יוצר "טאבו" מספר למה החליף את הנימוס הוויקטוריאני בדם ולכלוך

ג'יימס דילייני, בנו של איש עסקים ותיק, חוזר ללונדון של המאה ה־19 לאחר שנחשב למת. השמועות עליו היו שהשתגע, שהידרדר לקניבליזם או כישוף ושהוא מעורב בגילוי עריות (מה שנכון למחצה). הוא הופך למרכז הסכסוך בין בריטניה, ארצות הברית הצעירה וחברת הודו המזרחית העוצמתית לאחר שהוא יורש חלקת אדמה זעירה במיקום אסטרטגי לשלוש האימפריות.

אף שהתקציר הזה לוחץ על כל הנקודות הנכונות לחובבי "משחקי הכס", הדבר הראשון שקופץ לראש כשרואים את הסצנות הראשונות של "טאבו" הוא דווקא הסדרות הבריטיות הוויקטוריאניות שאימא שלכם אהבה כל כך לראות לפני עשור: הסביבה, הבגדים, הארכיטקטורה, הכל מזכיר את ימי שבת בצהריים, כשגברים היו ג'נטלמנים ונשים הסיטו פניהם בבוז וסטרו למי שעלב בהן. אבל כאן בערך נגמר הדמיון. קשה לדמיין עולם רחוק יותר מסעודות באחו וטקסי תה של שבת בצהריים מאשר העולם המלוכלך, האלים, הקשוח ומלא החטטים (במקרה של רוב הדמויות, גם פשוטו כמשמעו) של "טאבו" – הפרויקט החדש של טום הארדי (שמשחק את הדמות הראשית וגם היה שותף בהפקה ובכתיבה), אדוארד "צ'יפס" הארדי (אביו) וסטיבן נייט (שיצר את דרמת הפשע ההיסטורית "כנופיית ברמינגהם" וגם שיתף פעולה עם הארדי בסרט "לוק"). אפילו שכל העסק מתרחש בלונדון של 1814.

"מה שרצינו לעשות זה ליצור תיאור הרבה יותר מדויק של לונדון ממה שראו בדרמות תקופתיות", מספר נייט, התסריטאי הראשי, שנמצא כעת בשלבי פיתוח לעונה הבאה. "זו הייתה עיר מכוערת ומלוכלכת ואנשים היו אלימים, חסרי רחמים, גסים. רצינו להוציא את הדרמה ממסיבות התה והארמונות ולהעביר את הצד הזה למסך. חקרנו קצת, ומוצאים שם דברים כל כך משוגעים ופרועים שאי אפשר להאמין: המלך ומעמד האצולה היו אנשים גבוליים, המלך היה חצי משוגע והעיר עצמה הייתה מקום מטורלל לגמרי. אז אתה מבין שכשאתה רוצה להעביר את זה אתה צריך להיות קיצוני, כי המציאות באותה תקופה הייתה יותר קיצונית מרוב התסריטים".

אז למרות החידושים, זו בעצם עוד דרמה תקופתית בריטית אחת מני רבות. מה מקור העניין של הבריטים בעבר שלהם?

"הסבר אחד הוא שלבריטניה הייתה היסטוריה מאוד מפוארת, בייחוד בתקופה הזו, ויש שם המון סיפורים שמחכים שיספרו אותם. הסדרה גם מתרחשת בתקופה שבריטניה הייתה בירת העולם, אז כל סיפור הרבה יותר מרגש. אבל מה שהיה לנו חשוב להעביר ב'טאבו' כתסריטאים זה שבכל דרמה בריטית שמתעסקת עם חומרים של לפני יותר מ־100 שנה הכל מאוד מנומס, הדיאלוגים תמיד במבנה מסוים והכל מאוד מחושב, ואנחנו רצינו שהכל יהיה יותר גס".

כי ברגע שאתה מראה צד זוהר ונקי של הממלכה זה עושה גלוריפיקציה לעבר של בריטניה?

"כן, חלק מהרעיון של חזרה לעבר ב'טאבו' הוא להראות שהאנשים לא השתנו. אנשים הם אותו דבר היום כמו שהיו בעבר והם מונעים מאותם דברים. ברגע אתה שם אנשים בסביבה האמיתית שלהם אתה מקבל משהו שהוא הרבה יותר מבדר והרבה יותר עוצמתי לקהל של היום".

