טיים אאוט timeout

הצל שלי ואני

| מאת: חמוטל לוין

רגע אחרי שספרה "צל ועצם" תורגם ל־18 שפות והפך לרב מכר, לי ברדוגו מספרת על העיסוק בחוסר צדק חברתי ועל הקשיים בלהיות אישה בקהילת סופרי המד"ב

לי ברדוגו. צילום: Teness Herman

את הדקות הראשונות בראיון איתה מקדישה לי ברדוגו, מחברת "צל ועצם", לערעור סטריאוטיפים. בניגוד למה שעולה בדמיון כשחושבים על מחברת של ספר פנטזיה אפל שכולל מפלצות, משטר עריצות ופה ושם אנשים שנקרעים לגזרים או אובדים בסופת שלג, היא צוחקת די הרבה. בניגוד למה שעולה מהביוגרפיה המגוונת שלה – בוגרת אוניברסיטת ייל שהזכויות לספר הראשון שלה נקנו על ידי דרימוורקס, מאפרת אמנותית וזמרת בלהקה (Captain Automatic), היא מאוד נגישה וידידותית. ובתור נושאת שם ישראלי ואף שנולדה בישראל, היא לא מדברת עברית כלל.

"צל ועצם", הראשון בטרילוגיה, כבר תורגם ל־18 שפות, ביניהן בולגרית, תורכית, פולנית ויפנית, והגיע לרשימת רבי המכר של "הניו יורק טיימס". הטרילוגיה תעסוק בסיפורה של אלינה, יתומת מלחמה בעולם שהמלכים שולטים בו בעזרתם של הגרישה, קבוצת עילית שניחנה בכוחות קסם. כחיילת פשוטה אלינה נשלחת לחצות את האזור מטיל האימה שמשסע את העולם שלה לשניים, אבל בזמן החצייה מתגלים בה כוחות נסתרים שמעבירים אותה מיד משורות בשר התותחים אל האליטה של הגרישה. משם העלילה מתפתחת, קצת לכיוון שמי שעקב אחרי ספרות הנוער של השנים האחרונות היה יכול לצפות, אבל לא לגמרי. כי אלינה, היתומה שעולה לגדולה (כולל חלק המייקאובר הבלתי נמנע שבו מומחים הופכים אותה מסתם מישהי ליפהפייה, קטע שמאז "משחקי הרעב" לא נעדר כמעט משום ספר נוער), מסרבת ללכת בתלם ובין השאר מתעקשת לשמר את האהבה חסרת התקווה שלה לחבר הטוב שגדל איתה.

הספר שלך משווק כספר נוער. לזה התכוונת?

"לא חשבתי הרבה על קהל היעד של הספר כשכתבתי אותו, אם כי הסיפור שרציתי לספר הוא של נערה שבתחילת הסיפור היא בת 17 ומתמודדת עם סוגיות שבני נוער מתמודדים איתן, ככה שמהבחינה הזאת הוא בהחלט מתאים לבני נוער. אבל הנושאים האלה לא נעלמים כשאנחנו מתבגרים. אנחנו מתמודדים עם שאלות של זהות ושייכות כל החיים, ואני חושבת שזאת אחת הסיבות שהרבה מבוגרים אוהבים ספרי נוער ושהם נעשו כל כך פופולריים בשנים האחרונות".

את הספר, היא מספרת בבלוג שלה, היא כתבה אחרי שהרעיון הראשוני צץ במוחה באמצע הלילה בבית של חברים, כשהתעוררה כי הייתה בטוחה ששמעה נשימות של יצור עם "יותר מדי שיניים". אחרי שנרגעה וגילתה שהנשימות היו בעצם שלה, היא שכבה במיטה ושאלה את עצמה "מה אם החושך היה מקום אמיתי?" כך עלה בה הרעיון לקפל הצל – אזור של חשכה מוחלטת שמפצל את רַבְקה, הארץ שבה מתרחש הסיפור. וכמובן, היא אומרת, מרגע שיצרה את החושך הלא מתפשר הזה, המעשה ההגיוני ביותר היה לאכלס אותו במפלצות, שאותן היא מתארת באופן מינימליסטי מאוד, כשהיא מסתמכת על העובדה שבכל הנוגע לפחד קשה להתעלות על הלא נודע.

צל ועצם לי ברדוגו

בחרת בתרבות הרוסית כבסיס לעולם שלך – השמות, התארים, המנהגים. יש לך קשר לרוסיה?

"מהצד של אימא שלי אני ממוצא רוסי־יהודי, ככה שאין לי קשר חזק לרוסיה ההיא, אם כי במשפחה שלי רואים ברוסיה מקום של עריצות ודיכוי. כמה מספרי הפנטזיה האהובים עליי משתמשים באירופה של ימי הביניים כבסיס תרבותי, אבל הרגשתי שהנושאים שאני עוסקת בהם יֵצאו נשכרים מרקע תרבותי אחר, רציתי לקחת את הקוראים למקום קצת שונה".

