טיים אאוט timeout

יומולדת 60 למדונה: 10 דרכים שבהן המלכה שינתה את החיים של כולנו

| מאת: ניצן פינקו

מדונה עיצבה את החלום האמריקאי, לימדה את MTV מה זאת שערוריה וגרמה לכולנו להסתובב עם צמיד אדום. הנה 10 דברים שלמדנו ממלכת הפופ של כל הזמנים (ויש חידון בסוף)

מדונה במדריד, 2009 (צילום: קרלוס אלווארז/Getty Images)

החלום האמריקאי

או: "הגעתי לניו יורק עם 4 דולר בכיס וחלומות ענקיים"

מדונה הייתה בין הממציאות של החלום האמריקאי הגדול מכולם: זה שמייצגים אופרה ווינפרי וג'יי זי, שהסמל שלו הוא ה-M של מקדונלדס לפחות כמו הפסים והכוכבים. הסיפור המפורסם של הבחורה הפצפונת והנחושה, שהגיעה לניו יורק עם 37 דולר בכיס ועם חלומות ענק, הפך לדלק עבור דורות שלמים של יוצרים מלאי תקווה. מדונה גידלה דור של אמנים שמגיעים אל העיר הגדולה ומביטים בעיניים נוצצות אל פסל החירות, מקווים לקבל יום אחד כוכב בשדרות הוליווד. הנרטיב שיצרה מדונה הפך את הפרט הזה בביוגרפיה שלה לארכיטיפ המפורסם בעולם, להתגלמות המסר הקפיטליסטי לפיו כל מה שצריך זה קצת מזל והרבה עבודה קשה.

הקליפ הוא המסר

או: שערוריית "Like A Prayer" הייתה פה הרבה לפני Black Lives Matter

נכון, לא בכל הקליפים של מדונה יש מסר אידיאולוגי מורכב. רבים מהם מאוסים, או למרבה ההפתעה ממש משעממים: נסו לצפות בקליפ של Like a Virgin"" מההתחלה עד הסוף ונראה כמה תצליחו להחזיק. אני תיזמנתי דקה וחצי של שמלות כלה משתקפות במראות ויקטוריאניות וריקודים בתעלות ונציה. אבל באייטיז, כש-MTV היה ערוץ חדש ומרגש שנתן לאמנים פלטפורמה להתבטא בדרכים חדשות, מדונה הייתה המאסטרמיינד של העברת מסר אסתטי ומשמעותי, תוך יצירת קאלט מיידי.

הקליפ השערורייתי לשיר "Like A Prayer" יצא נגד אלימות משטרתית הרבה לפני Black Lives Matter, והיה שילוב של סרט מתח, דרמת בית משפט, סיפור אהבה בין גזעי ומופת של אסתטיקה נוצרית. מדונה אמנם לא השחקנית הטובה בעולם, אבל היא ריגשה כגיבורה בסיפור של הקליפ, ובעיקר בסוף השמח שלו. היא המשיכה להעיז בניינטיז עם "Erotica", אלבום הסקס השערורייתי שלה, שניפק קליפים שהיו הכל חוץ מפוליטקלי קורקט. מעבר לפרובוקטיביות הבנאלית שבאקטים מיניים בעירום מול מצלמה, המסר של מדונה היה חד משמעי: להציב את האוטונומיה המינית הנשית בפרונט. לאורך הקריירה של מאדג' הסקנדל הוא פעמים רבות האמצעי, אבל לא המטרה עצמה.

המצאת הטרנד

או: תספורת הפיקסי, גרביוני רשת על הידיים והצמיד האדום שכולנו רכשנו

בניגוד לכוכבי פופ אחרים באייטיז שהיו לבושים בתלבושת אחידה שהייתה צו השעה (דמיינו את דוראן דוראן בחליפות הפסטל ושיער מנופח על הספינה בקליפ של RIO), מדונה המציאה את המראה שלה בעצמה, ובכל פעם מחדש. בניגוד לסטיבי ניקס למשל, שעדיין נאמנה ללוק המכשפה מכוסת השאלים מקטיפה, או למייקל ג'קסון שהיה מזוהה בעיקר עם כובע וג'קט ספציפיים, למדונה אין מראה שמזוהה איתה, אלא עשרות. מתספורת הפיקסי הקצרצרה דרך גרביוני הרשת על הידיים, עשרות צמידי הפלסטיק המרשרשים ועד לחינה של שנות האלפיים – מדונה המציאה שפות ויזואליות חדשות בלי הפסקה. גם בחייה האישיים היא הובילה טרנדים – כנביאת ניו אייג' של קבלה שגרמה לכולנו ללכת עם צמיד אדום על היד, או כאישה שמתנגדת לציפיות אייג'יסטיות ממנה ומסרבת להתנצל על הגיל הצעיר של הבויפרנדז שלה.

