שיר השכונה: היפ הופ, שפה, יאוש ותקווה מתערבבים אצל פלד. ריאיון

באמצע האלבום החדש של פלד, "הכל עליי", יש מעבר מוזר. השיר השישי, "כפרה", שיר פרידה כאוב ומריר, הוא ערבוב מרהיב בין סמפול שיר מזרחית דיכאון ("סכין בגבי" של ניבין) לבין הפקת טראפ פנטסטית (ראפ רחוב מלוכלך שצמח בדרום ארצות הברית). ואז מכה באוזן "בא בבום" – שב"ק ס', לימפ ביזקיט וקורן מגולגלים באחד. כל אלה לא בדיוק שמות אופנתיים כיום ולא בדיוק מה שהתרגלנו לשמוע מהמפיקים מיכאל כהן ואורי שוחט. "הם לא היו מוכנים לשמוע על בכלל לעשות שיר רוק", מספר פלד בחיוך ניצחון, "ואני שם להם לימפ ביזקיט. הם אומרים לי, 'אני לא יכול להקשיב לזה', אבל שם אני מרגיש בבית. זה אני".

ומה שבחרתם לשים רגע לפני זה שיר טראפ מזרחית.

"זה היפ הופ ישראלי מבחינתי. כשקניה ווסט לוקח איזה שיר דאנסהול ישן, זה המזרחית שלהם. אם אתה מסתכל על המרכיבים שיש לך, אז הכל פתוח".

באמת הכל פתוח והכל עליו. פלד, לשעבר חבר בהרכב המיתולוגי PR Troopers וחצי הצמד פלד ואורטגה, עושה ראפ עם אטיטיוד. איך זה מתבטא? נגיד, כשהוא זורק באמצע שיר את השיבוש הלשוני "יושנת" ומיד ממשיך: "אני יודע שאומרים ישנה, אבל ככה מדברים אצלי בשכונה".

"ככה אני מדבר, אין אצלי 'ערה'. כשאני עושה בוטי קול, אני שולח 'יושנת?'. אני שונא שמתקנים אותי גם. יש לי ויכוחים על זה עם שאנן סטריט. הוא כולו טוהרת השפה, הוא אומר לי שזה מרגיש פשוט מדי. אבל זה הדיבור, הפשוט! זה קובי אוז. 'אני נגנב כשאני רואה אותֵך'. אותֵך! זה גאוני. זה להחזיר את השפה, להגיד את זה איך שזה, לא לנסות לתקן. גם ככה אני אכשל במבחן להישמע אינטלקטואל".

יש בזה מחאה מסוימת.

"הכל זה מחאה. הקיום שלי זה מחאה. זה ההיפ הופ. אנשים שאומרים לך 'תרימו ת'ידיים באוויר מפה ועד קהיר', זה גם מחאה. כי מאיפה הבן אדם הזה בא? מה הוא מייצג? גם להגיד אני רוצה לחגוג, לשתות ולעשן זה מחאה".

נראה שבאלבום הזה רוב המחאה באה מייאוש.

"כי אני מיואש רצח. אני מרגיש שאני על הקצה יעני. זה המדינה שאנחנו חיים בה. גם אם מישהו מצליח עכשיו, חודשיים אחרי אתה תראה אותו עובד בירקניה. אין פה סטטוס".

ובכל זאת, השיר האחרון באלבום נפתח במילים "אין ייאוש בכלל".

"ברור, כי יהיה בסדר. זה בסך הכל חיים, אחי. אנחנו באים ועוברים. הכל יהיה בסדר. רציתי לתת לעצמי איזה תקווה, רציתי קצת אנרגיה. צריך קצת תקווה בסוף. הפזמון של השיר בא בכלל משיחה שהייתה לי עם חבר שהיה שבור. הבן אדם רצה למות, ואני כל מה שיש לי לומר לו זה 'אחי, אני אומר לך, מילה שלי, הכל טוב. יהיה בסדר".

אבל זו הבטחה קצת ריקה.

"זה לא הבטחה ריקה, כי הוא בסדר עכשיו. אנחנו נסתדר, יהיה בסדר. אין לנו מה להפסיד. אנחנו לא יודעים כלום על כלום.פלסטלינה של החיים. ובטוח שיהיה בסדר, אני באמת מאמין בזה. זו מבחינתי התשומת לב שמוזיקה צריכה לתת. היא מעבירה לנו פה את הזמן בכיף. ברור שיש עומק ויש רובד למילים, אבל אתה לא צריך להתיימר לתת לבן אדם את המשפט שישנה לו את החיים. אתה צריך לתת לו תשומת לב. אני בתור ילד שהבית שלו מפורק מכל המקומות – אח שלי היה סוגר לי את הדלת בכל פעם שהיה בלגן בבית, ושואל אותי מה בא לך לשמוע. הייתי אומר לו אביב גפן, היה שם לי אביב גפן. הייתי אומר לו טופאק, היה שם לי טופאק. וטופאק זה מוד של 'אני ארצח אותך, אני אזיין ת'אימא שלך', אבל זה בכלל לא משנה. לי זה נתן כוח. הוא פשוט נתן לי תשומת לב. הוא נתן לי קצב שאהבתי, את העצמה והכח. אתה מבין? זה מה שאני רוצה לתת".

"הכל עלי" עכשיו בחנויות ובבאנדקאמפ. הופעת ההשקה תתקיים במועדון הבארבי, קיבוץ גלויות 52 תל אביב, 26.4, 20:30, 65 ש"ח

עוד אלבומי היפ הופ ישראלים לשים אליהם לב

כהןביטס ואייטולה – "סרנדות FM"

ההיפ הופ החכם, השנון והמאוד תל אביבי של אייטולה (סולן אבירי השולחן העגול) על ביטים פנטסטיים של מיכאל כהן (כהן@מושון), ב־EP חלקלק בשביל (ועל) הליידיז.

לוקץ – "דונאלד טראפ"

הראפר־קומיקאי מבריק באסופת שירים שהוקלטו כולם בסשן אולפן רצוף בן שש שעות, על ביטים מוכרים של טראפ. הדרך למיקסטייפ מהוקצע וקורע מצחוק סלולה בשיטות הכי מחופפות שיש.

ג'ימבו ג'יי ולהקת ספא

אלבום הבכורה המתקרב של חבר להקת ויקטור ג'קסון ("העיר הזאת"), בגיבוי להקה חיה והפקה של הג'קסון השני, איציק פצצתי (נצ'י נצ', מיכל לוטן). מובטח היפ הופ חי, חד לשון ועם יומרות פואטיות מוצדקות לגמרי.