טיים אאוט timeout

"שטוקהולם" המצוינת משלימה את המהפך הרענן שעשה כאן 11

| מאת: יונתן גל

איחוד טלוויזיוני מרגש עם תיקי דיין ואינספור “כוס אמק" - לאורה ריבלין מככבת ב“שטוקהולם", שתעלה בקרוב. את ״קרובים קרובים״, אם תהיתם, היא לא מסוגלת לראות

"שטוקהולם" (צילום: רונן אקרמן)

לא הפרכוסים של ניימאר, לא רונאלדו שהלך הביתה – מכל המתנות שהמונדיאל הזה חילק, הגדולה ביותר היא הפיכתה של סדרה קטנה על ארבעה פנסיונרים והגופה של גידי גוב לאחד האירועים הכי מסקרנים בטלוויזיה. “אני לא כל כך מסתובבת ברחוב וגם לא רואה מונדיאל, אבל כן, זה היה בתכנון", מאשרת את הבאזז לאורה ריבלין, שפרק הבכורה של “שטוקהולם" – מיני סדרה שתעלה בשני (16.7) בכאן 11 – מוקדש לזוהרה, הדמות שהיא מגלמת. אפקט המונדיאל הורגש גם אצל נעה ידלין, שכתבה את התסריט ל"שטוקהולם" על פי ספרה מ־2016: “במוסך או כשאני פוגשת אבא של ילדה מהכיתה ושואלים אותי מה אני עושה, אני אומרת ‘סופרת'. בתגובה שואלים אותי: ‘משהו שאני מכיר?'. עכשיו אני יכולה לענות: ‘אתה רואה מונדיאל?'".

שנים מספרים לנו שמשהו טוב מתבשל, שמחורבות ערוץ 1, ששלט כאן ללא עוררין וללא מתחרים במשך ארבעה עשורים ואחר כך הפך לבדיחה עצובה, יקום מקור אמין לתוכן איכותי. רובנו היינו סקפטיים, גם חובבי הכדורגל ניגשו בחשד לשידורי גביע העולם, עם זיכרונות של משה גרטל ואורי לוי המשופם. אבל המונדיאל הזה שוס – שידור איכותי, האפליקציה תענוג, אחלה תקצירים, ובין לבין – במקום שקופיות חסות עם קריינות של דן כנר רצים פרומואים: סדרה על היפ הופ חרדי, גל תורן מטייל בדרום אמריקה, טרנסג'נדרים עונים על שאלות שהתביישתם תמיד לשאול. שניים־שלושה משחקים ביום, מי יודע כמה מקבצי קדימונים, ומעל כולם הפרומו החוזר ל"שטוקהולם" עם הפרצופים המודאגים של ששון גבאי ודובל'ה גליקמן והאיחוד המרגש של ריבלין ותיקי דיין, שפעם שיחקו יחד ב"קרובים קרובים".

לאורה ריבלין (צילום: דין אהרוני רולנד)

עוד כתבות מעניינות:
"המרדף" מחפש צ'ייסר נוסף: האם אתם חכמים מספיק?
שנה לכאן 11: מה קרה להבטחה ואיפה הערוץ עוקף את המתחרות?
אם נגזר עלינו להאזין לפרשני כדורגל, יש אדם אחד שמתאים למשימה

“להרבה אנשים יש חבר'ה, ולכן הרבה אנשים יכולים להזדהות עם זה", אומרת ריבלין, בת 73, אחת השחקניות הבודדות בארץ שמחזיקה בטרבל – פרס האקדמיה לטלוויזיה, פרס התיאטרון הישראלי ופרס אופיר. “מה חושבים עליך החברים שלך ומה אתה חושב עליהם, הסודות הקטנים – זו סדרה שמטפלת בפרדוקסים הקטנים האלה שבין חברים, והיא מתנה לכל שחקן".

החבר'ה בסדרה מבלים יחד מאז שנות ה־60. יום אחד מוצאת זוהרה (ריבלין) את אבישי (גוב) מת במיטתו, וקוראת מיד לכל החברים. לאחר מכן מתברר שאבישי אמור לזכות בפרס נובל לכלכלה בעוד ימים אחדים, אבל אנשים מתים אינם יכולים לזכות בפרס. לפיכך החברים מחליטים “להשאיר אותו בחיים" עד שזכייתו תוכרז (לחובבי קומדיות מהאייטיז – זה למעשה “סוף שבוע אצל ברני" בגרסת האקדמיה הישראלית). בעוד הגופה מתקררת (או בעצם מתחממת) מתחילים להתגלות סדקים בין החברים: ששון גבאי מקנא, לתיקי דיין אין סבלנות למשפחה, לגליקמן אג'נדה משלו. זוהרה היא הרגישה והעדינה ביותר בחבורה הישראלית המחוספסת – זו שפורצת בבכי כשאף אחד לא רואה. “לאורה היא ציפור נדירה, יש בה משהו לא מכאן", אומרת ידלין בחיוך. "היא עובדת ומצליחה מאוד בצרפת, אני לגמרי יכולה לדמיין אותה יושבת בביסטרו ברובע כלשהו, לוגמת בגט".

