טיים אאוט timeout

אורי בראונר כנרות יודע איך למכור פאן ואווירה ים תיכונית לגרמנים. ריאיון

| מאת: שרון קנטור

אורי בראונר כנרות (בום פם) מוציא אלבום שני עם ההרכב אוזו בזוקה. והוא חכם מספיק בשביל לדעת איך למכור את זה לאירופאים. בעיקר לגרמנים

  • https://static2.timeout.co.il/media/2016/04/sizes/DSC6370.jpg_h_wo_680_382.jpg
אורי בראונר כנרות. צילום: יולי גורודינסקי

דמיינו את טיים אימפלה מארחים בהופעה את יצחק קלפטר. נהנים? יופי, כי זה הסאונד שבו נפתח האלבום החדש של אוזו בזוקה. את הופעת ההשקה הראשונה ערכה הלהקה בברלין, וההשקה התל אביבית תיערך בבסקולה (מועדון ההופעות הכי נכון בעיר כרגע) בחמישי. "ההופעה בברלין הייתה כיף חיים ממש", מספר אורי בראונר כנרות, הפרונטמן של אוזו בזוקה. "זו לא הייתה רק הופעה אלא יריית פתיחה של תקופה. דברים ממש מתחילים לקרות שם. יש לנו שותפים משמעותיים: חברת תקליטים, בוקינג, וכל העניין הופך למכונה משומנת. גם אנגליה הולכת להיות אחלה עניין".

למה בעצם כמעט כל האמנים הישראלים מתחילים את ההצלחה הבינלאומית שלהם בגרמניה?

"זה נכון, זה כבר לא מקרי, יש סטטיסטיקה. לי זה קרה עם בום פם כבר לפני שנים. אני חושב שיש לגרמנים יותר נכונות לחבק מוזיקה מישראל, אולי זה רגשות אשפה (השיבוש החינני במקור – ש"ק)."

אולי זה גם שיבוש של צייתנות היתר, שהופכת לסובלנות אמנותית?

"באמת יש בגרמניה איזו פתיחות קיצונית. הייתי שם בפסטיבל שהיו בו הופעות של פרי ג'אז קיצוני מאוד, ואתה רואה כמויות של אנשים יושבים ומקשיבים. אלפים! הזיה".

לפני שגילה את קסם המזרח, כיאה לגולש, כנרות שמע המון סרף רוק, ואז קרה הנס: "חבר השמיע לי אריס סאן. אמרתי שאולי זה יותר טוב מדיק דייל (מוזיקאי סרף אגדי – ש"ק) והייתי חייב לנסות לנגן את זה בגיטרה". אבל לא בכל הקטעים באלבום החדש, "סימום", כנרות הולך על הטיקט האוריינטלי. "גם בקודם בראשון היו קטעים של פשוט רוק קלאסי. אם יש שיר שהוא רוקנ'רול, לא חייבים לכפות עליו את האוריינטלי, ולהפך."

לפחות בחו"ל, האוריינטליות היא ודאי הטיקט שלכם.

"כל הזמן מרגיש לי שבעיקרון אנחנו מנגנים רוקנ'רול, אבל אני מוצא ערך מוסף בלהביא משהו מהבית. כשאני אומר 'ערך מוסף' זה לא חייב להיות סולמות ערביים. קחי לדוגמה את מונוטוניקס: מעבר לטובים או לא טובים, בווייב של עמי שלו (סולן הלהקה, שנודעה בהופעות אנרגטיות בצורה קיצונית והייתה אחת מלהקות האינדי הישראליות הראשונות שהצליחו בחו"ל – ש"ק) היה משהו כל כך ישראלי. זה מה שהעיף את האמריקאים לדעתי. משהו שהוא רק וייב, לא נמצא בסולמות ולא במוזיקה בכלל. משהו מאוד ישראלי, עם אנגלית במבטא ועם חוצפה ישראלית, אבל חיננית במקרה שלו. כשאנחנו מציגים את עצמנו בהופעות או ביחסי ציבור, אנחנו לגמרי מציגים את זה כ'מידל איסטרן פסייכדליק רוק', גם אם זה לא נכון לכל השירים".

כנציג השיק הים תיכוני בלב המאפליה של הרוקנ'רול, יש לך עמדה בסוגית גלגלצ־מירי רגב?

"העיסוק במוזיקה ים תיכונית או לא ים תיכונית הוא מיותר. יש מוזיקה טובה ומוזיקה לא טובה, יש פופ איכותי ופופ לא איכותי. אם תקחי למשל את יהודה קיסר, שעבדתי איתו הרבה – הוא לא מבין מה רוצים, הוא אומר: עבדתי בשנות ה־70־80 ועשינו מלא כסף. על איזה קיפוח מדברים? יש פה אפליות וקיפוחים שלא קשורים למוזיקה והם הרבה יותר חשובים. זוהר ארגוב הוא 'המלך' בארץ, לא אף זמר פופ 'אשכנזי'. לקחת את זה למקום עדתי זה ממש להיות גזען. אנחנו כל כך מתערבבים סוף סוף. אפשר להגיד שבתחנה כזו או אחרת משמיעים בעיקר חרא. זה משנה מאיזו עדה מגיע החרא הזה? כי הסבים של מישהו באו מארץ זו או אחרת? הדיון הזה לא קשור לתרבות, אלא לכמה אנשים יצביעו לך אחר כך".

אוזו בזוקה ישיקו את "סימום" בבסקולה, הרכבת 72 תל אביב, חמישי 21:00, 43־60 ש"ח

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק, בטוויטר ובאינסטגרם. עדכונים יומיים על הכתבות הנבחרות בטיים אאוט ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

now Silence is Golden SRV:SRV1 on: c422d06bb