"הדיאלוגים תמיד במבנה מסוים והכל מאוד מחושב, ואנחנו רצינו שהכל יהיה יותר גס"

היה לכם המזל או חוסר המזל לצאת עם הסדרה הזאת, שעוסקת מאוד בבריטניה כאימפריה, ממש סמוך לברקזיט. ציפיתם לזה?

"ממש לא. כשהתחלנו לכתוב את זה לא חשבנו בחיים שבריטניה תתנתק מאירופה, אבל לפעמים אתה כותב משהו ואז כשזה יוצא זה מתקשר למשהו גדול יותר. אבל מעבר לזה, היה חשוב לנו לראות את תחילת ימי האימפריה, או את מה שפעם היה אימפריה. אבל בסופו של דבר הסדרה מדברת על האינדיבידואל הזה, ג'יימס דילייני. בתקופה הזו של האימפריה הבריטית והכרזת העצמאות האמריקאית והסחר בעבדים אנשים נחשבו ליחידות: לא היית עצמאי, היית חלק מהצבא, חלק מהמדינה, חלק מהדת. אבל דילייני הוא במכוון דמות הפוכה לזה. אין לו נאמנות לאף אחד מהדברים האלה אלא רק למה שטוב לו, וזה סוג הקפיטליזם שהפך את בריטניה לגדולה וגם הביא להצלחה של אמריקה".

הוא באמת מרגיש מאוד אמריקאי, כמעט קאובוי בודד שכזה.

"כן, יש בו משהו מאוד מרדני, הוא הגיבור אבל גם מורד בכל מה שמסביבו. הוא אינדיבידואל, הוא אוסף סביבו המון אאוטסיידרים כמוהו ובסופו של דבר הם עולים על ספינה ונוסעים מערבה, לאמריקה. זה סוג של ניתוח של איך אמריקה נוסדה מנקודת המבט הבריטית".

איך אנשים קיבלו את זה? זו סדרה שחוקרת את נסיבות עלייתה של בריטניה לפסגת האימפריאליזם, וזה מגיע בתקופה שבה בריטניה, שלא לדבר על שאר אירופה, ארצות הברית וישראל, הרבה יותר קסנופוביות ממה שהן היו לפני כמה עשורים.

"מרתק אותי איך דברים קרו, זה כאילו יש ענן שעובר מעל המערב וגורם לכולם להפוך ליותר קסנופובים ופחות סובלנים, בכל מקום. בשנות ה־30 היית יכול להאשים את המשבר הכלכלי או את מלחמת העולם הראשונה, אבל היום אי אפשר לעשות את זה, המערב משגשג יחסית, אין שפל כלכלי עצום. כאילו שאנשים מחפשים להילחם".

"הוא הגיבור אבל גם מורד בכל מה שמסביבו". טום הארדי בתפקיד ג'יימס דילייני

דילייני הוא לא גיבור "טוב". אנשים אמורים להזדהות איתו?

"לא, הוא לא טוב. זה מסע לגאולה בשביל הדמות. על זה אנחנו עובדים בעונה השנייה. זה סיפור על אינדיבידואל מרדן שפחות או יותר נזרק לתוך רגע של פיצוץ היסטורי בשביל האימפריה הבריטית. וזו הנקודה שבה מפרץ קטן בין ארצות הברית לקנדה כמעט התחיל מלחמה בין הכתר הבריטי, ארצות הברית, ספרד וחברת הודו המזרחית. רציתי להשתמש בנקודה הזו כדי להבהיר את הנקודה של כמה קל להתחיל מלחמה על דבר כל כך שולי".

היית יכול לדמיין את עצמך עושה את הסדרה הזו לפני כמה שנים?

"הייתי יכול לחלום על זה, אבל יש התקדמות גדולה מאוד בתחום האפקטים הממוחשבים והרבה יותר קל ליצור את העולם הזה, לפני עשור זה באמת לא היה אפשרי. מבחינה עלילתית אני חושב שהקהל משתנה ואולי זה בזכות משחקי המחשב או השינוי שהטלוויזיה עברה, אבל הקהל היום מצפה ללא צפוי, הסטנדרט השתנה וזה הפך את זה לאפשרי. זה מה שאפשר לנו לעשות סוג של מערבון ויקטוריאני ולשלב את כל העולמות".

"טאבו", yes Oh ו-yes LONDON, ימי ראשון ב-22:00