טיים אאוט timeout

שובם של הפאייטים: מלכות הדראג הגדולות של תל אביב בקאמבק מנצנץ

| מאת: רוני ודנאי

דורות להט"בים שלמים גדלו על ברכיהן הנוצצות עד שבר הגייז אוויטה נסגר בשנה שעברה והותיר אחריו שובל של ריסים מלאכותיים, פאייטים וגעגועים. כעת חוזרות מלכות הדראג הגדולות של תל אביב למסיבה חד פעמית במחווה לימי הזוהר ההם

  • https://static2.timeout.co.il/media/2017/06/sizes/Img33916_H_wo_680_382.jpg
נונה שלנט (צילום: איליה מלניקוב)

"להגדיר דראג כעניין מגדרי זה לשים מכשול למוח"

נונה שלנט (רוני שוקרון), 7 שנים בדראג

דראג קווין נונה שלנט (צילום: איליה מלניקוב)

נונה שלנט (צילום: איליה מלניקוב)

"רק בשנה האחרונה השלמתי עם הכינוי 'מלכת דראג'. הייתה בי הרבה שיפוטיות כלפי ההגדרה הזאת, כי הרגשתי שהיא מצמצמת אותי. להסתכל על דראג כעל עניין מגדרי ולתחום זאת במילים זה פשוט לשים מכשול למוח. אין לי דמות אחת, הכיף שלי הוא להמציא את עצמי כל יום מחדש וההגדרה היחידה שלי למה שאני עושה היא אמנות. אני הליידי גאגא של תל אביב".

איך מקבלים את הגישה הזאת בממלכה?

"שמעתי משפטים כמו 'זה לא דראג'. היו אפילו כאלה מהדור הישן שרצו להגיד לי איך להתאפר. בעיניי דראג לא נועד רק להעצים נשים, אלא הוא סימבול לחופש יצירתי, לחדשנות ולשלל אג'נדות – אם זו שונות, אם זו טבעונות ואם זה לתת חשיפה למעצבים צעירים באמצעות הלבוש שלי. מפני שנחשבתי לדור החדש של הדראג, לא ידעתי בהתחלה איך יאכלו אותי באוויטה. בסוף הבנתי שיש מקום לכולן – אם זאת ציונה עם הסטנדאפ, טלולה שהיא שחקנית מדהימה או קיי לונג שיצרה ממש אופנה משלה".

מהי התפיסה שלך של נשיות?

"נשיות מגיעה ממקום הרבה יותר עדין, רך ושקט. יש דרמה, אבל היא בשליטה. בסופו של דבר כולם סוג של דראג – ממדונה, ביונסה וקייטי פרי ועד עורכי דין שצריכים ללבוש מדי יום חליפה ולשאת תיק מסמכים בשביל להיכנס לדמות. באמנות הדראג פשוט שמים לך את זה בפנים".

"כבר בתור ילד קטן בבאר שבע ידעתי שאני שונה ומיוחדת"

קיי לונג (אבי קיפרמן), 19 שנה בדראג

דראג קווין קיי לונג (צילום: איליה מלניקוב)

קיי לונג (צילום: איליה מלניקוב)

"כששואלים אותי למה צריך לעשות את המצעדים האלה אומרים שאנחנו חופשיים לעשות מה שאנחנו רוצים – וזה ממש לא נכון. לדוגמה, החוק אוסר עליי לעשות ילד בארץ עם אם פונדקאית. אני לא רוצה ילדים, אבל אין שום סיבה שלא יהיו לי הזכויות שיש לכולם".

אמנם הוודג' שלך לא מסגיר זאת, אבל את כבר כמעט 20 שנה בעסקי הדראג. ריספקט, סיסטר.

"אנשים אומרים לי שהם גדלו עליי וזה מוזר, מי ישמע, כאילו אני בת 100. זה לא פשוט לשמר את עצמך כמלכת דראג במשך כל כך הרבה זמן".

איך הכל התחיל?

"כבר בתור ילד קטן בבאר שבע ידעתי שאני שונה ומיוחדת. אהבתי מאוד להתעסק באיפור, בשיער ואופנה, ובמקום לנסות לשנות את מה שאני, החלטתי להחצין את זה ולהראות לעולם את הכישורים שלי".

איך היה לגדול כילד דראג בבאר שבע?

"אין לי סיפור סינדרלה של ילד מוכה ומנודה שהפך לדיווה תל אביבית. פה ושם היו אנשים שצעקו לי ברחובות 'הומו' או 'קוקסינל', אבל זה לא באמת הפריע לי כי תמיד ידעתי שאני הומו. קיי היא לא האלטר אגו שלי, זאת מי שאני כל החיים. נכון, יש לי חיים מאוד ססגוניים, אבל אני נשואה לבעל מדהים כבר מעל 15 שנה ואני חיה חיים רגילים עד כמה שאפשר".

