טיים אאוט timeout

קרקס של איש אחד: עולמו המלוכלך של המוזיקאי בוב לוג III

| מאת: אורי זר אביב

ראש עיר ישב לו על הברכיים, טום ווייטס נתן לו אהבה ומועדון שלם נסגר בגללו. תשכחו מכל מה שידעתם על בלוז וכנסו לראשו המטונף של בוב לוג III

  • https://static2.timeout.co.il/media/2014/11/sizes/bob1-H_wo_680_382.jpg
  • https://static2.timeout.co.il/media/2014/11/sizes/bob-log-by-getty-H_wo_680_382.jpg
בוב לוג III

"מסיבת גיטרה. זה מה שאני עושה. זאת מסיבת ריקודים מלאת לכלוך וזיעה. רצפת המועדון נראית זוועה בסוף הערב". כך בוב לוג III מתאר את ההופעות שלו בראיון לקראת הגעתו לישראל, להופיע במסגרת פסטיבל וואן־מן־בנד בפסאז'. אבל מי זה בכלל בוב לוג III? ובכן, דמיינו לעצמכם איש קטן בחליפת איבל קניבל צמודה, שחורה או מוזהבת; את פניו מסתירה קסדה של טייס, שאליה מודבקת שפופרת של טלפון ישן. עכשיו דמיינו את האיש הקטן הזה יושב על שרפרף ומנגן כמו שד רוקנ'רול מטונף על גיטרת סלייד, ובו זמנית מתופף, שר ומקפיץ בחורות על הברכיים. כן, זה אמיתי. "אני מנסה לנגן בגיטרה ובתופים בו זמנית כמו שני מתופפים ושלושה גיטריסטים", הוא מצטנע.

את בוב לוג הכיר לי עוזי רמירז, שיופיע אף הוא בפסטיבל וואן־מן־בנד. מעבר לשואו ולפרפורמנס המטורפים, בוב לוג מציג רוקנ'רול בלוזי קשוח, גרובי ורקיד בטירוף. "אני משתמש בגיטרה שלי כדי לגרום לאנשים לעשות דברים. יש שיר שגורם להם לשפוך את המשקה ושיר אחר שעושה להם לבעוט בכיסא", מסביר בוב לוג ומוסיף שיש לו גם שיר שעושה לך חשק לפוצץ בלונים ואחר שגורם לך לאבד את המפתחות.

נוסף על בוב לוג ועוזי רמירז, יופיעו בפסטיבל גם הבלוזיסט דני דורצ'ין, שהוציא השנה אלבום בכורה, יוגב חרובי במופע תיפוף ודיג'רידו ונגה ארז הנהדרת שתוסיף את האדג' האלקטרוני. ולא, הם לא ישתפו פעולה זה עם זה. להזכירכם, וואן־מן־בנד משמעו פסטיבל שכל מוזיקאי בו מתפקד כלהקה שלמה. מי שמפיקה את האירוע היא ימית הגר שכבר הביאה לארץ, בין היתר, את הבלוזיסטים קיי.אם וויליאמס ורוברט בלפור. מה לה ולרוקר משוגע כמו בוב לוג III, שיצא לסיבובי הופעות עם להקות כמו הג'ון ספנסר בלוז אקספלוז'ן והקראמפס, ושאמנם מגיע מבלוז, אך בהוויה שלו קרוב יותר לPאנק מאשר למיסיסיפי?

"הבלוז שאני אוהבת הוא בלוז משמח, בין שהוא שורשי ועתיק או חדש", אומרת הגר ומפרטת שגם שיר עם מילים כמו 'היא זרקה אותי ועזבה אותי/ אפילו את המקרר היא רוקנה/ אבל לפחות עכשיו לא באים עכברושים כי אין מה לאכול', יכול לשמח, לנחם. "על בוב לוג שמעתי לראשונה מדני דורצ'ין, שגם הגה את הליין אפ כולו. אני באה רק לחגוג". בוב לוג אכן בעניין של בלוז משמח. אך ורק משמח. הוא מצהיר, קבל עם ועדה, שהוא לעולם לא יכתוב שירים עצובים. "את זה יעשו להקות אחרות".

הרבה אנשים לא רואים בבלוז מוזיקה לריקודים, אלא יותר משהו כבד שמתאים לשירים על החברה שעזבה, על הדיכוי של האדם השחור בידי האדם הלבן או על העוני בבית אימא.

