טיים אאוט timeout

בראשית היה טוני: איך הייתה נראית הטלוויזיה בלי "הסופרנוס"?

| מאת: ירון טן-ברינק

20 שנה חלפו מאז שידור הפרק הראשון של "הסופרנוס", הסדרה שהפכה את HBO לאימפריה. במה היינו צופים היום בלעדיה? בגדול, פשוט תמחקו את כל מה שראיתם ואהבתם מאז

"הסופרנוס"

הסצנה הראשונה לא בישרה דבר. כל מה שרואים בה זה גבר מקריח, רגע אחרי מיטב שנותיו, מביט בעגמומיות בפסל של אישה עירומה בחדר המתנה. פסיכיאטרית חביבה למראה מקבלת את פניו והם מתיישבים בחדרה. הוא מספר שהגיע במצוות רופאיו, אחרי התמוטטות שנבעה לטענתם מהתקף חרדה. הוא לא חושב שיש צורך בטיפול פסיכיאטרי. הוא חושב שזה רק סטרס. הוא מספר שבבוקר ההתמוטטות שכב במיטה וחשב שהוא הגיע לחגיגה של הקיום האנושי כשהיא כבר הסתיימה. "הרבה אמריקאים מרגישים כך", אומרת הפסיכיאטרית.

20 שנה וטראמפ אחר כך, קשה לא להצטמרר מהסצנה הזאת, שפתחה כך באנדרסטייטמנט מאופק את תור הזהב של הטלוויזיה. אף אחד לא חשב אז שסדרה על מאפיונר הסובל ממשבר נפשי תשנה מקצה לקצה את פני המדיום, ובוודאי לא על השיאים החדשים שאליהם הביאה אותו. "הסופרנוס" התחילה את חייה ללא שום ציפיות, והאגדה מספרת שדיוויד צ'ייס וג'יימס גנדולפיני היו משוכנעים לחלוטין ש־HBO לא תאשר אפילו את הפיילוט. ההיסטוריה אוהבת סיפורים כאלה.

בסוף אישרו את הפיילוט. "הסופרנוס"

עוד כתבות מעניינות:
"הסופרנוס" חוזרת: כל מה שצריך לדעת על הפריקוול החדש
31 הסדרות הכי טובות שאולי לא ראיתם
10 סיפורים על פסיכולוגים שיגרמו לכם לא לרצות ללכת טיפול

הזמן שחלף מאז 10 בינואר 1999, מועד שידור הפרק הראשון של הסדרה, מסייע להכניס את הדברים לפרופורציה: זאת הסדרה החשובה והמשפיעה בכל הזמנים. היא שינתה את האופן שבו מספרים סיפור בטלוויזיה. היא בנתה את HBO כאימפריה של טלוויזיית פרימיום שכולם רוצים לחקות. היא הייתה הסדק הראשון בחומה של ערוצי הברודקאסט האמריקאיים, שהתפוררה מאז. היא הייתה כוח החלוץ בניצחון הטלוויזיה על הקולנוע כמדיום של דרמה עמוקה ואיכותית. "הסופרנוס" הייתה מהפכה. היא שינתה הכל.

למעשה קשה לדמיין איך הייתה נראית הטלוויזיה היום בלעדיה. ננסה בכל זאת: קחו את כל הסדרות שבמרכזן אנטי גיבור פגום ששודרו ב־20 השנים האחרונות. את כל הסדרות שתיארו את קריסתו של הגבר האמריקאי הלבן. את כל הסדרות שהעמידו במרכזן את המשבר המוסרי שבלבה של אמריקה. ועכשיו פשוט תמחקו אותן. את "שובר שורות" ואת "האוס" ואת "המגן", את "דקסטר" ואת "אימפריית הפשע" ואת "מד מן", את "פארגו" ואת "ילדי האנרכיה", את "העשב של השכן" ואת "נמלטים" ועוד עשרות רבות של סדרות שהעמידו במרכזן דמויות מפוקפקות מוסרית שלמדנו לאהוב בכל זאת. כל אלה לא היו עולות אפילו בדעתם של יוצריהן בלי טוני וכרמלה, פאולי, סילביו, מייקל ושאר הכנופיה.

