טיים אאוט timeout

להקת אללה-לאס מגיעה להחזיר לנו את השמש

| מאת: אורי זר אביב

מוכרים בחנות תקליטים באל.איי מקימים להקת גראז' ופסיכדליה עם השפעות מהפיפטיז והסיקסטיז. מה שנשמע כמו תחילתה של קלישאה הפך לפרויקט המוצלח אללה-לאס. עכשיו הם נוחתים גם אצלנו. ראיון חמים במיוחד

  • https://static2.timeout.co.il/media/2014/10/sizes/Allah-Las_H_wo_680_382.jpg
אללה-לאס. צילום: יח"צ

סביר להניח שרוב הקהל שיגיע להופעה של להקת אללה־לאס בבארבי לא שמע עליה או אותה לפני שיצאה לתקשורת הידיעה כי היא מגיעה לארץ. וזה בסדר גמור. המוניטין של חברת ההפקות נרנג'ה, שאחראית להבאתה, כבר מבוסס מספיק כדי שגם מי שלא מכיר אותה ילך ויאזין לה, שמא יפספס משהו טוב שקורה עכשיו בחו"ל ומגיע אלינו כשהוא עוד חם. עם זאת, בכל הידיעות שהתפרסמו על הגעתה, הדבר הראשון שהקורא למד עליה הוא שמדובר בחבורה של גולשים מלוס אנג'לס שנפגשו כשעבדו יחד בחנות תקליטים נחשבת. אך מה לעזאזל יכול לצאת מחבורה של מוכרי דיסקים שמקימים להקה? זה נשמע כמו להקה שסך ההשפעות הרחב של חבריה יהפוך אותה למשהו אקלקטי, ידעני ומפוזר כל כך, עד שתדבר רק לסנובים של מוזיקה אזוטרית מהעבר. ובכן, המצב רחוק מהתיאור הציני לעיל.

המוזיקה של אללה־לאס היא ערבוב נהדר של ז'אנרים מעשורים שונים לכדי סאונד קוהרנטי ומובחן. שלל ההשפעות של הלהקה בא לידי ביטוי באופן מעודן וחכם, שאמנם ידגדג לאותם סנובים את האגו, אך בשום פנים לא יגרע הנאה מאלו שבקיאים פחות במוזיקת שוליים משלהי שנות החמישים והשישים. עד כה הוציאה הלהקה שני אלבומים. האחרון, "Worship The Sun" המצוין, יצא השנה. ברשימת המוזיקאים שחברי הלהקה מציינים כמקורות השפעה ליצירתם אפשר למצוא את ארת'ור לי ולהקתו Love, הזומביז, הקינקס ויוצרי מוזיקה שחורה, בעיקר מכיוון הנורת'רן סול והפאנק העדין.

“השירים שלנו הם מעין פרשנות מודרנית לזיכרונות שנשכחו", אומר הסולן והגיטריסט מיילס מישו בראיון שנערך עמו לקראת ההופעה. והוא לא יכול היה לדייק יותר במילותיו. אמנם הסרף, הגראז', האינדי והפסיכדליה של אמצע המאה הקודמת בולטים כאן מאוד, האזנה למוזיקה של אללה־לאס לא משולה לטיול במכונת זמן, אלא לגלישה על גבי ההיסטוריה המוזיקלית של העשורים האלה והבאים אחריהם. לא פעם ציינו בפני חברי הלהקה שהם יכלו להשתלב בקלות ב"Nuggets" – אוסף תקליטים מרובע של פניני פסיכדליה וגראז' משנות ה־60. מיילס מישו מקבל זאת כמחמאה אך לא בהכרח מסכים: “'נאגטס הם אחלה אוספים ושאבנו המון אלמנטים של הפקה משירים שהופיעו בהם, אבל אני לא חושב שאנחנו נשמעים כמו משהו שמתאים להיכלל בהם".

מישו צודק. אללה־לאס היא להקה שנוסדה ב־2008 וניכרת בה מאוד ההשפעה של עידן המידע הנגיש והמקוון. “אני חושב שאנחנו כלהקה מסמנים במידה רבה את האופן שבו האינטרנט מאפיין את הדור הזה", אומר מישו ומוסיף, “חנויות תקליטים הן מקור ההשפעה שלנו, אבל אנחנו עושים גם מחקרים עמוקים באינטרנט כדי למצוא אינספור פנינים בבלוגים, במגזינים מקוונים ובפודקאסטים". אללה־לאס לא רק משתפים את המוזיקה שלהם ברשת, אלא גם את המוזיקה שהם אוהבים לשמוע, דרך פודקאסט שהם וחברים עורכים מדי שבוע. “רבים פונים היום אל העבר בשביל להשפיע על הדרך שבה הם רוצים לעצב את העתיד. זה מתאפשר במידה רבה בזכות המידע הרב שנגיש ברשת".