גידי גוב הוא גופה מרשימה

“שטוקהולם" מצחיקה, קצבית ומעודכנת מאוד, ממש לא ערוץ 1 האנכרוניסטי והמביך. הטקסט של ידלין נשמע טרי, הכי 2018, עוד שנייה מישהו פורץ בריקוד פורטנייט; אבל גם לנוסטלגיה יש תפקיד – ששון גבאי יהיה לעד המדריך ששון מ"שכונת חיים", גליקמן וגוב נשלפו מ"זהו זה" של ימי מלחמת המפרץ. “גידי הוא גופה בהחלט מרשימה", מפרגנת ריבלין. “די מהר התרגלנו לזה שהוא שם, לא זז, לא מדבר. כולנו הרי נהיה גופות".

ניבולי פה כמו שהחבורה הזאת פולטת לא היו עוברים בימי רשות השידור. הביטוי “כוס אמק" מככב בפרק של ריבלין, ותיקי דיין יורה הטיות שונות של הפועל “להזדיין" 50 פעם, בלי להגזים. ריבלין ממש לא מתרגשת: “אני הראשונה שניבלתי את הפה על במה בישראל – ‘מלקולם הקטן ומלחמתו בסריסים', תיאטרון חיפה, שנות ה־70. אמרתי לעודד קוטלר ‘היית רוצה לדפוק אותי?', וזה היה כאילו הטלנו פצצה באמצע האולם".

"שטוקהולם" (צילום: באדיבות תאגיד השידור)

על האיחוד עם תיקי דיין היא אומרת: “אנחנו כמו משפחה". 32 שנה עברו מאז שודר הפרק האחרון של “קרובים קרובים" בחינוכית. אמנם ביוטיוב הסדרה חיה ונושמת, אבל ריבלין לא מקליקה: “קשה לי לראות את עצמי. האמת, אני לא זוכרת את הפרקים".

נעה ידלין לעומת זאת מעריצה שרופה של “קרובים קרובים": “הכנו דרים ליסט – רשימת חלומות לליהוק של ׳שטוקהולם׳ – וכל מי שהופיע ברשימה אכן משחק עכשיו בסדרה. תיקי הייתה חייבת להיות נילי ולאורה נורא זוהרה. תבין, כילדה בת 8 הייתי יושבת ורואה ‘קרובים קרובים'. כשפגשתי אותן לראשונה אפילו לא התיימרתי להציג פאסון. נזלתי חזרה לגיל 8".

נעה ידלין (צילום: דין אהרוני רולנד)

ריבלין נזכרת במציאות החד ערוצית: “אמרו לנו שזה ישנה את חיינו אבל לא באמת הבנו. הפתיעו אותי כמויות החום והאהבה מהאדם ברחוב. ‘קרובים קרובים' זכורה לי כחממה, משהו שמור ומוגן מאוד – האמינו בנו ונתנו לנו לעבוד, המון השקעה בפרה פרודקשן. לעשות סדרה זה לחיות באי בודד לזמן מה". את ההשקעה של אז ריבלין נותנת גם היום. “לאורה שחקנית רצינית ומעמיקה מאוד", מספרת עליה ידלין. “היא קראה את הספר, שלחה לי מיילים, שאלה שאלות על הדמות, מחשבות על ההלבשה, דברים שבחיים לא חשבתי עליהם". נראה שאם נותנים לעבוד בשידור הציבורי יכול לצאת משהו טוב, ולאורה ריבלין שוב על האי הבודד שלה. הפרחים לניימאר.

← "שטוקהולם", כאן 11, שני (16.7) 22:00, ובהמשך השנה בקשת 12

מחפשים סדרה חדשה? בואו לדבר על זה בקבוצת הטלוויזיה של Time Out, "מה רואים היום?"

רוצים להתעדכן ראשונים בכל מה שחם בתל אביב? הורידו את האפליקציה שלנו!
להורדה לאייפון | להורדה לאנדרואיד

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק, בטוויטר ובאינסטגרם. עדכונים יומיים על הכתבות הנבחרות בטיים אאוט ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

now Silence is Golden SRV:SRV2 on: 1132b7ef270361ea