טיים אאוט timeout

בילינו לילה שלם עם חבר קבוצת דיזי פרישדון, המזג ומונדו 2000

| מאת: נועה בונה

הטינדר משתלט על סצנת הההיכרויות, השאכטות מאיימות על מקומו של האלכוהול ועדיין, איש חיי הלילה דני הלוי (38) מעביר את ימיו בסבב ברים ומרשה לעצמו לא להחליט עדיין מה יעשה כשיהיה גדול

דני הלוי. צילום: תמיר דוידוב

22:00

דני הלוי (38) הוא מארח בכל רמ"ח אבריו. גם אחרי עשור במקצוע, גם כשהוא מגיע לבר המזג להירגע ולשתות בירה אחרי שיעור יוגה בסטודיו בבעלותו – עבודת האירוח לעולם לא נפסקת: שלומים, כיפים, צ'ייסרים, חיבוקים, שיחות חולין עם לקוחות שהפכו לחברים. כשותף בקבוצת חיי הלילה הוותיקה "הקבוצה" (דיזי־פרישדון, מזג, מונדו 2000, החוג הצפוני, ג'אבה, ליטל ברגר שופ) הוא לרוב מתחיל את הערב בדיזי־פרישדון או במזג באבן גבירול. הפעם הוא בחר במזג. אתמול היה בדיזי בערב גבינות ויין הקבוע של ימי ראשון ומתחשק לו לגוון.

עוד כתבות שיעניינו אותך:
עמוד הפייסבוק שיזקק לכם את חוויית הקלאבינג בעיר
המנות הטבעוניות הכי טובות בתל אביב
האם הקריירה של דודו פארוק הולכת להתרסק?

22:30

"אני אוהב לשבת פה. אני מרגיש בבית ואני לא מרגיש רע לשבת עם הגב לבר כי זה הבית שלי. הוא בר שכונתי פר אקסלנס, משהו שאין היום כמעט בעיר", מסביר הלוי. "אליעזר שהיה הבר האהוב עליי נסגר. נשארו ג'ספר, פוסטר, מוזנר, מזג ועוד מעטים. הברים השכונתיים של פעם התפיידו. אני הייתי פעם די.ג'יי של ברים שכונתיים בלבד. הייתי בונה פלייליסט מוקפד וזה היה עניין. מוזיקה הייתה דבר רציני בברים שכונתיים".

לילה עם דני הלוי. צילום: תמיר דוידוב

23:00

"הקבוצה" הם מחלוצי ברי הצמידים בתל אביב, טרנד שפעם הפציץ את העיר וכיום כמעט לא קיים. מהביגי זי, הטנג'יר והבקי הם נפרדו בשנה האחרונה. הם הרגישו מיצוי. בשונה מן העסקים האחרים בקבוצה, כאן לא הגיע דם חדש שלקח על עצמו את עבודת האחזקה והשינוי. המעמסה הייתה קשה מדי. בניגוד לילד, בר אפשר למכור. אז זה מה שהם עשו. "היה טוב מאוד וטוב שהיה", מסכם הלוי.

23:30

יום שני והמזג מלא באנשים, כמעט כולם עם צמידים על פרק ידם, שותים בירות וקוקטיילים ללא הגבלה.

"אנחנו בערך היחידים שנשארו עם קונספט של מסלולי שתייה", הוא מסמן. "לא סתם פתחנו בר כמה חבר'ה. ישבנו בצורה מדוקדקת על כל פיפס כדי להבין איך להפוך את הפורמט הזה לרווחי. למדנו, ניסינו, טעינו – עד שהגענו לנקודת איזון שבה הדיל טוב גם לעסק ולא רק ללקוח. אנחנו עובדים חזק מאוד על שימור לקוחות ותוכן. זה מה שגורם לאנשים לחזור".

