-HOT Xtra VOD וסלקום TV
[interaction id="59b53b86c7f3960001a1440e"]