עכשיו קחו גם את כל הסדרות שהציגו אנסמבל מושקע של דמויות משנה, רוחב יריעה עלילתי של סאגה אפית ושפה קולנועית שגורמת להוליווד להחוויר, את כל הסדרות שהצלחת "הסופרנוס" אפשרה ל־HBO לייצר ואת כל הסדרות שערוצים מתחרים עשו בעקבות ההצלחה של רשת הכבלים, ותמחקו גם אותן. נכון, הייתה כבר "אוז" והייתה גם "באפי" שהדגימו לפניה בהצלחה כיצד טלוויזיה יכול להיות משהו אחר לגמרי, אבל "הסופרנוס" עשתה זאת בסקאלה אחרת לגמרי של שילוב בין תרבות גבוהה ונמוכה, מורכבות עלילתית ורבדים פילוסופיים, שייקספיר פוגש את סקורסזי סטייל, נוסחה שמאז רבים מנסים לשחזר ומעטים מצליחים.

יותר מכך: לא יהיה מסוכן להמר שבלי "הסופרנוס" לא היינו מקבלים את נטפליקס. כל הרעיון שאפשר לצרוך טלוויזיה באובססיביות, לא כבטטה חסרת מוח שבוהה במסך המרצד אלא כבחירה תרבותית לגיטימית שבאה מתוך אהבת אמת לגיבורים ולעולמם, קיבל תו תקן ותעודת הכשר מהרפתקאות המאפיה העלובה של ניו ג'רזי. הצלילה אל תוך עולם טלוויזיוני חכם ומהפנט ועוטף כל, שהגיעה לשיא של כל הזמנים בפרק המופתי שביים סטיב בושמי בעונה השלישית ("Pine Barns", שכתב טרנס ווינטר, יוצר "אימפרית הפשע" בכיכובו של בושמי בהמשך הדרך), הפכה להיות משאת הנפש של כל צרכן תרבות כמעט.

"התעוררתי הבוקר וקניתי לעצמי אקדח", המילים שפותחות את שיר הנושא שליווה את הסדרה, מהדהדות עכשיו אל תוך הנצח האמריקאי. "הסופרנוס" שמה במרכזה התמטי את הריקבון שפשה בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, את התנפצותו של החלום האמריקאי על קרקע השחיתות, האלימות והניוון המוסרי. יהיה זה מוגזם לומר שהיא חזתה את עלייתו של דונלד טראמפ, אבל היא בהחלט תיארה את שקיעתם של כל השאר. בפרק הסיום של הסדרה, אגב, מצהיר איי.ג'יי (בנו של טוני סופרנו) שהוא רוצה להיות טייס ההליקופטר האישי של טראמפ. האירוניה מעולם לא הייתה מתוקה פחות.

כך או כך, העובדה הפשוטה היא שבשני העשורים שחלפו מאז ראתה מסך לראשונה, אף סדרה לא התקרבה לאיכויות של "הסופרנוס" וגם לא לאימפקט הכולל שלה על תעשיית הטלוויזיה. כן, הייתה לנו "הסמויה" במקביל וגם אחריה היו כמה וכמה יצירות מופת, אבל את מה שצ'ייס עשה במשך שש עונות ו־86 פרקים אף אחד לא הצליח לעשות מאז: מיתולוגיה בת זמננו שהביאה אל הטופ את כל מי שהיה מעורב בה ובעיקר את המדיום עצמו. לא רע בשביל מאפיונר מדופרס.

ניצחון הטלוויזיה על הקולנוע. "הסופרנוס"

מחפשים סדרה חדשה? בואו לדבר על זה בקבוצת הטלוויזיה של Time Out, "מה רואים היום?"

רוצים להתעדכן ראשונים בכל מה שחם בתל אביב? הורידו את האפליקציה שלנו!
להורדה לאייפון | להורדה לאנדרואיד

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק, בטוויטר ובאינסטגרם. עדכונים יומיים על הכתבות הנבחרות בטיים אאוט ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

now Silence is Golden SRV:SRV1 on: f2fadbfc0df0