די.ג'יי סיינפלד מטפס לפסגה – וקצת מתחרט על השם שבחר

אחת המגמות הבולטות בשנתיים האחרונות בעולם המוזיקה האלקטרונית, שבו אחת לשעה בערך מוכרז ז'אנר חדש, היא תת הז'אנר לואו פיי האוס. את האלטרנטיבה של הסגנון, שמבחינה מסוימת הוא אנטיתזה ל־EDM המשויף והעשוי מדי שהשתלט על העולם, אפשר להבין גם מהשמות שבחרו לעצמם המוזיקאים והמפיקים הבולטים בו – Ross from Friends, DJ Boring ו־DJ Seinfeld. עוד נגיע לשם שבחר לעצמו ארמנד יקובסון, אבל אפשר כבר להוריד מהשולחן בדיחה מתבקשת: הוא לא עושה music about nothing.

המפיק השבדי הצעיר הוציא לפני כמה שבועות את חלקו בסדרת אלבומי המיקסים היוקרתית והוותיקה DJ Kicks. הסדרה, שיוצאת מאז 1995 בלייבל הברלינאי הנחשב !K7, היא אבן דרך למוזיקאים ולתקליטנים מרחבי הקשת האלקטרונית והוגדרה על ידי "Mixmag" כסדרת המיקסים החשובה ביותר בכל הזמנים. העובדה שיקובסון הוציא מיקס בסדרה היא הצלחה לא מבוטלת עבור מי שלא תכנן בהכרח להיות די.ג'יי.

עוד כתבות מעניינות:
מדריך ההופעות לקיץ 2018
A$AP Ferg מצטרף לליינאפ של פסטיבל מטאור
קבלו אותו: הליינאפ של אינדינגב 2018

"אף פעם לא חשבתי שתהיה לי קריירה במוזיקת דאנס, אם כי קיוויתי שזה יקרה יום אחד ויתגשם", מספר יקובסון ממקום מושבו שבמאלמו. "תמיד אהבתי ליצור מוזיקה משלי. יצרתי מוזיקה במשך ארבע או חמש שנים, לפני שבכלל שחררתי אותה על ויניל. מכיוון שאני עושה את זה כל כך הרבה זמן, אני מרגיש שיש לי בסיס לעמוד עליו. זה בהחלט עזר לי למצוא נחמה מסוימת בתעשייה קשה מאוד".

איך זה להגיע למעמד של מישהו שאוצר אוסף בדי.ג'יי קיקס?
"התחושה קצת סוריאליסטית. אני מרגיש שהרבה דברים טובים קרו בפרק זמן מאוד קצר. גם בלי האוסף הייתי מופתע מהמהירות שבה זזו דברים".

מלבד ארבעה קטעים שיקובסון הפיק באוסף – שלושה תחת השם די.ג'יי סיינפלד ואחד בשם Rimbaudian (מחווה למשורר הצרפתי ארתור רמבו – א"ב) – קטע מעניין נוסף הוא "Sci Si" של המפיקה והתקליטנית הישראלית מור אליאן, שנמנתה עם השמות הרבים ששלחו ליקובסון קטעים פוטנציאליים למיקס. הוא בחר בה הודות לאהבתו לצליל האלקטרו ששמע בהפקות קודמות שלה. "היא מדהימה. אני לא ממש זוכר מתי הייתה הפעם הראשונה שנתקלתי במוזיקה שלה, אבל התרשמתי. יש בשלות רבה במה שהיא עושה ויש לה סגנון ייחודי, וזה רק עניין של זמן לפני שהיא תיהפך לשם גדול מאוד".

למרות התשבחות לאליאן, ליקובסון אין ממש היכרות עם הסצנה האלקטרונית הישראלית. הוא מסביר שזה בגלל הניתוק הנובע מהחיים בצפון אירופה. בקרוב זה ישתנה. בספטמבר הוא מגיע לישראל להופיע בפסטיבל מטאור, בליינאפ עם שמות אלקטרוניים מכובדים בהם די.ג'יי קוצה ונינה קרביץ, שבעצמם הוציאו אוספים בדי.ג'יי קיקס, לצד שמות גדולים אחרים מהארץ ומחו"ל.

יקובסון, שבשיחה מצטייר כמי שמחובר מאוד לקרקע, דווקא לא נשמע שבדי אלא אמריקאי מהחוף המערבי. לדבריו המבטא – ולזה יתחבר כל ישראלי שהתבגר מול הטלוויזיה – נובע מצפייה בסדרות אמריקאיות בתור ילד, מה שגם יוביל בהמשך לבחירת שם הבמה שלו. יקובסון היה יושב מול "סיינפלד" בלי הפסקה אחרי שנפרד מבת זוגו, אבל הוא לא ציפה שזה יהיה כזה עניין. "די, נמאס לי מזה, אבל זה גם משהו שהבאתי על עצמי. אני לא יכול לשבת ולומר 'למה תמיד שואלים אותי על השם שלי', כי אני בחרתי בו. רוב הראיונות כבר כיסו את העניין, אבל בסדר, באופן כללי הייתי מגדיר את עצמי כאדם סבלני".

מה היה קורה אילו היית פוגש את ג'רי סיינפלד?
"זו שאלה טובה", הוא צוחק. "הייתי חושש מאוד לומר שאני די.ג'יי סיינפלד. שמעתי שהוא אדם ממורמר ולא הייתי רוצה להכעיס אותו. כנראה הייתי מספר בדיחה מעפנה ובורח".

ז'אנר הלואו פיי האוס שאתה משתייך אליו נקשר לחיבה לנוסטלגיה, אך באותה המידה הפך לשק חבטות של עיתונות המוזיקה האלקטרונית שמגדירה אותו כפשטני.
"הז'אנר נהפך לשק חבטות כי הוא נקשר לעצלות. אני חושב שזה נכון – במקרים מסוימים זה נהיה נוסחתי. יש כמה אנשים מוכשרים באמת שעלו מהסצנה הזאת, אבל בכל פעם שיש סאונד חדש יש רבים שמנסים לחקות אותו. אני חושב שזה מה שקרה, אבל במקרה הזה זה היה מהיר במיוחד".

אלבום הבכורה של יקובסון כדי.ג'יי סיינפלד שיצא בשנה שעברה, "Time Spent Away From U", ניחן בעצמו בנוסטלגיה. הסאונד שלו לוקח השראה משנות ה־90, אם בהפקה ההאוסית ואם בסמפולי הארנ'בי. שמות הקטעים ניחנים במלנכוליה מסוימת, שתואמת למוזיקה שבאלבום. "לא תכננתי ליצור את האלבום, זה פשוט קרה", הוא מסביר. "הייתי בנקודה מסוימת בחיים שלי, והאלבום היה צריך לייצג אותה. זה הכל חלק מסיפור הפרידה. אני חושב שיש בי בהחלט גישה מלנכולית וזיקה לנוסטלגיה, ולפעמים זה הופך לרומנטיזציה. לא יודע, אני חושב שזה חלק ממי שאני".

← די.ג'יי סיינפלד יופיע בפסטיבל מטאור, שישי (7.9), 655 ש"ח לכל הפסטיבל