טיים אאוט timeout

שוט סגור

| מאת: בן טופח

במשך שנתיים בילתה ליאת מר עם אסירות בכלא נווה תרצה. התוצאה היא "סגורות", הסרט שנוצר בעקבות החוויה שעברה. ראיון

  1. ספרי לנו על תהליך בחירת הנושא לסרט. מה גרם לך לבחור דווקא בנושא נשים בכלא?

"כמה שנים לפני העבודה על "סגורות", עשיתי כמה כתבות שעסקו באסירים גברים ומהר מאוד עלה בי רצון לברר איפה הנשים בסיפור הזה. להפתעתי גיליתי שיש כלא נשים אחד בישראל, שמשכן 220 אסירות בלבד. בדומה לנתונים בכל העולם, האסירות מהוות פחות מעשרה אחוז מאוכלוסיית הכלואים ועניין אותי לדעת מי הן הנשים שמגיעות לשם ולמה. הגעתי לנווה תרצה והצעתי להם שאעביר סדנת קולנוע לאסירות ודרך זה גם אצלם את הסרט. בהתחלה הייתה הרבה חשדנות מצדם, אבל הם הבינו שיש לי קילומטראז' בנושא ושאני רצינית. בסדנת הקולנוע קלטתי מי מעניינת אותי, עם מי יש לי כימיה – ממש כמו ליהוק שחקניות. נוצר לי חיבור מאוד חזק עם חלק מהנשים, בעיקר כאישה וכאימא".

לציבור הרחב יש תפיסה על בתי כלא שמקורה לרוב ביצירות תרבותיות, האחרונה מביניהם הייתה "כתום זה השחור החדש". צפית בסדרה? עד כמה העלילה קרובה למציאות שאליה נחשפת?

"תוך כדי צילומי הסרט צפיתי בסדרה ואמרתי למריה (אחת מגיבורות הסרט – ב"ט) שהיא חייבת לראות את זה. בסופו של דבר הסדרה היא דמיוניות ומתרחשת בארצות הברית, אבל מה שכן מזכיר את המציאות בנווה תרצה הוא עניין החבורות האתניות. גם כאן יש קבוצות סגורות: רוסיות, ערביות, דרום אמריקאיות, אבל זה לא נראה כמו 'אוז'. שלילת חירות זה אמנם דבר מאוד אכזרי, אבל במציאות, בסופו של דבר, זה קטן, אינטימי, אמיתי".

 איך הייתה העבודה מול שירות בתי הסוהר ועובדות הכלא?

"בהתחלה פחדו שאצור משהו צהוב או רכילותי, אבל ברגע שהם הבינו שאני רצינית קיבלתי חופש מלא – לבחור את הגיבורות שלי, לצלם בכלא בכל שעה – זה לא מובן מאליו. אמרתי להם מההתחלה שזה לא יהיה סרט יחסי ציבור והם הבינו את זה לגמרי ולא העלו דרישות. העבודה עם הסוהרות הייתה מרתקת. הנשים האלה הן מאוד קשוחות אבל גם מאוד אנושיות. לא נחשפתי לסדיזם אבל החוקים הבסיסיים של המקום הופכים את העבודה הזאת לקשה בצורה בלתי רגילה".

בתור מי שנכנסה לסיטואציה קשה ומובנית, הרגשת שהנוכחות שלך משפיעה על המציאות ועל חיי המצולמות?

"כמובן. נראיתי להם בהתחלה כמו משהו מאוד זר, חריג. אבל מכיוון ששהיתי שם שנתיים ועברתי איתן תהליך כל כך ארוך,לאט לאט נעלמתי, נהייתי שקופה. עברייניות תמיד מחפשות את האינטרס, אבל עם הזמן נבנה אמון. אמנם קיים פער בין מה שקורה מול המצלמה למה שקורה מחוצה לה, אבל אין לי ספק שעם הזמן החומות האלה נופלות והפער מצטמצם".

איך הייתה העבודה מול ערוץ 8? היית מעדיפה שהסרט ישודר בפריים טיים המסחרי ולא בערוץ נישה?

"לפני עשור עבדתי ב"חדשות המדע" ומאז מאוד רציתי לחזור לעבוד בערוץ 8. זה תמיד היה מקום נהדר ליצור בו, עם חופש ותמיכה אמיתיים. מעבר לזה, היום הערוץ מנוהל על ידי שלוש נשים, מה שמחבר אותי עוד יותר למקום. אני לא יודעת מה היה קורה עם הסרט היה משודר בערוץ 2, אבל אני חושבת שבגדול זה עדיף שהוא משודר בערוץ 8 – עבורי, עבור היצירה ועבור המשתתפות".

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק, בטוויטר ובאינסטגרם. עדכונים יומיים על הכתבות הנבחרות בטיים אאוט ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

now Silence is Golden SRV:SRV2 on: abf6601