טיים אאוט timeout

איימי אדמס כבר לא פוחדת ממה שיאמרו עליה. ראיון

| מאת: דיוויד ארליך (טיים אאוט לונדון)

השנה שעברה הייתה טובה לאיימי אדמס: היא כיכבה בשוברי קופות ובסרטים מוערכים, הפכה בעל כורחה לפנים של השוביניזם בהוליווד וחגגה 40. רגע לפני שהיא מסתערת על 2015, השחקנית נושמת עמוק ומספרת על החרדות שרצות בראשה של אחת מהכוכבות הכי גדולות בעולם

  • https://static2.timeout.co.il/media/2015/01/sizes/amy-adams-by-getty-h_wo_680_382.jpg
איימי אדמס. צילום: Getty Images

איימי אדמס מתאפיינת בחוסר השקט התמידי של אלה שלעולם אינם מרוצים. אך בזכותו, כנראה, היא גם הפכה לאותה תופעה נדירה: כוכבת קולנוע אמיתית שמצליחה להתעלות מעל לקלישאות ולטייפקאסט שניסו להדביק לה. בשנה שעברה היא הייתה משכנעת במידה שווה כמניפולטרית ערמומית ב"חלום אמריקאי" – תפקיד שעבורו קיבלה פחות כסף מהכוכבים הגברים לצידה, כפי שנחשף בדליפת מסמכי סוני; כידידה אמפטית בעולם עתידני ב"היא" הנהדר וכעיתונאית המיתולוגית לואיס ליין ב"איש הפלדה".

כעת היא יושבת מולי, בשמלה כחולה מבריקה שנראית נוחה להפליא, למרות שלא ייתכן שהיא באמת כזו. אדמס מדברת בקול שקט אבל נלהב, ומתעקשת לספר שהיא מצאה איזון חדש בין חייה האישיים לאלה המקצועיים: "אני כבר לא מנסה לגלות דברים על עצמי דרך העבודה", היא אומרת כשאנחנו מדברים על החרדות שמגיעות בילט אין עם המקצוע. ייתכן שהגיעה לתובנה הזו במהלך צילומי סרטה החדש, שבו היא מגלמת אישה שבילתה את שנותיה המעצבות בתחושה שהיא לכודה באמנות שלה. סרטו של טים ברטון, "עיניים גדולות", מספר את סיפורה האמיתי והמוזר של מרגרט קין, עקרת בית מסן פרנסיסקו בתחילת שנות ה־60, שבעלה (בגילומו של כריסטופר וולץ) הונה וניצל אותה: הוא הציג את ציוריה, המתארים ילדים עגולי עיניים כיצירות שלו, ומאוחר יותר גרם למהפכה בעולם האמנות, כשהחל למכור רפרודוקציות זולות של הציורים.

"עיניים גדולות" מתחיל בציטוט טעון של אנדי וורהול לגבי עבודותיה של קין, שבו הוא אומר שהציורים כנראה טובים, כי אילו היו גרועים הם לא היו אהובים על כל כך הרבה אנשים. ההצלחה של סרט ששיחקת בו עוזרת לך להרגיש טוב יותר לגבי המשחק שלך?

"הלוואי, אבל לא. אני בדרך כלל שופטת את המשחק שלי עוד בזמן הצילומים. אני יודעת די בבירור איך אני מרגישה, אבל אתה לא יכול לשלוט במה שאנשים יגידו. אני לא אומרת לעצמי: 'אה, הם אוהבים את זה – כנראה שזה לא גרוע כמו שחשבתי'. יש לי ציפיות מסוימות מעצמי – לפעמים אני עומדת בהן, לפעמים לא. יש סרטים שעשיתי שלא הצליחו במיוחד, ואני עדיין גאה מאוד שהשתתפתי בהם".

אמרת בעבר שלא רצית לגלם את דמותה של מרגרט, כי רצית לשחק רק נשים בעלות ביטחון עצמי, והיא לא ממש מתאימה לתיאור הזה. מה השתנה בדרך שבה את תופסת את הדמות?