העמקת הקשר בין מוזיקה לאופנה

או: האם מדונה הפכה את חזיית השפיצים לאיקונית או להיפך?

מדונה ביססה את עצמה כמותג בכל פעם מחדש, אבל היא לא עשתה את זה לבד. שיתוף הפעולה שלה עם ז'אן פול גוטייה בחזיית השפיצים המפורסמת גרם לעולם להבין את הכוח העצום שטמון בשילוב בין מוזיקה לאופנה. הבגדים שלה לא היו רק יפים או מחמיאים, אלא סיפרו סיפור. החזייה הזהובה הייתה מעין מגן, שריון שמצליח לשמור על הסקסיות של בגד תחתון ולהוות גם פריט אופנה עוצמתי ופאלי שמזכיר קצת כלי נשק. מדונה הפכה את חזיית החרוטים, שהייתה פופולרית בשנות ה-30 וה-40, לאייקון – והחזייה החזירה לה טובה.

איט'ס ווג, ביץ'

או: חשיפת התרבות הקווירית המודרת באייטיז היישר לפנים של המיינסטרים

כשחברה של מדונה, השחקנית דבי מזר, גילתה את תרבות הנשפים הקווירית בניו יורק של שנות השמונים, היא מיד סיפרה עליה לבסטי שלה. יחד הן יצאו למועדונים להטב"קיים בהן הן גילו את הווגינג – סגנון ריקוד שהומצא ופותח על ידי קווירים בניו יורק. טכניקת הריקוד מבוססת על תנוחות ומבטים של דוגמניות מתוך מגזין Vogue, ועל דוגמניות מסלול שמשתמשות בתנועות חדות ומרובעות.

מדונה בחרה לאמץ דווקא את תת התרבות הקווירית של המיעוט הכי מודר ומושמץ: היא הגיעה אל מועדוני טרנסג'נדרים שסבלו מחוסר שוויון חברתי ותעסוקתי ומפחד יומיומי מאיידס, וייבאה את שפת התנועה החדשה שיצרו אל לב המיינסטרים. הרקדנים הצעירים וחסרי הנסיון בטיפוחה הפכו לסופרסטארז שמופיעים על במות ענק ברחבי הגלובוס ומככבים בסרט "במיטה עם מדונה". כצפוי, כוכבם דעך במהרה אחרי סיום הטור, והם נותרו בצילה העצום של כוכבת הפופ הגדולה בעולם. בסרט הדוקומנטרי היפהפה "Strike A Pose" אנחנו פוגשים אותם עשרים וחמש שנה אחרי, עדיין מוקסמים ומאוהבים בדמות שעיצבה את חייהם.

שיעור בהבעה

או: אחרי שהפמיניזם חטף את הבקלאש, מדונה הייתה שם בשביל לשקם

מדונה לימדה דורות של ילדות לא להתבייש בעצמן וביכולות שלהן, גם אם הן מעט מוגבלות. בכל קליפ מחדש היא הוכיחה שמותר להיות זמרת גם אין לך את הקול הכי מדהים בעולם, ואפשר להיות רקדנית גם עם כוריאוגרפיה מינימלית עד בלתי קיימת (עניין ששכללה ליידי גאגא, מומחית הריקוד העצל). מדונה לימדה את הנשים של שנות התשעים שחוו את שיא הבקלאש, שנאמר להן שפמיניזם הוא שנאת גברים ושריפת חזיות, שהן יותר חשובות מהגבר שלצידן. ב-"Express Yourself" היא הפצירה בנו לא להתפשר ולא להסתנוור מוורדים ויהלומים (למרות שזה נחמד), אלא לדרוש את "הכי טוב שיש בחיים", כי להביע את עצמנו זה לכבד את עצמנו.