יצאתם לסיבוב הופעות עם להקת הבלאק אנג'לס, שגם הופיעה בתל אביב לא מזמן.

"יש בינינו הערכה הדדית ובהחלט אפשר למצוא קווי דמיון בין שתי הלהקות. בסיבוב ההופעות המשותף שלנו מצאנו את עצמנו שוב ושוב מסתובבים יחד בחנויות מוזיקה, קונים אלבומים ומשמיעים זה לזה בחדר האמנים את התקליטים על גבי פטיפון נייד קטן". מהאזנה ל" Worship The Sun" עולה תחושה שמשית ומורגשת רוח חזקה. נראה שחברי אללה־לאס הם מוזיקאים הרבה יותר רוחניים מאשר מרדנים או הדוניסטים. העדינות ותשומת הלב שלהם לניואנסים ולהלך הרוח הכללי מעידים על להקה בוגרת שנמצאת בחיפוש פנימי, ולהזכירכם, לא מדובר במוזיקה רוחניקית של דולפינים ופעמונים אלא ברוק גיטרות אמריקאי.

“אנחנו נוטים להתחבר למוזיקה שיש בה עומק, עם מילים אפקטיביות ומרגשות. שירים שיש בהם מהלכי גיטרה או מקצבי תופים מעניינים", אומר מישו. “אנחנו לוקחים את המוזיקה שלנו ברצינות ואני מקווה שזה מורגש. בהתחלה הסאונד שלנו היה הרבה יותר אגרסיבי. הרגשנו הרבה יותר נוח על הבמה כשהפצצנו את הקהל בנויז תוך נגינה מרושלת. לא לשים זין זה סבבה, אבל אנחנו מתכוונים להקליט אלבומים שאנשים ירצו להאזין להם שוב ושוב במשך שנים. אנחנו מעדיפים שאנשים יעשו את זה, כי האלבומים שלנו מעניינים ובעלי עומק, ולא רק כי הם קליטים וכיפיים".

סיפרת בראיון שמילות השירים ב"Worship The Sun" לא עוסקות במערכות יחסים כפי שעסקו השירים באלבום הבכורה שלכם. הצטרפתם למנזר או שפשוט התבגרתם? 

"כתבנו את האלבום הראשון שלנו בזמן שכולנו חווינו פרידות די כואבות, או קצת אחרי כן. באופן טבעי זה מה שהיה לנו בראש בזמן כתיבת השירים. לעומת זאת, 'Worship The Sun' הגיע אחרי תקופה ארוכה של מסעות ושינוי בסגנון החיים".

גיבשתם מראש את הנושאים מאחורי השירים? 

"אנחנו חולקים רעיונות זה עם זה כשהם באים לנו. בזמן שחשבנו על הרעיון שמאחורי 'Ferus Gallery' מאט המתופף קרא כתבה על גלריה בלוס אנג'לס בעלת אותו שם וחשב שהאלמנט הזה בשיר – כלי נגינה שמתקרבים ומתרחקים – מזכיר קצת את חוויית הצפייה בעבודות בגלריה, לכן זה השם שנתנו לשיר". קליפורניה בכלל ולוס אנג'לס בפרט הן נושאים בולטים בשירים של אללה־לאס. אפשר לומר שהלהקה מנסה להרכיב מעין פסקול לאזור ולהיסטוריה שלו. אך מישו מתנער מהאחריות הנלווית להפיכתה של הלהקה לשגרירה של המורשת המקומית. “אנחנו פשוט מי שאנחנו: שלושה מאיתנו גדלו ועדיין גרים בלוס אנג'לס ואחד עבר הנה בגיל 15 . אם בעיני אנשים מסוימים אנחנו נתפסים כלהקה שמהותה היא אל.איי, זה רק משום שהעיר היא חלק מאיתנו".

אללה־לאס, בארבי, שלישי 20:30. מופע פותח: The Orions

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק, בטוויטר ובאינסטגרם. עדכונים יומיים על הכתבות הנבחרות בטיים אאוט ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

now Silence is Golden SRV:SRV2 on: f2fadbfc0df0