טיים אאוט timeout

סולנית ההרכב האגדי לאש שמחה שעידן הבריטפופ הסקסיסטי נגמר

| מאת: ניצן פינקו

גם כסולנית הפיה של הרכב האינדי הבריטי לאש וגם כאם ומנהיגה של הסופרגרופ החדש פירושקה, למיקי ברניי מעולם לא הייתה בעיה לומר שתי מילים חשובות: "פאק יו". ריאיון

מיקי ברניי בבלגיה, 1996 (צילום: גיא קנפס/Getty Images)

יוני, 1992. מיקי ברניי, סולנית לאש, בעימות חזיתי עם נציגו של פלג קטן אך עקשן בקהל שהגיע לראות את הרכב האינדי ברוקסן. "יש לך פה גדול, אבל הזין שלך קטן", אמרה ברניי בעיצומה של התקרית, שתועדה במוסף 24 שעות של ידיעות אחרונות שהופיע למחרת: "הפרחחים שהתמקמו בחזית הבמה ניצלו את המצב, ולמן הרגע הראשון הציקו לסולנית שהייתה לבושה במכנסונים שחורים וקצרצרים וקראו לעברה קריאות גסות", נכתב בגיליון, "ברניי סבלה בדממה את ההטרדה המינית ואת האלימות המילולית עד שנשבר לה והגיבה בבוטות: 'משהו דפוק כאן', אמרה, 'יש פה אנשים דפוקים שמקללים ומעליבים. רוצים לראות את הציצים שלי. מה אתם רוצים, שאני אתפשט?'. הקהל, כ־300 איש, הגיב בתשואות".

27 שנה אחרי, מתברר שאין לברניי כל זיכרון מהתקרית, אך היא כן מתחברת לתחושת המיאוס הכללית שלה במהלך אותו ביקור. "זה נשמע הגיוני לגמרי", היא אומרת, "סבלתי לא מעט בתל אביב, נראה שהשיער האדום שלי עורר לא מעט אגרסיות: עקבו אחריי וצעקו עליי הרבה גברים וכששחיתי בים הייתה חבורת גברים ששחתה אחריי והקיפה אותי, כמו טורפים. זה היה מאוד לא נעים. גם ירקו עליי כשביקרתי בכותל המערבי. בסוף פשוט נשארתי בבריכה של המלון".

מיקי ברניי בלונדון, 2016 (צילום: לורן תומסון/Getty Images)

עוד כתבות מעניינות:
"נשמע כמו בלרינות שמזדיינות": סר בייביגירל מושכת בצמות
15 דקות של תהילה: מבוא לעולמה המופלא של טיירה וואק
אירוויזיון 2019 בתל אביב: כל מה שצריך לדעת

למרבה הצער, ברניי חוותה לא מעט רגעים כאלה בחייה, וכיום, ממרום גילה (52), היא זוכרת את שנות ה־90 בעיקר כרצף של תקריות שהסבו לה לא מעט צער. "ציפו מאיתנו ליהנות, ואם כתבת על משהו שחשוב לך היו אומרים לך שאת סתם מקטרת", היא אומרת. "ממש שנאתי את זה. בכנות, רוב הסצנה הייתה סקסיסטית להחריד. שמחתי כשעידן הבריטפופ נגמר".

לאחר מחשבה היא מבהירה: "אני לא נגד הלהקות, אבל מוזיקלית לא מצאנו מקום בסצנה של הבריטפופ. נהניתי מההדוניזם של 'סיגריות ואלכוהול' (שיר מאלבומה הראשון של אואזיס – נ"פ), היה כיף, אבל ההרגשה הייתה שלא היה מקום לשום דבר אחר חוץ ממצ'ואיזם. לפני הבריטפופ – למשל עם My Bloody Valentine, להקה שממוקדת במוזיקה עם סולנים יותר מסתוריים – הייתה הזדמנות גדולה יותר לשוויון. בבריטפופ הכל היה סביב מצ'ואיזם: בלר היו חבורה של בנים, האחים גלאגר היו שני פרחחים, היה קשה להימלט מזה".