"אמנם לא היה לה הרבה ביטחון עצמי, אבל כן היה לה כבוד עצמי שמאוד אהבתי. כשקראתי את התסריט לראשונה היה לי קשה להתחבר אליה. לאחר שבתי נולדה, והתבגרתי קצת, קראתי את התסריט שוב והצלחתי להפסיק לחשוב כל הזמן על מה שיגידו עליי אם אגלם אותה. בקריאה השנייה גם למדתי להעריך את המורכבות של מרגרט: היא הייתה מספיק אמיצה כדי לעזוב את בעלה בתקופה שבה נחשב מאוד חריג להתגרש".

לפני שהתחילו צילומי הסרט ביקרת את מרגרט בסן פרנסיסקו. הפגישה השפיעה על הדרך שבה גילמת את הדמות?

"מאוד. על הדף היה קשה לראות אותה קמה לתחייה, כי היא כתובה כדמות פסיבית שכל הזמן רק מגיבה לסביבה שלה. המפגש עזר לי להבין את הכוח שבדמות שלה. היא מאוד שקטה, אבל צוחקת הרבה. היא מאוד חכמה, אבל מתמקדת במה שחשוב לה. היא הבהירה לי שהדברים החשובים לה ביותר הם אלוהים, הבת שלה, והציורים שלה, בסדר הזה".

החיים כסלב נעשים קלים יותר ככל שאת מתבגרת?

"לגמרי. היו תקופות שבהן הרגשתי מאוד עסוקה בעצמי. לא במובן של אגו, אלא יותר מתוך מחשבה שהקריירה שלי היא הדבר החשוב ביותר, והכל סובב סביבה. הזנחתי הרבה מערכות יחסים, ואני כבר לא מתנהגת ככה יותר. אני חושבת שגם העבודה שלי טובה יותר בזכות זה. אני לא יודעת אם אנשים אוהבים יותר את מה שאני עושה, אבל אני נהנית הרבה יותר לעשות את זה. הקשר שלי לעבודה הוא כבר לא תלותי – במקום שהיא תהיה הכרחית להגדרה העצמית ולביטחון העצמי שלי, היא הפכה פתח ליצירתיות עבורי".

איימי אדמס ב"חלום אמריקאי"

איימי אדמס ב"חלום אמריקאי"

הביטחון הזה מקל עלייך להתמסר לגמרי לדמות שאת מגלמת?

"נכון לעכשיו – כן. בהתחלה היה קצת מסובך לאזן בין כל הגורמים, אבל אני ממש גאה בעבודה שעשיתי מאז שהבת שלי נולדה. מה שכן, אני גם הרבה יותר עייפה. רק הבוקר הסתכלתי על עצמי במראה וחשבתי: 'אלוהים, אני כל כך שמחה שאני לא מצטלמת היום', כי הייתי ערה עם הבת שלי כל הלילה. אני ממש מאושרת להיות ערה איתה, הבעיה היא שאחר כך את צריכה לקום בבוקר ולהיראות כמו שחקנית הוליוודית וכל זה".

תמיד תיארת את עצמך כפרפקציוניסטית, אבל נשמע שעם הזמן למדת קצת לסלוח לעצמך.

"אני פשוט כבר לא מתעכבת על זה כל כך הרבה. המנטרות האלה עדיין קיימות בראש שלי, אבל עכשיו אני פשוט מושכת בכתפיים ואומרת: 'לא'. הבנתי שהעולם לא ייגמר אם יראו באיזו תמונה צמיג בבטן שלי או קמט בפנים. אני יודעת שאני עושה את הכי טוב שלי. בעבר לא היה דבר כזה 'הכי טוב שלי', תמיד אמרתי לעצמי שאני יכולה להשתפר. עכשיו אני יודעת שאני עושה כמיטב יכולתי".

"עיניים גדולות" עכשיו בקולנוע

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק, בטוויטר ובאינסטגרם. עדכונים יומיים על הכתבות הנבחרות בטיים אאוט ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

now Silence is Golden SRV:SRV2 on: c422d06bb