"נמסטה" של סטטיק ובן אל תבורי כולל מסר חתרני

חברה שוויונית, בלי מאצ'ואיזם, שבה גברים ונשים מכינים יחד משקה מקודש שגורם לכולם להיות מבסוטים מהחיים. האם משטרת ישראל כבר דפקה על הדלת של סטטיק ובן אל?

מסרים חתרניים. נמסטה (צילום: משה נחומוביץ)
מסרים חתרניים. נמסטה (צילום: משה נחומוביץ)
1 בינואר 2018

הסינגל החדש של סטטיק ובן אל תבורי, "נמסטה", הוא לא בשורה. מבחינה מוזיקלית, הוא פופ ששמענו כבר אלף פעם, על מצע לעוס של רגאיי, רחוק שנות אור מהחדשנות ביחס לזירה המקומית שהפכה את הצמד לסנסציה. אבל היופי במקרה הזה לא נעוץ במוזיקה, אלא דווקא בקונספט הכולל של הסינגל, עם הקליפ ומילות השיר.

קשה שלא לשים לב שסטטיק ובן אל לא מייצגים גבריות כפי שהיא נתפסת היום וכמעט שלא מקרינים סקס אפיל בכלל. הם גם לא כוכבים בזכות הפרצוף היפה שלהם. זה כשלעצמו דבר די יוצא דופן בעולם הפופ, וזה משהו שהולך איתם כמעט בכל מה שיוצא תחת ידם. בפזמון ב"נמסטה" הם שרים: "כולם מסתכלים עלי, וזה לא בגלל שאני יפה". מה שנכון נכון, אלא שההקשר כאן הוא לא רק זה. הגברים, ולא רק הנשים, לבושים בצבעים צועקים, מחייכים, רוקדים ולא מתרגזים מכלום: "אין לי סיבה לכעוס אז אני צוחק הרבה". כל השיר זועק "פיל גוד" ו"דונט וורי אבאוט אה ת'ינג" א-לה בוב מארלי בלי טיפת מאצו'איזם. אבל זה בכלל לא הדבר הכי מהפכני בקליפ הזה.

מה שקורה מבחינת הסיפור של הקליפ הוא זה: חוקר סטייל אינדיאנה ג'ונס נכנס לג'ונגל, מוצא בקבוק עם משקה ה"נמסטה" ומגיע למקום מושב השבט, שם הם מכינים בחיוך ושמחה משקה משעונים (!) שמבושל בערב בסיר גדול ומבעבע על מדורה – משקה שגורם להם להיות שמחים תמידית ולא להחזיק מעצמם יותר מדי ("מהר מאוד אני הבנתי בדיוק ממה לחשוש / הדרך הקלה לרדת זה שיעלה לראש"). אחד מחברי השבט (ג'ורדי) מגלם מעין נזיר במדיטציה. בסוף החניכה, החוקר מתיישב מסביב למדורה מוכן לשתות את המשקה, כשפתאום הוא מתעורר במקום שבו הוא היה בתחילת הקליפ, ומגלה שהוא קפץ בזמן וראה את העתיד. או אז הוא שותה מהבקבוק וחוזר מייד אל השבט, כשהפעם הוא רוקד ושמח יחד איתם. בסופו של דבר השבט גם מעניק לו בקבוקים עם המשקה שיביא איתו חזרה הביתה. כל מי שמכיר מעט את התרבות השמאנית הדרום אמריקאית ואת טקסי שתיית האיוואסקה לא יכול לפספס את הרפרנס הברור הזה. יחד עם השילוב הפוסט-ניו-אייג'י הזה של הודו וקובה בג'ונגל, אנחנו מקבלים חברה שוויונית, בלי גילויי סקסיזם או מאצ'ואיזם, שבה גברים ונשים עובדים יחד כדי לסחוט מהזמן משקה מקודש שגורם לכולם להיות מבסוטים מהחיים.

אולי כדאי להראות את הקליפ הזה למשטרת ישראל, שעצרה בשבוע שעבר אזרח ישראלי ושני אזרחים זרים שניסו לייבא איוואסקה כדי לעזור למי שרוצה להיות מעט יותר דומה לשבט ב"נמסטה" של סטטיק ובן אל, וקצת פחות דומה לחברה הישראלית האלימה. אז כן, אפשר לדבר על השימוש הלא מאוד אינטליגנטי במילה "נמסטה" ("שלום" בהינדי); על החיבור המעט מלאכותי בין הודו, רגאיי, דיינרים אמריקאיים והג'ונגל; על השיר שכשלעצמו הוא לא בדיוק מדהים; על המילים שקצת מבלבלות בין לא לשים זין ללהיות צנוע; ועל זה שלשיר שיר "פיל גוד" כזה היום זה דבר לא מחובר למציאות היומיומית והפוליטית בישראל. אבל מה שסטטיק, בן אל תבורי, ג'ורדי ושאר העוסקים במלאכה עושים פה – ובכלל – הוא אחד הדברים הכי שפויים ומפתיעים לטובה בפופ הישראלי.