רק אל תגידו סופרגרופ

בימים אלה יש לברניי להקה חדשה, הראשונה מאז לאש. קוראים לה פירושקה (Piroshka) ומלבד ברניי חברים בה בן זוגה זה 20 שנה, המוזיקאי קיי.ג'יי מק'קילופ מההרכב Moose; מיק קונרוי ממודרן אינגליש; וג'סטין וולש מאלסטיקה. הודות לכוח האדם המרשים קל להכתיר את ההרכב כסופרגרופ, אבל הטייטל מעצבן את ברניי: "היה פחד שיחשבו שזה מהלך ציני, כאילו אם אנחנו ארבעה חברים מארבע להקות שונות יהיה לנו פי ארבעה קהל", היא אומרת, "אבל זאת בסך הכל להקה של ארבעה חברים. אני לא שמה זין על זה. בסופו של דבר אם המוזיקה טובה, למי אכפת?".

ברניי, ששמרה על סגנונה הבוטה, מעידה על עצמה שהיא תמיד אומרת את האמת בפרצוף. לפיכך היא לא חוששת להודות שהיא כלל אינה בטוחה שמישהו מחכה בנשימה עצורה להופעתו של האלבום החדש. "אין לי כל כך הרבה ביטחון עצמי", היא אומרת, "זה שהייתי בלאש זה נהדר, היא הייתה להקה נהדרת, אבל זה לא אומר שלמישהו אכפת עכשיו מהזמרת של הלהקה. זה נשמע כמו צניעות מזויפת, אבל זה אמיתי. מי שם זין על חברה אחת מהלהקה שעושה משהו אחר? לקחנו סיכון גדול – יש לך ארבעה אנשים מלהקות שדי הצליחו, ולהתחיל משהו חדש הופך אותך לדי פגיע".

בניגוד למפלי הגיטרות והווקאלז המהורהרים של לאש, אלבום הבכורה של פירושקה נשמע חיוני במובן האנרגטי של המילה, מלא בהמנוני גיטרות קליטים שכאילו נועדו לעזור לשרוד את התקופה הכאוטית שאנחנו חיים בה. הקול שלה נותר מדויק ועוצמתי בעדינות שלו, והכתיבה שלה ישירה ואפקטיבית. ההפקה יפהפייה וכוללת כלי מיתר שמונחים על הטראקים כמו שכבה של שלג על הר. זה אלבום של להקה שמגלה את עצמה תוך כדי תנועה, וזה יפהפה.

בשיר "Run for Your Life" ברניי מפצירה במאזינים: "Don't give up on the struggle". בשיר "What's Next" היא שרה: "מעולם לא ראיתי מצב כזה, אני מפוחדת שהימים הרחוקים שבהם לא היינו מאוחדים חוזרים, אנחנו צריכים למחות, אנחנו צריכים למצוא דרכים חדשות להתחבר".

מדונה עשתה לנו טובה

באחד השירים היפים באלבום, "Heartbeats", ברניי מתארת את הקושי שלה כאימא לשחרר את הילדים שלה ולתת להם לחיות את החיים שלהם – נושא שנכתב עליו מעט מאוד ברוקנ'רול. כשאני מציינת את זה בפניה, היא מהרהרת ואומרת: "כשלאש התפרקה הייתי בת 30, היה נראה שלאף אחד לא אכפת מנשים מבוגרות במוזיקה. יש שינוי רק בעשור האחרון אולי, ואז זה נשמע נישה. אפילו שבלאדי מדונה ממשיכה לעשות מוזיקה, היא עשתה לנו טובה. אנשים התרגלו וזה מעולה. את צודקת, אימהוּת היא לא דבר שכותבים עליו ברוקנ'רול, זה ממש פרוץ".

עם זאת ברניי לא מגדירה את עצמה אמנית פוליטית. אין לה מספיק ביטחון בשביל זה, היא אומרת. "אף פעם לא אגיד לאנשים מה לעשות", היא אומרת, "אבל יכול להיות שהשירים יגרמו למישהו לומר: 'תודה לאל, מישהו חושב כמוני', או סתם לגרום לאנשים להבין שכולנו מבולבלים. מאז האייטיז אני לא זוכרת כזה המהום רקע תמידי של לחץ באוויר".

כך או כך, בישראל לא נזכה לראות את פירושקה בהופעה, לפחות בסיבוב הנוכחי. הלוגיסטיקה מסובכת מדי בשביל להקה חדשה שאין לה תקציבי ענק, אבל ברניי הייתה שמחה להגיע. לשאלה הבאה והבלתי נמנעת, אם נזכה לראות את לאש חוזרת לפעילות ביום מן הימים, התשובה חד משמעית: "לא. היה לי ממש כיף, אבל זהו, זה נגמר".

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק, בטוויטר ובאינסטגרם. עדכונים יומיים על הכתבות הנבחרות בטיים אאוט ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

now Silence is Golden SRV:SRV2 on: f2fadbfc0df0