אם כבר דיכוי, יש בספר הרבה עיסוק בחוסר צדק חברתי.

"הספר עוסק בהרבה נושאים, אבל בהחלט יש עיסוק רב גם בדרך שבה כוח פועל – בין אם הוא אישי, פוליטי או חברתי. הדרך שבה אנחנו מתמודדים עם כוח נמצאת בבסיס הספר".

ומהבסיס הזה יצרה ברדוגו עולם קשה שיש בו מעט מאוד ניידות חברתית. ולמרות השמחה הגלויה שבה היא מתארת את חיי המותרות של הגרישה, די ברור למי נתונה אהדתה באמת. "רציתי לכתוב על מישהי שהתחילה מאפס" היא מספרת. "זה חלק משמעותי מאוד ברקע של אלינה וגם של מאל, בעצם. הם לא רק יתומים אלא גם פליטי מלחמה, אין להם בית לחזור אליו או משפחה, יש להם רק זה את זה. הם מתקיימים במין תחום ביניים מבחינה חברתית, הם כבר לא איכרים, הם למדו לקרוא, אבל הם בהחלט לא אריסטוקרטים. לאלינה לוקח הרבה זמן לשלוט בכוח שלה כי כל החיים אמרו לה שאין לה שום בחירה. עצם הרעיון שיש לה שליטה בחייה או שיכולה להיות לה השפעה על מה שקורה סביבה הוא לגמרי זר לה. בעולם הזה מתייחסים לאיכרים כמו אל משאב מתכלה, והיה לי חשוב מאוד לתאר מה זה עושה. גם הגרישה הם בעצם משאב. לכאורה הם קבוצה רבת זכויות, אבל הם גם מושא להמון דעות קדומות ונאלצים לשרת בצבא. אז מצד אחד יש להם המון כוח, ומצד אחר הם שייכים למלך כמו כולם".

אפילו בעלי הזכויות מדוכאים.

"כן. רציתי לדבר על כך שאין הפרדה ברורה, אין גבולות מדויקים של טוב ורע. דמויות שהן 100 אחוז טובות או רעות לא מעניינות אותי. אנשים אמיתיים הם לא כאלה".

הזכויות על "צל ועצם" נקנו על ידי דרימוורקס והחודש נודע שהחברה מעבדת אותו לתסריט. ברדוגו, בעצמה תושבת הוליווד, נזהרת לא להתרגש מהעניין יותר מדי. לפחות לא בראיון.

מה ליהוק החלומות שלך לסרט?

"וואו, אני ממש לא יודעת. הרבה פעמים שואלים אותי על הליהוק של האופל ואני מוצאת את עצמי אומרת דברים כמו 'גארי אולדמן הצעיר' או משהו כזה. אם אתחיל עכשיו להביע את דעתי זה רק יקשה על המלהקים, בהנחה שאי פעם ילהקו שחקנים לסרט. נראה לי שעדיף לא להיכנס לזה".

באגודה האמריקאית לסופרי מד"ב יש עכשיו מחלוקת סביב הטענה שסופרות מושתקות על ידי עמיתים כשהן מנסות להתבטא בנושאים שקשורים לכתיבת מד"ב ושמדובר בסביבה עוינת לנשים. בתור מי שפועלת בזירה הזאת, הרגשת פעם אפליה?

"יש בקהילת כותבי המד"ב למבוגרים אנשים נהדרים שעושים כמיטב יכולתם לקדם אווירה שוויונית שמעודדת הבעת דעה, אבל אין ספק בכלל שיש שם הרבה מאוד סקסיזם. חוויתי את זה בעצמי וראיתי את זה קורה. עם זאת, אני חושבת שזה קיים בכל קהילה של כותבים וקהילת כותבי המד"ב לנוער היא חריגה לטובה מהבחינה הזאת כי היא מונהגת על ידי נשים – כותבות, מו"ליות וסוכנות. לצערי, אפילו בקהילה הזאת כותבים גברים זוכים ליחס של כוכבי רוק יותר מהנשים. הבעיה היא שבכל פעם שנשים משיגות דריסת רגל בתחום כלשהו של כתיבה, בין אם זה רומנים או ספרי נוער, כמעט מיד תגיע תגובה שממעיטה בערכו של התחום ומזלזלת באלה שכותבים אותו וקוראים אותו. זה מרתיח אותי. העניין הזה לא מוגבל לפנטזיה ומד"ב, אבל בהחלט רואים אותו שם הרבה".

"צל ועצם" רואה אור בהוצאת אריה ניר

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק, בטוויטר ובאינסטגרם. עדכונים יומיים על הכתבות הנבחרות בטיים אאוט ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

now Silence is Golden SRV:SRV1 on: c422d06bb