טיים אאוט timeout

האפליקציה קודמת לעלילה: האם סדרות העתיד ייראו כמו "פסיפס"?

| מאת: אמיר בוגן

"פסיפס" הושקה בארצות הברית עם אפליקציה שמאפשרת לצופים לבחור קווי עלילה ולחקור בעצמם את הרצח שבמרכז הסדרה. אז איך מצלמים את הדבר המטורלל הזה?

  • https://static2.timeout.co.il/media/2018/01/sizes/garrett_hedlund_as_joel_jennifer_ferrin_as_petra_credit_claudette_barius_hbo_H_wo_680_382.jpg
מתוך "פסיפס"

יום אחד קיבל פרדריק וולר אימייל מסתורי שנפתח כך: "היי, זה סטיבן, ההוא שלא עשה את הסרט 'מינכן'. יש לי הצעה בשבילך". השחקן בן ה־51 היה מבולבל. "זה היה מוזר. הייתי בטוח שזה ספאם ושאתבקש להעביר כסף לניגריה או משהו כזה", הוא מספר. בירור קצר גילה כי מאחורי ההודעה התמוהה עומד סטיבן סודרברג, שהזמין אותו לקחת חלק בפרויקט החדש שלו, "פסיפס" ("Mosaic"). הוא דווקא היה רציני – לוולר הוא העניק את התפקיד הראשי, וגייס לצדו גם את גארט הדלונד ודווין רטריי. כך, ללא אודישנים, לוהקו שלושתם לפרויקט הסודי של סודרברג לצד שרון סטון, שדמותה נכתבה עבורה מראש.

רטריי מגלם ב"פסיפס" את נייט הנרי, שוטר בעיירה קטנה ומבודדת במדינת יוטה, המנסה לפענח את הרצח של סופרת הילדים אוליביה לייק (סטון). שנים אחרי שהמאהב שלה (וולר) נמצא אשם במותה, הנרי מחדש את חקירתו ומכוון אותה לעבר ג'ואל הרלי (הדלונד), אמן נאה שהתגורר באחוזתה של לייק.

סודרברג בן ה־55 הוא אחד המוחות המבריקים בקולנוע האמריקאי ב־30 השנה האחרונות. מאז שפרץ ב־1989 עם "סקס, שקרים ווידיאוטייפ", שאיתו זכה בפרס דקל הזהב, הוא שיגר לעולם (בין היתר) את "ארין ברוקוביץ'", סדרת סרטי "אושן 11", "מג'יק מייק" ו"טראפיק", שזיכה אותו באוסקר היחיד שלו כבמאי. ב־2013 הכריז סודרברג על פרישה מתעשיית הקולנוע ועבר לעסוק בטלוויזיה. "פסיפס" היא תוצאה של אותה עשייה מפותחת.

סודרברג החליט לספר את הסיפור של "פסיפס", הכוללת שישה פרקים, באמצעות אפליקציה המלווה את העלילה הבסיסית מנקודות המבט השונות של שני החשודים העיקריים ברצח (וולר והדלונד). הצופים בארצות הברית יכולים לבחור מאיזו זווית לנווט בתוך העלילה ואף לחקור בעצמם את המקרה באמצעות רמזים בהם קטעי סאונד, עיתונים ומיילים שנוצרו במיוחד לאפליקציה, שהשיקה HBO עם עלייתה של הסדרה. בישראל נאלצים הצופים להסתפק בגרסה הטלוויזיונית הבסיסית. "למען האמת זו הגרסה האהובה עליי, אף שבדקתי את כל האפשרויות באפליקציה", משתף וולר.

כדי לייצר את מגוון האפשרויות העלילתיות שחבויות באפליקציה נדרשו השחקנים לצלם גרסאות שונות של אותן סצנות – אחת בהתאם לתסריט הבסיסי ועוד שתיים מנקודות המבט של החשודים. שגרת הצילומים החריגה על הסט הייתה משימה מורכבת עבור השחקנים, שמטרתה לגרות ולפתח את חוויית הצפייה. "אני חושב ש'פסיפס' היא בהחלט אתגר לצופים", אומר הדלונד, "זה מעין תרגיל שמאמן את המוח בניסיון למצות את החקירה ולפענח את המקרה, ובאופן כללי לפתח את הדמיון כצופה".