"הרבה אנשים מאזינים לבלוז הלא נכון. יש המון מוזיקת בלוז מבאסת, אבל אני לא בא משם. נראה לך שכשסאן האוס (בלוזיסט מימי השפל הגדול שהיווה השפעה ענקית על אמני מיסיסיפי־דלתא בלוז ידועים – אז"א) ניגן בכל מיני מועדוני בלוז קטנים אנשים ישבו בכיסאותיהם, רציניים או עצובים? אני לא חושב. נראה לי שהם עלו על השולחנות. הבלוז הרציני, העצוב והמשעמם הגיע אחר כך".

אתה מרגיש בבית בין גם בין פוריטנים של בלוז מסורתי, או שהם רואים בך איזה סוג של פריק?

"חלקם מבינים את מה שאני עושה וחלקם לא. אם אתה אוהב את סקרימין ג'יי הוקינס, בטח תבין מאיפה אני בא. אבל אם אריק קלפטון הוא הגוּד טיים המועדף עליך, נראה לי שאתה הולך להיות קצת מתוסכל ממני".

אמרת פעם שאתה מנגן בגיטרה כאילו היא תוף. למה התכוונת?

"לקצב. אני מנגן על אקוסטית או על אירליין חשמלית ישנה ואפשר לשמוע את כל הנקישות והחבטות בכוונה. אני פורט בעיקר על ידי כך שאני מכה במיתרים עם כל האצבעות. זה עושה המון רעש".

גם טום ווייטס, אחד המעריצים הגדולים של בוב לוג, חושב שמדובר במוזיקאי שעושה המון רעש. "זה הדבר הכי מוזר ורועש ששמעת בחיים שלך", אמר פעם ווייטס בראיון והוסיף ברוב מוזרותו, "אני אוהב כל מי שבוחר לצבוע מקרוני בזהב ולהדביק אותו לחתיכת קרטון. בגדול זה מה שאני שואף אליו". אגב, אל תשאלו למה בוב לוג מכנה את עצמו "השלישי" כי התשובה סתומה למדי. אין לכך שום משמעות. הוא סתם גנוב על כל הראש.

השמחה בהופעות של בוב לוג מובילה לעיתים קרובות לאינטראקציות שערורייתיות. כשאני כותב שלעתים הוא מזמין בחורות לשבת לו על הברכיים בזמן שהוא מנגן, זה עוד מעודן מצדו. לא נדיר לראות אותו על הבמה מרים בידו כוס וויסקי ומבקש בנימוס ממתנדבת מהקהל לחלוץ שד ולערבב איתו את המשקה. המסורת הזאת אפילו הונצחה בשירו "Boob Scotch". אניח לכם לנחש לבד מה השירים "I Want Your Shit on my Leg" ו"Clap Your Tits" מעודדים את הקהל לעשות. הוא כבר נשאל בעבר בעניין חיפצון נשים, והסביר את עצמו לעומק. אך לעת עתה נסתפק ב"אני מופיע כבר 18 שנה, כך שכולם כבר ישבו לי על הברך: בחורות, בחורים, תינוקות, חיות, אנשים בהריון, גמדים, ליצנים, סלבריטאים, שוטרים וראש עיר אחד. היה גם איש שמן בכיסא גלגלים שמחא בציצים שלו איתי על הבמה בניו אורלינס. לילה בלתי נשכח".

ניגנת אי פעם בחלטורה שהשתבשה לחלוטין?

"יש הרבה סוגים של תקלות. ניגנתי פעם במועדון בוויסקונסין. אישה מתוקה אחת ישבה לי על הברך, ומסתבר שהבעלים לא אהב את זה. הוא התחרפן ונעל אותה במשרד שלו. היא התקשרה למשטרה ועצרו אותו בחשד לחטיפה, וכל זה קורה בזמן שאני מנגן. ביום למחרת המועדון נסגר לנצח. לא אשמתי".

אתה מצפה גם מהתל אביביות והתל אביבים לשבת לך על הברכיים?

"אין לי מושג למה לצפות. אני מנגן ואנשים עושים מה שעולה על רוחם. אני בטח לא אעצור בעדם. אבל כן יש לי חוק אחד בלהקה: אסור לעצור את המסיבה, לא משנה איזה אופי היא תופסת".

One Man Band Festival, פסאז', שבת 19:00, 100 ש"ח

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק, בטוויטר ובאינסטגרם. עדכונים יומיים על הכתבות הנבחרות בטיים אאוט ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

now Silence is Golden SRV:SRV2 on: f2fadbfc0df0