טיים אאוט timeout

2014 - השנה של האמנות המזרח תיכונית

סיכום שנה - 2014
| מאת: מיטל רז

איך הפכה האמנות המזרח תיכונית לטרנד החם בעולם האמנות?

  • https://static2.timeout.co.il/media/2014/12/sizes/Sarah-Abu-Abdallah-Saudi-Automobile-2012-h_wo_680_382.jpg
צילום מסך מתוך "רכב סעודי", עבודתה של שרה אבו-אבדללה

בעשורים האחרונים עולם האמנות אוהב להמליך אמנים מאזורים גיאוגרפיים אקזוטיים כדבר החם הבא. עד לא מזמן היו אלו האמנים האפריקאיים והאסייתיים שזכו לחיבוק דוב גדול ממרכזי האמנות הגדולים, ולאחרונה נראה שהעיניים נשואות אל עבר המזרח התיכון. את ניצני התופעה ניתן לזהות עוד בשיאה של ההפיכה ב־2011, אז הוצפה אירופה בתערוכות ובפסטיבלים רבים שהוקדשו לאמנות ערבית, במיוחד גרפיטי מצרי – ז'אנר אמנותי שהפך סמל לאביב הערבי. נראה שבשנה האחרונה קיבלו האמנים המזרח תיכוניים (במיוחד מערב הסעודית, אירן, סוריה ולבנון) דחיפה נוספת לכיוון המיינסטרים האמנותי – עשרות מוזיאונים, גלריות וביאנלות באירופה ובארצות הברית עסקו השנה באמנות מארצות ערב. החשובה והמקיפה שבהם היתה תערוכת הענק "כאן ובכל במקום" אשר התקיימה בקיץ האחרון בניו מיוזאום בניו יורק, באוצרותו של הכוכב מסימיליאנו ג'וני. התערוכה חלשה על ארבע קומות וכללה כ־50 אמנים ממדינות ערב, ביניהם האמן הפלסטיני חאלד ג'ראר שעיכובו בשטחי הגדה בשלהי "צוק איתן" ערב פתיחת התערוכה עורר הדים בכל העולם.

מגמה חזקה באביב האמנות הערבית הזה בשנה האחרונה היא הבלטתן של הנשים הערביות, שנתפשות כמיעוט מושתק ומדוכא שמודר באופן קבוע מהשיח התרבותי: בתחילת השנה הוצגה במוזיאון לאמנויות בבוסטון תערוכת צילום של 12 אמניות ערביות; בברוקלין התקיים בספטמבר האחרון פסטיבל פרפורמנס נשי שאורגן על ידי אמניות ואוצרות מהמזרח התיכון ומאסיה; ותערוכת צילום של ארבע אמניות ערביות מובילות הוצגה ביוני בגלריה הווארד גרינברג בניו יורק. גם התערוכה המדוברת בניו מוזיאום אמנם לא הוקדשה לנשים, אך לפחות מחצית מהמשתתפים היו משתתפות.

רובן המכריע של האמניות הערביות יוצרות במדיומים שנחשבים מערביים כמו וידיאו, צילום ופרפורמנס. רבות מהן פעילות חברתיות ובעבודותיהן הן מאתגרות ומתריסות נגד החברה הערבית הפטריארכאלית. אחת האמניות הצעירות הבולטות השנה היתה שרה אבו־אבדללה הסעודית בת ה־24 שבעבודת הוידיאו שלה "רכב סעודי" צבעה בצבע ורוד מכונית חבוטה וכתבה: "המחווה הזו הייתה הדרך היחידה שלי להשיג לעצמי מכונית".

ואם נחטא לרגע בפרובינציאליות ונבחן כיצד התופעה הזו באה לידי ביטוי באמנות הישראלית, שמקיימת מערכת יחסים נפיצה וסבוכה עם ההוויה המזרח תיכונית ועם האמנות הערבית־פלסטינית בפרט, נגלה שגם אצלנו ניתן לזהות בשנה האחרונה עיסוק לא מבוטל בתרבות הערבית מנקודת מבט נשית – החל משתי תערוכות היחיד המדוברות של נבט יצחק במוזיאון האסלאם ובגלריה נגא שניסחו אסתטיקה אוריינטליסטית־מוסלמית; תערוכת היחיד של ראידה אדון "אישה ללא בית" במוזיאון תל אביב שבמרכזה עבודת וידיאו לירית סטייל מתיו בארני גדושה בסימבוליקה דתית נשית; ותערוכת היחיד של אלהם רוקני (גם היא במוזיאון תל אביב) שהתחקתה אחר שכונת ילדותה בטהרן.

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק, בטוויטר ובאינסטגרם. עדכונים יומיים על הכתבות הנבחרות בטיים אאוט ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

now Silence is Golden SRV:SRV2 on: c422d06bb