דווין רטריי ובו ברידג'ס ב"פסיפס"

דווין רטריי ובו ברידג'ס ב"פסיפס"

הגימיק המוצלח יצר עוד אספקט יוצא דופן בשגרת הצילומים: כדי לשמור על האותנטיות של קווי העלילה האפשריים, סודרברג לא חשף בפני השחקנים את התסריט – והם נאלצו להגיב לסיטואציות מסצנה לסצנה מבלי לדעת מי מהם הוא האשם האמיתי ברצח. "הוא רצה שנעניק לכל דמות חיים תוך כדי תנועה, כי לכל דמות יש סיפור משלה", אומר רטריי. "בתחילת הצילומים לא ידעתי מי הרוצח, אבל הקו העלילתי שלי כשוטר תבע ממני לחקור את כל הדמויות האחרות ולגלות את הרקע שלהן. זה היה יתרון ביחס לשחקנים האחרים, שמהם נמנע כל מידע בנוגע לדמויות".

הדלונד בן ה־33 מספר כי נהנה מהחוויה, אפילו שיש בו מהטכנופוביה. "אני לא באינסטגרם ולא בטינדר, אבל הייתי כל כך נלהב לצפות ב'פסיפס' על גבי מסך האייפון השבור שלי".

מתוך "פסיפס"

שרון סטון ב"פסיפס"

אתה חושב שהטכנולוגיה הזאת עלולה גם לפגוע בתעשייה?

"יכול להיות שבעתיד יהיה מסובך יותר להעביר את המסר לקהל, אבל זה ייקח עוד זמן. ייתכן גם שיגיע היום שבו מפיקים יוכלו להעריך את הצלחת הסצנות מראש על פי אלגוריתם, וגם יוכלו לסקור את האימפקט שלנו השחקנים לפי הנתונים שיתקבלו, ולהחליט לפי זה על תפקידים וזמן מסך".

הפיל שנשכח בחדר

יש סיכוי לא קטן שבזמן שאתם קוראים את הכתבה הזאת, התמונה שמרוחה בחלקה העליון מגרדת לכם חזק במוח. הסיבה לכך היא רטריי, שמאחוריו קריירה ארוכה רצופת קומדיות ודרמות, בהן כמה שיאים כמו סרט המסע "נברסקה" של אלכסנדר פיין והמותחן האינדי "נקמה כחולה" של ג'רמי סולנייה. אך לא משנה לאן הוא הולך, הוא תמיד מזוהה כבאז מקאליסטר, האח המעצבן של מקולי קלקין ב"שכחו אותי בבית" מ־1990. "אני מאוד ממליץ לעשות שוברי קופות", אומר רטריי בציניות. "אחרי 28 שנה הפכתי להיות אדיש לזה. אני לא שומר טינה לסרט ולא מעצבן אותי שאנשים עדיין ממשיכים לצפות בו וליהנות ממנו. אני מודע לכך שאני חייב להכיר לו תודה ולברך על כך שזכיתי להיות חלק מהמורשת של ג'ון יוז".

זה עדיין נשמע שהדמות קצת רודפת אותך.

"לחיות בעבר זו לא דרך טובה להתפתח כאדם או כאמן. זה משהו שאני באמת מתאמץ להתנגד לו. אני לא מתרפק על תהילת העבר, אי אפשר להתקדם ככה. אני חייב לקבל את זה שהקהל זוכר אותי כנער בן 13 ועדיין רואה אותי ככזה. אבל המציאות היא שאני גבר בוגר בן 40 שממשיך להתפתח כאמן ושחקן ומנסה להמשיך לגדול, אפילו בסרטים עצמאיים שעליהם אני מקבל 100 דולר ליום ושלא זוכים להפצה. זה קשה. אני מבין עכשיו איך מרגיש מארק המיל. הוא עשה כל כך הרבה דברים בקריירה שלו. האם מישהו מודע לזה? אני לא רוצה להיות מיק ג'אגר ששר 'Satisfaction' בגיל 70".

"פסיפס", HOT HBO מדי ערב ב-20:00 וב-HOT VOD, סלקום TV ו־VOD yes, וכן ב־yes Oh, חמישי ב־22:50 (בשם "מוזאיק")

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק, בטוויטר ובאינסטגרם. עדכונים יומיים על הכתבות הנבחרות בטיים אאוט ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

now Silence is Golden SRV:SRV2 on: f2fadbfc0df0