לשלוט במפלצת התהילה

או: מדונה לא פחדה להיות ענקית באמת, וניהלה את האימפריה של ביד רמה

ההצלחה לא שברה את מדונה, אלא העצימה אותה. בעוד הרבה מהחברים במועדון ה-27, כמו קורט קוביין ואיימי ויינהאוס, לא הצליחו להתמודד עם מפלצת התהילה, מדונה התמודדה עם מעמדה כסופרסטאר בלי דרמות מיותרות. במקום להישאב למעגלים של דרמות רומנטיות בלתי פוסקות או שערוריות סמים אינסופיות, היא עבדה בלי הפסקה כדי להמשיך לחזק את המותג שלה. היא הוציאה 13 אלבומי אולפן, יוצאת לטורים נרחבים שהם הנמכרים בעולם, ועוד לא הזכרנו את הסרטים, הספרים, הילדים המאומצים ושאר ענפי האימפריה של המלכה האם.

נכון, היו לא מעט כותרות צהובות, נישואין וגירושין, והרבה כתבי רכילות וצלמי פפראצי שמתפרנסים מכל ביקור של מדונה בסופר. אבל גם בתוך שטף האינפורמציה קל לראות שלאורך הקריירה שלה מדונה ידעה לנהל את עצמה בצורה מחושבת וחכמה, לדעת איפה הכסף שלה נמצא ואיפה להשקיע (דירה ברוטשילד כמובן), ואיך לחלוש על מגוון תחומים – קווי הלבשה ובשמים, משחק בסרטים וספרי ילדים. השליטה המוחלטת שלה על הקריירה ועל הדימוי שלה מהווים דוגמא לאימפריה של אישה אחת, שגם בגיל 60 עדיין לא שמענו ממנה הכל.

מדונה במט גאלה 2018. צילום: גטי אימג'ס

מדונה במט גאלה 2018 (צילום: גטי אימג'ס)

אפוסים מוזיקליים כלהיטי פופ

או: גם אופרה יכולה להפוך להמנון פופ

כשניסיתי לנתח עם חבר טוב את הסוד של הלהיט הממכר של אריאנה גרנדה, "No Tears Left To Cry", הבנו שהוא למעשה מעין גרסא מעודכנת של "Like A Prayer". מדונה נתנה לפופ מיינסטרימי את הכוח להיות המנוני, גדול מהחיים ומלא בדרמה. היא לימדה אותנו שאופרה קטנה וכתובה היטב, שלוכדת בתוכה התפרעויות במבנה ובמקצב, יכולה להפוך ללהיט פופ במידה ויש לה את המעטפת הנכונה ואת המיתוג המתאים.

גאווה במורשת

או: בניגוד לשמות הגדולים היום, מדונה אף פעם לא התחנפה להגמוניה

כשמדונה לבשה חולצה עם הכיתוב "איטלקים עושים את זה טוב יותר" בקליפ של "Papa Don't Preach" זו הייתה הצהרה. השורשים שלה תמיד היו מקור לגאווה ולא לבושה, ולאורך הקריירה שלה מדונה לא התחנפה לבעלי הכוח וההגמוניה. בניגוד לכוחות המוזיקליים הגדולים של המילניאלים – טיילור סוויפט וביונסה למשל, שנמנעים מהצהרות נגד טראמפ ואפילו מסתחבקים איתו (כן ג'יי זי אני מדברת עליך), מדונה לא פחדה לצאת נגד הנשיא המכהן בוש ב-"American Life". נכון, זה היה שיר מביך, אבל הכוונות היו טובות.

המלכה האם

או: כל מוזיקאית שאנחנו מכירות עכשיו פועלת בזכות מדונה

ריאהנה, ליידי גאגא, ביונסה – מדונה היא האמא הרוחנית של כולן. בשביל הדור שלי, שמדונה הייתה עבורו הפסקול של הילדות, הנעורים והבגרות שלו, מדונה היא כוח טבע בלתי ניתן לערעור, אייקון-על שאנחנו חבות לו הרבה ממה שאנחנו לוקחות כמובן מאליו היום.

בחנו את עצמכם: כמה אתם מכירים את מדונה?

 

 

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק, בטוויטר ובאינסטגרם. עדכונים יומיים על הכתבות הנבחרות בטיים אאוט ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

now Silence is Golden SRV:SRV1 on: 4865fe341de