בבר הביתי. צילום: תמיר דוידוב

24:00

הרבה השתנה בעשר השנים שהוא בתחום. "הטכנולוגיה שינתה הכל", הוא אומר. "אם פעם הבר היה איפה שמכירים אנשים, הכניסה של הפייסבוק, אינסטגרם וטינדר שינתה הכל באינטראקציה החברתית. אפילו נטפליקס. היום אנשים נשארים יותר בבית. אין להם סיבה לצאת. סיבה עיקרית נוספת היא התפתחות הפריפריה. גדלתי ביבנה וכשהייתי בן 18 לא הייתה אופציה אחרת לבילוי חוץ מתל אביב. אני חושב שגם הנסיקה של הוויד במרחב הציבורי שינתה את תרבות הבילוי. פעם הסם המועדף על אנשים היה אלכוהול כי הוא חוקי ונגיש, כיום שאכטות נגישות באותה צורה. אנשים נמעכים עם השאכטה שלהם ופחות קוסם להם לצאת לדפוק את הראש בשני בערב. אבל כל עוד יש אנשים ששותים אלכוהול – יש לילה".

24:30

דני הלוי תמיד מחייך. מצב רוח טוב. הוא מגיע כדי לעשות גוד טיים. אף שהוא קם בבוקר כל יום ומגיע למשרד של "הקבוצה", הלילה זה הזמן שבו הכל קורה. העבודה מחייבת בילויים, מחייבת לשתות. הוא התבגר, "הקבוצה" התבגרה והתחילה להתייחס לעצמה כחברה מסודרת ומאורגנת לכל דבר. חלקם נשואים, חלקם כבר עם ילדים, חלקם נושקים ל־40. כולם צעירים בנפשם, אוהבים את הלילה, אוהבים לבלות. "הרבה צעירים הבינו שזה כבר לא מגניב להיות בעלים של בר", אומר הלוי. "פעם הייתה תחושה שאם אתה לא טייס – לפחות תפתח בר. הסיכון הכלכלי כיום הרבה יותר גדול. צעירים מעדיפים ללכת להייטק מאשר לקחת את הסיכון הזה".

צילום: תמיר דוידוב

1:00

הוא מסיים את הבירה שלו וקופץ לדיזנגוף. סבב של "היי, מה נשמע?" בדיזי־פרישדון, עוד חיבוק בליטל ברגר שופ, ההמבורגרייה הקטנה ש"הקבוצה" פתחה צמוד לדיזי. לדבריו שיכורים תמיד יהיו רעבים וברים תמיד יהיו בדיזנגוף. היום אין ברקפסט, כי אם היה, הוא היה כבר מזמן שם. אחיו יואב שותף בברקפסט כבר תקופה ארוכה והמונדו 2000 הוא בשותפות של שתי הקבוצות. החיבור ביניהם היה טבעי לדבריו. הם מכירים, הם אוהבים לארח, הברקפסט מכירים את דרום העיר, ל"קבוצה" יש תורת אירוח שלמה. שילוב מנצח.

2:00

מהדיזי הוא ממשיך לג'ספר – הבר השכונתי האולטימטיבי. אפילו שאינו שותף במקום, דני מרגיש כמו בבית בג'ספר. הקוקטיילים, האווירה המעושנת והאפלה, השעות הקטנות, התחושה שהכל יכול לקרות באותו רגע. דני אוהב את מה שהוא עושה. הוא לא בטוח שזה מה שיהיה לנצח. "כשהייתי צעיר חשבתי שאפתח בר בגיל 60, ככה לפנסיה. בלי לנהל, בלי דאגות על כסף שנכנס, סתם לעשות כיף. בינתיים ברים זה החיים שלי. כל פעם אני נותן לעצמי הארכה של חמש שנים. אני נותן לעצמי עד גיל 45 כדי להחליט מה אני רוצה לעשות כשאהיה גדול. כי האמת היא שאני לא יודע".

לבלות:

"המזג או הג'ספר. הם היחידים שנותנים מענה לשעות היפות של הלילה".

לשתות:

"בירה. טובורג או קרלסברג, תלוי במצב הים ומצב הרוח".

למאנצ'ז:

"חי על הקצוות – או המבורגר בליטל בורגר שופ, או שאני קונה חסה, תרד, עלי בייבי ועגבניות שרי ב־AM:PM ומכין סלט".

לצ'פר:

"טיפ לבליין המתחיל – BE KIND ותפנק בטיפ. תחשוב שזה אחיך או אחותך הקטנים שממלצרים אותך".

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק, בטוויטר ובאינסטגרם. עדכונים יומיים על הכתבות הנבחרות בטיים אאוט ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

now Silence is Golden SRV:SRV1 on: f2fadbfc0df0