טיים אאוט timeout

סרט הקאלט הישראלי "בלוז לחופש הגדול" בן 30 וחוזר לאקרנים

| מאת: יעל שוב

30 שנה אחרי "בלוז לחופש הגדול", שחר סגל (שגילם את מרגו) נזכר בפער בין התחושה הכאוטית על הסט עם צוות חובבני לבין התוצאה: סרט מיתולוגי שעשה את הקריירה של רנן שור

"בלוז לחופש הגדול"

תלאותיו של "בלוז לחופש הגדול" בדרכו להפוך לאבן דרך בקולנוע הישראלי כבר סופרו רבות. 30 שנה אחרי שיצא למסכים ומצא פינה חמה בלבם של ישראלים רבים, הוא זוכה ברענון חזותי ושב לסיבוב הקרנות בסינמטקים ברחבי הארץ החל מחמישי (11.11). צפייה בעותק המשוחזר מגלה שסרטו של רנן שור – ששנתיים אחרי כן הקים את בית הספר סם שפיגל לקולנוע וטלוויזיה בירושלים, המגדל מאז דורות של קולנוענים – שרד היטב את שיני הזמן, ויש בו כמה רגעים מרגשים מאוד, ומיקי קם אחת גדולה.

עם זאת, הסרט על חבורת בני עשרה בקיץ שלפני הגיוס בתל אביב של 1970 – שרוצים להפוך את חגיגת סיום בית הספר למופע מחאה נגד שליחת צעירים להיהרג במלחמות בלתי פוסקות אבל בסופו של דבר חוזרים לתלם כמו ציונים טובים – לוקה גם בעיוורון לדברים שהיום זועקים לעיניים. זה, למשל, סרט אשכנזי לגמרי עד הרגע שבו הגיבור הרומנטי מוסי (יואב צפיר) מנסה להוריד פרופיל כדי שיוכל ללכת ללהקה צבאית. בחדר הקבלה של הרופא פוגש מוסי סטריאוטיפ של צעיר מזרחי בתפקיד משתמט מקצועי, וזאת הנציגות המזרחית היחידה בסרט. גם היחס לבנות שבחבורה אינו משמח. הן נמצאות שם בעיקר בשביל הבנים, ואף שהסרט מודה בכך שגם הן מתגייסות לצבא, הקולנוען הצעיר מרגו (שחר סגל) שמגיע לבקו"ם לצלם כל בן ובן, אינו טורח להנציח את הגיוס שלהן.

שחר סגל בתור מרגו ב"בלוז לחופש הגדול"

שחר סגל בתור מרגו ב"בלוז לחופש הגדול"

מרגו החולה בסוכרת הוא גם זה שמסכם את הסרט במילים שצוטטו מאז בשלל מאמרים על הקולנוע הישראלי: "אני מוצא את הסרטים בארון ולא מאמין. ככה היינו? כל כך מטומטמים? כל כך יפים? כל כך טהורים?". סגל, שאמר את השורות האלה, הוא היום מסעדן ובמאי פרסומות מצליח, ולאחרונה רכש וחידש את אתא. מה שהיה פעם מפעל ציוני (שנסגר ב־1985) הוא עכשיו חנות של מותג אופנה בטעם של פעם באלנבי פינת מונטיפיורי, וגם זה סמלי למסלול שעשו המדינה והחברה מאז התקופה המתוארת בסרט. להקרנה החגיגית בסינמטק הוא לא הגיע משום שבדיוק צילם פרסומת בקייב, אבל הוא נאות להירתם לקידום הסרט והעניק לי ריאיון טלפוני.

איך לוהקת לסרט?

"למדתי קולנוע בבית צבי. רנן ראה אותי בחצר ואמר שישמח שאעשה תפקיד. השאר היסטוריה, כמו שאומרים. לא באתי באוריינטציה של שחקן. הייתי נוכח אבל לא היו לי אספירציות כאלה. זה מעולם לא היה משהו שאני עושה".

הסרט מלווה אותך עם השנים?

"זה חלק מההיסטוריה שלי, מהתודעה שלי, אז כן, הוא חלק ממני. כל עשור בערך פונים אליי לדבר עליו, אבל זה זיכרון די אמורפי. פרק בביוגרפיה, לא יותר ולא פחות".

הרגשתם שאתם עושים משהו מיוחד?

"ממש לא. זכור לי קר, חם וימים ארוכים. זה סרט שנעשה במעט כסף על ידי צוות שרובו היה סטודנטים. הייתה תחושה כאוטית. בטח שלא הייתה תחושה שהולך להיות סרט משמעותי. זה היה שיעור מאלף בכך שאפשר לשפוט סרט רק כשהוא גמור, רק כשהוא סרט".

חשבתם שהוא צריך ללכת רחוק יותר ולא לוותר על המחאה?

"אותי עניין הקולנוע – איפה שמים את המצלמה ואיך מאירים שוט. לא התעסקתי עם הפוליטיקה שלו. החוויה שלי הייתה של אדם שהחלום שלו זה לעשות קולנוע והנה הוא על סט. אני מניח שהייתי מספיק צעיר ושחצן וחשבתי שאני יכול לעשות את זה יותר טוב".

אז הגשמת את החלומות שהיו לך באותו זמן?

"הגשמתי חלק והמצאתי חדשים. כל יום שניים".

הזדהיתם עם הדמויות שגילמתם?

"רובנו היינו אז אחרי צבא (רק יואב צפיר היה בגיל טרום צבא – י"ש). השאלות לא היו מופרכות מבחינתנו, אבל האפשרות לא ללכת לצבא לא הייתה בבון טון בתקופתי. הסרט דן בדמויות שנולדו וגדלו בתקופה אחרת – הן מבוגרות ממני ב־15 שנה. עולם התוכן שלי שונה משלהן. הם התגייסו למלחמת יום כיפור, אנחנו ללבנון".

זה אירוני שאתה במאי פרסומות ויואב צפיר מזוהה בעיקר עם "כוכב נולד"?

"אני לא יודע. זה סוג של תקופה. התבגרנו לתוך ההולדה של ערוץ 2 וכל המשמעויות שלו. גם יואב וגם אני מצאנו עצמנו בערוץ 2 כי זה מה שהיה".

מה למדת מהעבודה עם רנן שור על עשייה קולנועית?

"החוויה המרכזית היא שהקסם של הקולנוע הוא שאתה אף פעם לא יודע. משהו יכול להיראות על הסט כטעות גדולה, אבל לבמאי יש חזון ובסוף אתה מתכנס באולם קולנוע ורואה שזה עובד".

כמרגו החזקת מצלמת סופר 8 ביד. באמת צילמת?

"זה היה רק אביזר. החזקתי את המצלמה ואז בא איתן חריס וצילם את השוטים שהייתי אמור לצלם".

ב־2003 ביימת את הסרט העלילתי "צעד קטן", על חבורת ילדים שאחד מהם חולה ומתעד את חייו בסיפורים – בעצם כמו מרגו.

"לא חשבתי על זה עד היום. אני מניח שלסרטי נעורים והתבגרות יש משהו משותף".

ביימת פיצ'ר עלילתי אחד. אתה מתכוון לביים עוד אחד?

"לא כרגע. לא השבוע".

"בלוז לחופש הגדול", מחמישי (11.11) בקולנוע

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק, בטוויטר ובאינסטגרם. עדכונים יומיים על הכתבות הנבחרות בטיים אאוט ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

now Silence is Golden SRV:SRV2 on: 4865fe341de