טיים אאוט timeout

הברית החדשה

| מאת: ניר גפן

דמיאן לזרוס, מהאנשים החשובים ביותר בעולם המוזיקה האלקטרונית, מספר כיצד הפך את האנדרגראונד האוס לתנועת המונים

אתה די.ג'יי או דמות מ"משחקי הכס"? דמיאן לזרוס

דמיאן לזרוס יכול להרשות לעצמו לאמץ גינונים של דיווה: הלייבל שבבעלותו ותחת הנהגתו האמנותית, קרוסטאון רבלס, הוא אחד החשובים, אם לא החשוב ביותר, בנקודת ההשקה שבין האנדרגאונד־האוס להאוס המסחרי. הוא הצוהר העכשווי הבולט עבור מי שמתחילים לטבול במימיו העמוקים של ההאוס. במהלך העשור האחרון העמיד לזרוס מורשת מוזיקלית מכובדת ובנה תשתית מפוארת עם גוף עבודה רחב שכולל מפיקים מחוננים כמו מתיו ג'ונסון, מתיו סטיילס, שונקי, פייר בוצ'י, לורן גרנייה ולוק סולומון, אולם את קפיצת המדרגה עשה בשלוש השנים האחרונות, כשהיה הראשון לזהות את המגמות שהפכו את ההאוס לטעם החודש.

הוא החתים אמנים כמו ג'יימי ג'ונס, סת' טרוקסלר, ארט דיפרטמנט, דניז קרטל, מייסיו פלקס וגוטי, שהפכו את הצליל של מוזיקת הריקודים המחתרתית לנגיש יותר, הוסיפו לה אפיל של אינדי־פופ וסייעו לה לחלחל לזרם המרכזי. "ממש אי אפשר להגיד שאנחנו מיינסטרים", מתנער לזרוס מהתיוג שדבק בו. "מתוך 110 התקליטים שהוצאנו בלייבל רק שניים־שלושה תקליטים הגיעו למעמד של להיטים ממש. מה שכן, אני חושב שאנחנו מציגים איזו אלטרנטיבה נהירה יותר ורקידה יותר לפלח הקהל שאנחנו פונים אליו. משהו קשוח אבל עם זאת ידידותי למשתמש".

למרות מעמדו הבכיר באומת הדאנס, מפתיע לגלות שלזרוס הוא איש נעים וחביב. לא מן הנמנע שהנחמדות שלו קשורה לכך שאת ראשית הקריירה שלו הוא עשה כעיתונאי מוזיקה בעצמו. "מאז ומתמיד רציתי להיות די.ג'יי ושיהיה לי לייבל משלי. דרך העבודה כעיתונאי למדתי על החלק האחורי של תעשיית המוזיקה ויצא לי לפגוש את הגיבורים שלי ולשאול אותם על החיים שלהם. ראיינתי אמנים ענקיים כמו צ'אק די מפאבליק אנמי, והם הותירו בי חותם שניכר גם בקריירה שלי כמוזיקאי".

מה היית מסמן כהישג הגדול ביותר שלך בעשור הזה?

"העובדה שהלייבל שלי עדיין קיים! זה ממש לא מובן מאליו בימינו. ברצינות, זה הכי חשוב. אין תקליט אחד שאני חושב שהיה טוב יותר מאחרים. האמנים שלנו הם אנשים שאני ממש נהנה לעבוד איתם, המסיבות שלנו הופכות לאגדיות – אין לי חרטות על שום דבר בדרך".

חרף שם המשפחה בעל הקונוטציה הנוצרית, לזרוס הוא בן להורים יהודים, שטייל בישראל כילד וזוכר עדיין את הביקור בעיר העתיקה בירושלים. "זה היה כל כך ביזארי! לראות את כל היהודים הדתיים עומדים ומתפללים בקיר הזה. היה איזה משהו בחוויה הזו שאני בכלל לא יודע איך לתאר – מאוד מעורר השראה, מאוד עושה לך חשק להיות חלק מזה. זה היה מאוד חזק ואני רוצה לחזור לשם גם בביקור הזה". בכלל, נדמה שלזרוס הוא טיפוס רוחני: בדצמבר האחרון, בתאריך שעל פי בני המאיה העולם היה אמור להיחרב בו, הוא בחר לערוך את הרייב ההמוני בסמיכות לפירמידות במקסיקו, ובראיון שהעניק למדור הלילה של ה"סאן" הבריטי סיפר כי הוא מבקר בקביעות אצל שאמאן מקסיקני כדרך לשמור על בריאותו הרוחנית.

אם היית מראיין את עצמך, איזו שאלה היית שואל אותך?

"האם אתה באמת מכשף? בוודאי שהתשובה הייתה 'כן'".

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק, בטוויטר ובאינסטגרם. עדכונים יומיים על הכתבות הנבחרות בטיים אאוט ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

now Silence is Golden SRV:SRV2 on: c422d06bb