"העיר כולה הומואית"

ציונה פטריוט (יובל אדלמן), 19 שנה בדראג

דראג קווין ציונה פטריוט (צילום: איליה מלניקוב)

ציונה פטריוט (צילום: איליה מלניקוב)

"לצאת מהארון זה לא מרגש, כולם בסוף יוצאים מהארון. להיות טריגר ליציאה של מישהו מהארון, זה כבר סיפור אחר. לא מזמן הייתי במסיבה בבריסל. נתקלתי שם במישהו שסיפר לי שהוא נהג ללבוש את השמלות של אימא שלו בתור ילד, אבל רק בבגרותו הוא מצא את האומץ לצאת מהארון. הוא אמר שאני נתתי לו את המוזה. היה גם מישהו שאמר לי שהוא תכנן להתאבד, אבל שאב ממני את הכוחות להמשיך לחיות".

את רואה בדראג שליחות?

"לא. אם אנשים מקבלים השראה אז מהמם, אבל אני לא עושה את זה בשביל דויד או בשביל יוסי. אני עושה את זה בשבילי. אני גם תמיד אומרת שאני לא רואה בדראג דרך חיים – זאת עבודה שהיא פאן, אבל זאת עבודה. יש לי תואר ראשון בתקשורת ובמינהל עסקים, ובעבר עבדתי בקופירייטינג במשרד פרסום. יום בהיר אחד פשוט החלטתי לעזוב הכל והתפטרתי. רק רציתי להופיע".

מה מצב הגאווה בתל אביב 2017?

"הופעתי כמעט בכל מקום בעולם – ממצעדי הגאווה בסן פרנסיסקו, דרך מסיבות בקלן ועד מרכז הצעירים של עיריית רעננה. הפתיחות הזאת יוצאת החוצה גם לחיפה, באר שבע, אשדוד וירושלים. נדמה שהיום כל עיר יוצרת לעצמה שבוע גאווה, אבל תל אביב היא העיר הכי גאה מכולן. כולה הומואית".

"אפסיק לעשות דראג ביום שזה ישעמם אותי"

טלולה בונט (טל קלאי), 16 שנה בדראג

דראג קווין טלולה בונט (צילום: איליה מלניקוב)

טלולה בונט (צילום: איליה מלניקוב)

"גיליתי את הדראג לראשונה בגיל 16, במופע במועדון גייז בירושלים, וכן, היה אז דבר כזה. טלולה בונט נולדה לא הרבה לאחר מכן, על במה פתוחה במסיבת פורים. לימים חברתי לציונה והקמנו ליין דראג שרץ במשך 11 שנים באוויטה. גם שם הייתה במה פתוחה, כי היה לי חשוב לתת לאנשים אחרים צ'אנס לעלות להופיע".

גם הקמתן יחד את הרכב הדראג פאות קדושות. המופע שלכן חדר עמוק למיינסטרים.

"המופע הזה פרץ את גבולות המיינסטרים, ואני ממש גאה בזה. הרצנו כבר יותר מ־200 הופעות בשלוש וחצי השנים האחרונות, והצגנו אותו בפני כולם – הומואים, סטרייטים, חברות היי־טק, ועדי עובדים ואפילו ארגוני אחיות. היום אנשים מקבלים את הדראג כאמנות לכל דבר".

טלולה אמנם מאוד צעירה אך היא שייכת לדור המלכות המייסדות. יש חשש מפני הדור החדש? פחד מלהפוך ללא רלוונטית?

"הדור החדש הרבה יותר משוכלל. אחרי הכל, יש כל כך הרבה רפרנסים, השראות וערוצים שלנו לא היו בזמנו. פעם אפילו אי אפשר היה להשיג פאות נורמליות בארץ, חברים היו מביאים לי במיוחד מלונדון. היום יש גם המון תתי ז'אנרים שלא היו לפני 16 שנה – מלכות קוויר, מלכות ג'נדר בלנדר ואפילו דראג קינגס. יש כל כך הרבה ענפים לעץ הזה וכולם יפים".

בשבת (10.6) מ־21:00 תתקיים מסיבת מחווה לימי הזוהר של מועדון אוויטה בהוסטל אברהם, לבונטין 21 תל אביב, כניסה חופשית

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק, בטוויטר ובאינסטגרם. עדכונים יומיים על הכתבות הנבחרות בטיים אאוט ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

Silence is Golden SRV:SRV2 on: 53d3ab1e9d120e